אופטימיות זהירה: ריפוי גני לאנמיה חרמשית

לינדריק הולמס (Holmes), בן 29, מרגיש בריא לראשונה בחייו. מאז שנולד הוא סבל ממחלה תורשתית בשם אנמיה חרמשית, עד שלפני כשנתיים הוא התקבל לניסוי קליני מתקדם בבני אדם שמתקיים בימים אלה בארצות הברית. המטרה: לבדוק את היעילות והבטיחות של ריפוי גֵני שנועד לטפל במחלה.

תאי הדם האדומים מכילים מולקולה בשם הֶמוֹגְלוֹבִּין, שתפקידה לשאת חמצן ולהעבירו לתאי הגוף. אצל רוב האנשים ההמוגלובין חָלָק, עגול וגמיש, והתכונות האלה מאפשרות לתאי הדם האדומים לעבור בקלות בנימי הדם הצרים. אולם אצל אנשים הסובלים מאנמיה חרמשית, צורת ההמוגלובין פגומה, ועל כן מולקולות ההמוגלובין נוטות להצטבר בתא. הצברים האלה מותירים את תאי הדם הדם האדומים קשיחים ומעוקלים (בצורה של סהר, או מגל. בשמה העברי של המחלה בלבלו בין חרמש למגל, והשם השגוי התקבע), ולכן הם נתקעים בכלי דם וחוסמים אותם. מדובר במצב מסוכן מאוד שיכול להוביל לכאבים עזים, נמק, אי-ספיקת כליות, יתר לחץ דם, קשיי נשימה ואף שבץ מוחי.

נכון להיום הטיפול היעיל היחיד למחלה הוא השתלת מוח עצם מתורם בריא. תאי הגזע הבריאים יכולים לייצר תאי דם אדומים תקינים ולרפא את החולים. הבעיה היא שפחות משליש מהחולים מוצאים תורם מתאים, והשאר נשארים ללא פתרון. כעת, טיפול בריפוי גני עשוי לשנות את המצב.

בטיפול לוקחים תאי גזע ממוח העצם של החולה, ומדביקים אותם בנגיף HIV מהונדס – אותו נגיף שבצורתו הרגילה גורם למחלת איידס. קודם לכן מחדירים לנגיף את הגֵן התקין שאנו רוצים לשלב בתא ומרוקנים אותו מכל הגנים שגורמים למחלה, כדי לוודא שיעשה את עבודתו בלי לגרום נזק. לאחר מכן משתילים את התאים הללו בחזרה בגופו של החולה.

הסיכוי לריפוי גני של אנמיה חרמשית נראה גבוה, מכיוון שמספיק לתקן גֵן מסוים אחד בשם HBB, שאחראי על ייצור החלבון גלובין – אחד מחלקי ההמוגלובין. ריפוי גני יוכל לסייע לחולים רבים, כיוון שאין צורך לאתר תורם זר - המטופל תורם תאים לעצמו. כמו כן ריפוי כזה חוסך את הצורך לדכא את מערכת החיסון של החולה כדי למנוע ממנה לזהות את התאים המושתלים כגורם זר ולתקוף אותם – תהליך שחושף את המטופל לזיהומים.

תאי דם אדומים תקינים ועגולים, לעומת תאי דם פגומים של חולה באנמיה חרמשית | איור: Science Photo Library

ניסוי מתקדם

את הניסוי מממנת חברת הביוטק Bluebird Bio, לאחר שכבר הושלם ניסוי קליני ראשוני שנערך בצרפת בצרפת על שבעה מטופלים והסתיים בפברואר השנה. הניסוי הנוכחי החל ב-2014 ועד סופו יגויסו כחמישים חולים שיעברו ריפוי גני, ביניהם כאמור הולמס שהחל בטיפול לפני שנתיים.

במהלך הטיפול לוקחים תאי גזע ממוח העצם של המטופל, ונותנים לו עירויי דם כל 4-3 שבועות כדי לצמצם את שיעור התאים האדומים הפגומים בגופו. כיוון שנדרש למעבדה כחודש כדי לשלב את הגֵן התקין בתאי הגזע של החולים, חשוב לוודא שהם לא יסבלו בינתיים מסיבוכים באמצע הניסוי.

במעבדה מניחים לתאי הגזע להתחלק כמה ימים כדי להגדיל את מספרם. לאחר מכן מחדירים להם את הגרסה התקינה של HBB בעזרת הנגיף המהונדס. לאחר כמה בדיקות שולחים את תאי הגזע המתוקנים בהקפאה לבית החולים.

בינתיים החולים מקבלים במשך ארבעה ימים כימותרפיה אינטנסיבית שמטרתה להשמיד את כל תאי הגזע שנותרו עם הגרסה הישנה והפגומה של הגֵן. לאחר מכן משתילים את תאי הגזע המתוקנים בחזרה במוח העצם שלהם, שם הם מתחילים לייצר תאי דם, ובהם תאי דם אדומים תקינים. במשך כשלושה חודשים מערכת החיסון שלהם מתאוששת בהדרגה.

"אנמיה חרמשית היא כמו מתנקש סמוי", מסביר הולמס. "אתה לא יודע מתי הוא צופה בך ומה הוא מתכנן. אבל עכשיו אני מרגיש פשוט נפלא!" מאז שהטיפול הסתיים, הולמס מגיע להיבדק כל שלושה חודשים. אם יישאר בריא במשך חמש שנים, הטיפול יוכתר בהצלחה.

לא בשביל כולם

הניסוי, שצפוי להסתיים רק בשנת 2022, עתיד לקבוע אם שיטת הריפוי הגני יעילה ובטוחה לריפוי אנמיה חרמשית. גם אם התוצאות יהיו חיוביות, עלות הטיפול צפויה להיות גבוהה מאוד, ותעמוד כנראה על  700-500 אלף דולר למטופל.

מעבר לעלות הגבוהה קיימים חששות נוספים. ראשית, דרוש מעקב ארוך טווח אחרי המטופלים. ניסיון העבר, למשל בריפוי  גני למחלת SCID , מלמד שתופעות הלוואי של הטיפול עלולות להיות הרסניות: הגֵן התקין שמוחדר לתאים עלול גם להשתלב במקומות אקראיים ב-DNA של כל תא גזע, כך שיש לו אלפי הזדמנויות לנחות באמצע גֵן חשוב אחר ולשבש את פעולתו. התוצאה עלולה להיות גידול ממאיר, עקב הפעלת גֵן מעודד סרטן או הפרעה לגֵן שמדכא סרטן. נעשים כיום מאמצים רבים לשפר את הנגיפים המהונדסים המשמשים לריפוי הגני, כולל הכנסת אמצעי בקרה מולקולריים שימנעו הפעלה לא מכוונת של גֵנים אחרים בתא.

נכון להיום לא זוהתה התפתחות של סרטן הדם אצל מטופלים שעברו טיפול גני עם משפחת הנגיפים המהונדסים שבה השתמשו בניסוי הנוכחי. עם זאת, תא גזע הוא תא שחי בגוף שנים רבות, כך שהתא המתוקן מיועד לייצר תאי דם אדומים במשך עשרות שנים. לכן חשוב מאוד לעקוב אחר המטופלים לאורך כמה שיותר שנים ולראות שלא נשקפת להם סכנה. רק אז נוכל לומר בוודאות שהריפוי הגני אכן ריפא בהצלחה אנמיה חרמשית.