אין שכל אין דאגות

נתחיל בשאלה: האם אתם חושבים שבעוד שנה, מצבכם הכלכלי יהיה: 1. טוב יותר בהשוואה למצב כיום; 2. פחות טוב מהמצב כיום; או 3. בערך אותו דבר?

ספרים רבים של עזרה עצמית, ופוסטים רבים עוד יותר של גורואים מטעם עצמם ברשתות החברתיות, אומרים לנו שחשוב מאוד תמיד לחשוב חיובי ולהיות אופטימיים. "תחשוב טוב – יהיה טוב", הם מבטיחים, וטוענים שהאמונה שלנו בטוב שעתיד להתרחש תעזור לו להתגשם. הם בוודאי היו מייעצים לכם לבחור באפשרות הראשונה.

מחקרים מדעיים אומנם לא הראו שלאופטימיות יש יכולת לשנות את היקום ולנפח את חשבון הבנק שלנו, אבל הם כן מצאו שאנשים אופטימיים עשויים להיות שמחים יותר, וליהנות מהציפייה להצלחה עתידית, במקום לבלות את זמנם בחרדה מפני כישלון. עם זאת, לאופטימיות יתר יש גם חסרונות. אנחנו מחליטים החלטות על בסיס התחזיות שלנו לעתיד – כולל מה יהיה המצב הכלכלי שלנו. אנשים שבטוחים תמיד שבעתיד יהיה טוב יותר עלולים להוציא כסף רב, להיכנס להשקעות עסקיות מסוכנות ולשקוע בחובות, אם וכאשר התחזית האופטימית הזו לא תתגשם. 

אופטימיות יתר כזו היא סוג של הטיה קוגניטיבית, הנטייה להפחית בחשיבות הסיכונים העתידיים ולהפריז בסיכוי להתרחשותם של אירועים חיוביים. זו הטיה נפוצה מאוד: אנשים נוטים לא להאמין שהם יחלו במחלות קשות, יתגרשו או יפתחו בעיית שתייה, למשל, ולעומת זאת מעריכים שבעתיד ירוויחו סכומי כסף גדולים יותר ממה שהערכה אובייקטיבית הייתה חוזה. מדוע אנשים כה רבים מציגים אופטימיות מוגזמת, אם זו עלולה להוביל להחלטות לא נכונות?

ייתכן שהיתרונות הרגשיים שהאופטימיות מספקת חשובים יותר, וגורמים לנו להתמיד בכך למרות הסיכון שבקבלת החלטה המבוססת על ראייה ורודה מדי של העתיד. אבל יכול להיות שזה אינו כל הסיפור. במאמר שהתפרסם לאחרונה, הציע החוקר הבריטי כריס דוסון (Dawson) שאנשים המראים אופטימיות יתר עושים זאת מפני שמבחינה קוגניטיבית, זה קל יותר – והם חסרים את הכישורים הקוגניטיביים הדרושים להתגבר על ההטיה הזו. במילים אחרות, אנשים פחות אינטליגנטיים נוטים לחזות עתיד ורוד יותר, לפחות בכל הנוגע למצב הכלכלי שלהם, כי הם נעדרי היכולת הדרושה לניתוח ריאליסטי יותר. 

מבחינה קוגניטיבית קל יותר להיות אופטימיים. משקפים ורודים | mongione, Shutterstock

טועים לכיוון האופטימי

דוסון נעזר בנתונים שנאספו כחלק ממחקר גדול שנקרא Understanding Society – "מבינים את החברה". כ-40 אלף משקי בית השתתפו במחקר במשך 12 שנים, בין 2009 ל-2021. בין השאר נאספו נתונים על מצבם הכלכלי, ונערכו מבחנים קוגניטיביים שונים שבדקו זיכרון, יכולות מילוליות ומתמטיות ועוד. כל שנה המשתתפים גם נשאלו את השאלה שהפנינו אליכם בתחילת הכתבה: מה לדעתכם יהיה מצבכם הכלכלי בעוד שנה?

הממצאים שאסף דוסון הראו שאנשים שהיכולות הקוגניטיביות שלהם היו גבוהות מהממוצע נטו יותר להערכות ריאליסטיות (מציאותניות), או אפילו פסימיות, של מצבם הכלכלי העתידי. לעומתם, אלו שקיבלו ציונים נמוכים במבחנים הקוגניטיביים נטו לאופטימיות יתר. 

מה יכול להיות ההסבר לכך? זה לא שחלק מהאנשים פשוט לא מצליחים לחשוב קדימה, אמר דוסון בהודעה לעיתונות, שכן הטעויות היו כמעט תמיד בכיוון אחד: הערכת יתר של המצב הכלכלי העתידי. "לחזות את העתיד במידת דיוק ראויה זה קשה, ומסיבה זו אנחנו עשויים לצפות שאנשים בעלי יכולות קוגניטיביות נמוכות יעשו טעויות בשיפוט שלהם, גם לכיוון הפסימי וגם לכוון האופטימי. אבל התוצאות ברורות: יכולת קוגניטיבית נמוכה מובילה להטיות אופטימיות, שמחמיאות לבעליהן – אנשים משלים את עצמם במידה מסוימת".

הקשר הצפוי בין יכולת קוגניטיבית ובין אופטימיות לא מציאותית. יכולת קוגניטיבית נמוכה בכחול, יכולת קוגניטיבית גבוהה באדום | מתוך מאמר המחקר

תחשוב טוב, יהיה – מה שיהיה

ההסבר להטיה החד-צדדית הזו עשוי להיות טמון במערכת קבלת ההחלטות שלנו. אחד המודלים גורס שיש במוחנו שתי מערכות שעוסקות בכך: המערכת הראשונה היא מהירה ואינטואיטיבית ומבוססת על רגש; ואילו המערכת השנייה היא המערכת הלוגית, שמבצעת ניתוח אובייקטיבי של המצב ופועלת לפני הנתונים. בעוד ההפעלה של המערכת הראשונה היא אוטומטית, דרוש מאמץ קוגניטיבי כדי להפעיל את המערכת השנייה. 

כשאנחנו נשאלים על הציפיות שלנו לשנה הבאה, התשובה של המערכת האוטומטית, המבוססת על רגש, נגועה בהטיית האופטימיות. רוב האנשים מצפים באופן אינטואיטיבי שיהיה טוב יותר. חלקנו, עם זאת, מסוגלים לעצור ולא לפעול מייד לפי התשובה שמגיעה מהמערכת הראשונה, אלא לבצע ניתוח לוגי ומציאותי יותר של המצב. "זה מצביע על כך שבעוד לאנשים יש נטייה מולדת לצפות לטוב, אלו שיש להם יכולות קוגניטיביות גבוהות ניחנים גם ביכולת להתעלם מהתגובה האוטומטית הזו כשזה נוגע להחלטות חשובות", אמר דוסון.  

אם אנחנו נוטים באופן מולד להיות אופטימיים, אולי זה אומר שכדאי לנו לפעול לפי הנטיות הללו? דוסון אינו חושב כך. "הבעיה עם העובדה שאנחנו מתוכנתים לחשוב באופן חיובי היא שזה יכול להשפיע באופן שלילי על איכות קבלת ההחלטות שלנו, במיוחד כשאנחנו צריכים להחליט החלטות רציניות". אמר. הוא בהחלט אינו חסיד של המוטו "תחשוב טוב – יהיה טוב". "המושג של 'חשיבה חיובית' מוטמע בחברה שלנו, ואיש כמעט אינו מעלה ספקות לגביו", סיכם. "זה יהיה בריא לחברה שלנו לחשוב שוב על האמונה הזו".