אתמול בעשר בלילה נחתה החללית InSight בכוכב הלכת האדום. המטרה: ללמוד על מבנה הקרקע של מאדים ועל הליבה שלו
החללית אינסייט (InSight) הגיעה (26 בנובמבר) לכוכב הלכת מאדים. תהליך הנחיתה התחיל בסביבות השעה 22:00 שעון ישראל ושודר באתר הציבורי של נאס"א (NASA). החללית, ששוגרה ב-5 במאי השנה, היא החללית הראשונה ששוגרה למשימת פלנטרית מבסיס חיל האוויר האמריקאי בונדנברג בקליפורניה. החללית שהתה בחלל כחצי שנה ולפני כחודשיים החלה בהכנות לנחיתה, שכללו בדיקות תקשורת רבות, בדיקות לתוכנות המנהלות את הנחיתה ותיקוני מסלול שנועדו להביא אותה למסלול כמה שיותר מדויק לקראת הנחיתה. הנחיתה, שנמשכה כשש דקות, היא השלב הקריטי ביותר והמועד ביותר לתקלות. כך אכן קרה ב-19 באוקטובר 2016 כשהנחתת סקיאפארלי של סוכנות החלל האירופית התרסקה על אדמת מאדים. במהלך הנחיתה, עם כניסתה של הנחתת לאטמוספרה הדלילה של מאדים, היא הפעילה מגיני חום ומצנח שיאט את מהירות ירידתה. כשהתקרבה לפני השטח נכנסו לפעולה רקטות הבלימה כדי להנחיתה לאט ובבטחה. למרבה השמחה, הנחיתה בוצעה בצורה מושלמת וללא כל תקלות.
מטרתה העיקרית של אינסייט היא לחקור את המבנה הפנימי של כוכב הלכת. לשם כך תסתייע הנחתת בעיקר בשני מכשירים מיוחדים: הראשון הוא סיסמומטר, כלומר גלאי של תנודות בקרקע, והשני הוא מכשיר שימדוד שפיעת חום מהליבה, כלומר את כמות החום שזורמת מליבת מאדים כלפי חוץ.
מטרתה העיקרית היא לחקור את המבנה הפנימי של כוכב הלכת. אינסייט לפני השיגור | NASA/JPL-Caltech
בכדור הארץ משתמשים בסיסמולוגיה כדי למדוד תזוזות של הקרקע ולחשב על פיהן את עוצמתן של רעידות אדמה. התזוזות הללו יוצרות כמה סוגים של גלים, שלכל אחד מהם תכונות פיזיקליות ייחודיות לו שיכולות ללמד אותנו על המבנה הפנימי של כוכב הלכת. לדוגמה, גלים נעים מהר יותר בחומרים דחוסים ועל כן חישוב זמן הגעתם מאפשר ללמוד על המבנה הפנימי של סלעי המאדים ועובי השכבות. לעומת זאת, גלים מסוימים דועכים בתווך נוזלי - וכך אם סוג זה של גלים לא יגיע לסיסמומטר נוכל להסיק שבליבת מאדים יש חלק חיצוני שהוא נוזל, בדומה למצב בכדור הארץ.
מכשיר בשם HP3 ימדוד את החום הנובע מהליבה, וכך ילמד אותנו על ההתפתחות של מאדים לאורך השנים ויעזור לנו לקבוע אם מאדים וכדור הארץ בנויים מאותם אבני בניין. מכיוון שהמכשיר מודד חום, מקורות נוספים יפריעו למדידה לכן הנחתת תצטרך להחדיר אותו לעומק של כמה מטרים באדמת כוכב הלכת, שם הוא לא יושפע מקרינת השמש שיוצרת חום רב ועלולה להפריע למדידות.
בשל ההתמקדות בתהליכים שמתרחשים במעמקי האדמה, השיקולים המנחים בבחירת אתר הנחיתה נוגעים לפני השטח ולתנאים הכלליים, ולא, כמו במשימות אחרות, לסלעים מסוג מסוים או לתצורות שטח מעניינות. נאס"א בחרה לנחיתה במישור אליסיום, ליד קו המשווה, שצפוי להיות נוח מסיבות רבות: פני השטח שלו שטוחים, כמות האור שמגיעה אליו רבה, מה שיסייע להפעלת הפאנלים הסולריים שבחללית, גובה פני השטח נמוך, כך שעובי האטמוספירה יאפשר להאט את החללית בנחיתתה, וגם הטמפרטורה נוחה יחסית למקומות אחרים במאדים.
אתר הנחיתה הבחר כך שיהיה בו שפע של אור. אינסייט פורשת את הפאנלים הסולאריים שלה | NASA/JPL-Caltech
לאחר שהנחיתה הושלמה החלה הנחתת בפריסת המכשירים המדעיים שלה, תהליך איטי שיימשך כשלושים יום. לאחר מכן היא תצטרך לבצע תהליכים מקדימים נוספים, כגון חפירת הבור עבור ה-HP3 והצבתו. הציפייה היא שהמידע המדעי מאינסייט יתחיל לזרום כחודשיים לאחר הנחיתה.
