במחקר חדש על מאובנים שנמצאו בסין טוענים החוקרים לקיומה של שושלת אנושית קרובה מאוד למין שלנו, ונפרדת מהניאנדרטלים. הטענה הזו משנה את מה שחשבנו על האבולוציה של האדם
לפני כ-300 אלף שנים באזור שהיום הוא מזרח סין, חיו בני אדם. הם לא היו שייכים למין שלנו, הומו ספיינס. הם גם כנראה לא היו ניאנדרטלים – אוכלוסייה של אנשים קדומים שחיו באסיה ובאירופה עד לפני כ-40 אלף שנים, וחולקים איתנו אב קדמון משותף. אנחנו לא יודעים בדיוק מי הם היו. במחקר חדש, חוקרים מסין ומאירופה בחנו בצורה מדוקדקת את אחד מהמאובנים שנמצאו באזור – עצם לסת כמעט שלמה – והגיעו למסקנה שבעליה של הלסת שייך לשושלת אנושית נפרדת. אלא שהמסקנות הללו מעלות שאלות חדשות לא פחות משהן מספקות תשובות.
המאובנים נמצאו בהואלונגדונג (Hualongdong), או מערת הואלונג – שפירוש שמה הוא "דרקון אלגנטי". מלבד עצם הלסת נמצאו שם גם גולגולת כמעט שלמה, שברים של גולגולות אחרות, חלקים מעצמות ירך ושיניים בודדות. בסך הכל מדובר ככל הנראה בעצמות של 16 פרטים.
עצם הלסת הייתה שייכת לנער כבן 12 או 13 במותו, שכונה HLD 6. בחינה מדוקדקת שלה הראתה שילוב מוזר של תכונות. חלקים מסוימים נראו דומים מאוד לעצמות של מינים קדומים בסוג הומו, כמו הומו ארקטוס, וגם של ניאנדרטלים. אך אזורים אחרים היו דומים יותר להומו ספיינס מוקדמים, ואפילו לבני אדם מודרניים. ל-HLD 6 לא היה סנטר, שהוא מאפיין מובהק של הומו ספיינס, אך העצם כן הראתה שינויים באזור זה שהפכו אותה לדומה קצת יותר לעצם לסת מודרנית – מעין "הכנה לסנטר", בלי הסנטר עצמו. המאפיינים המודרניים נמצאים שם, אך לא בצורה שלמה.
לפני כשנה וחצי התפרסם מחקר בהובלת אותם חוקרים שהובילו את המחקר החדש, ובו הם בחנו את הגולגולת שנמצאה בהואלונגדונג. הם מצאו את אותו שילוב מאפיינים בפנים של האנשים הקדומים: היה להם רכס גבות מודגש ומצח נמוך, כמו לניאנדרטלים, אבל הפנים היו שטוחות, כמו של בני אדם מודרניים, ותכונות אחרות של האף והפה היו גם הן דומות למה שנמצא אצל הומו ספיינס.
שילוב מאפיינים מוזר. שחזור וירטואלי של הגולגולת של HLD 6 ולמטה שני כלי אבן שנמצאו באתר | מקור: WU Xiujie
שילוב מאפיינים בעייתי
אז מה הבעיה? ניאנדרטלים והומו ספיינס קרובים למדי זה לזה מבחינה אבולוציונית, וידוע שהם גם העמידו צאצאים זה עם זה. מדוע שלא יהיו, אם כך, אנשים שמראים מאפיינים של שתי האוכלוסיות הללו?
התשובה היא שאנשי הואלונגדונג חיו במקום הלא נכון, ובזמן הלא נכון, בשביל שילוב מאפיינים שכזה.
המין שלנו הופיע לראשונה רחוק משם, באפריקה, לפני 300 אלף שנים לכל היותר – כלומר בערך באותו זמן שבו חיו האנשים בסין. באפריקה גם התרחשה כל האבולוציה של המין שלנו, מאז התפצלות השושלת שלנו מזו שהובילה לשימפנזה, או כך לפחות חשבנו. אם כך, איך הגיעו מאפיינים של אדם מודרני למזרח אסיה כל כך מוקדם?
פתרון אפשרי שמציעים החוקרים הוא שישנה שושלת אנושית נוספת, אנשים שאינם הומו ספיינס אך קרובים אלינו מאוד, אפילו יותר מהניאנדרטלים, וחיו בין השאר במזרח אסיה. הם אינם הראשונים שמציעים זאת. ב-2021 התפרסם מאמר ובו בחנו חוקרים גולגולת שהתגלתה בעיר חרבין שבסין, והגיעו למסקנה שהיא שייכת למין אדם חדש למדע, הומו לונגי (Homo longi) או "אדם דרקון". הם שיערו שהוא היה חלק משושלת אנושית שכזו, נפרדת מהניאנדרטלים, יחד עם מאובנים אחרים שנמצאו במזרח אסיה.
הרעיון של שושלת אנושית אחות לשושלת שהובילה אלינו, שנמצאת באסיה, גרמה לחלק מהחוקרים לשער שהאב הקדמון המשותף לנו ולניאנדרטלים אולי לא חי באפריקה, כפי שחשבנו. אם זה נכון, פירושו של דבר שלא כל האבולוציה שלנו התרחשה באפריקה, אלא רק כמעט כולה.
שניים מהחוקרים החתומים על המאמר החדש פרסמו בשנה שעברה מאמר שבו הציעו שאותו מין קדום התפתח בדרום מערב אסיה, כלומר ממש כאן במזרח התיכון, וצאצאיו התפשטו משם לאירופה, לאסיה, וגם חזרה לאפריקה. המאובנים מהואלונגדונג מסתדרים עם ההשערה הזו: הם עשויים להיות נצר לאוכלוסייה שחיה במזרח התיכון והייתה קרובה מאוד להומו ספיינס, ונדדה מאז מזרחה לאזור סין. אבותיהם של הניאנדרטלים נדדו לאירופה ולאסיה, ואילו אבותינו, בני האדם המודרניים, חזרו כנראה לאפריקה.
ייתכן שמדובר בשושלת אנושית נוספת, אנשים קרובים אלינו מאוד, אפילו יותר מהניאנדרטלים. הגולגולת של HLD 6 על רקע מערת הואלונג | מקור: WU Xiujie and Erik Trinkaus
היציאה מאפריקה – והחזרה אליה
אנחנו יודעים מממצאי המאובנים, כמו גם ממחקרים גנטיים, שהומו ספיינס התפתח באפריקה. לפני כ-50 עד 70 אלף שנים יצאה קבוצה גדולה של אנשים אלו מהיבשת, והיא הייתה המקור העיקרי לאוכלוסיות שחיות היום בכל שאר היבשות. אך מאובנים שנמצאו בשנים האחרונות, בין השאר גם בישראל, מראים שזו לא הייתה היציאה היחידה מאפריקה. במהלך 200 אלף השנים האחרונות, לכל הפחות, קבוצות שונות של אנשים קדומים נדדו מאפריקה לאסיה ולאירופה ומשם חזרה לאפריקה. ביוון נמצאה גולגולת בת 200 אלף שנים, שלדעת חלק מהחוקרים שייכת להומו ספיינס. בארץ, במערת מיסליה שבכרמל, נמצאו עצמות של בן המין שלנו מלפני כמעט 180 אלף שנים. יש גם עדויות לחילופי גנים בין הומו ספיינס וניאנדרטלים עוד לפני יותר מ-70 אלף שנים, דבר שמצביע על כך שבני המין שלנו היו באסיה או באירופה – שכן אין כל ראיה לכך שהניאנדרטלים הגיעו לאפריקה. כל הראיות האלו תומכות בהשערה של נדידות חוזרות ונשנות בין אפריקה לבין אסיה ואירופה, וסביר מאוד שהן לא היו נדידות לכיוון אחד בלבד: אנשים מאסיה נדדו בוודאי דרומה ומערבה לאפריקה. ביניהם היו עשויים להיות גם אבותינו.
מי היה אותו אב קדמון משותף אחרון של הניאנדרטלים והאדם המודרני, שחי לפי ההשערה הזו במזרח התיכון? האם יש בידינו מאובנים שלו? קשה לענות על כך בוודאות. במאמר שפורסם לפני שנה וחצי הציעו החוקרים שגולגולת ממערת זוטייה שבנחל עמוד עשויה להיות שייכת למין זה. הגולגולת מתוארכת ל-200 עד 500 אלף שנים לפני זמננו, ומראה מאפיינים גם של ניאנדרטלים, גם של הומו ספיינס מוקדמים, וגם של מינים מוקדמים יותר. היא מועמדת טובה לתפקיד האב הקדמון המשותף, אבל בלי מידע גנטי, שיהיה קשה מאוד להשיג ממאובנים כה מוקדמים, לא נוכל לקבוע זאת בביטחון.
אוכלוסייה קדומה שהייתה קרובה מבחינה גנטית לניאנדרטלים יותר מאשר אלינו. אדם דניסובי באיור ממוחשב | מקור: John Bavaro Fine Art / Science Photo Library
אולי הם פשוט דניסובים?
הסיפור שמציעים החוקרים מסובך יותר מהסיפור המקובל על האבולוציה האנושית: הוא כולל כמה יציאות מאפריקה וחזרות אליה, ושושלת אנושית "חדשה" שהגיעה עד מזרח אסיה. הסיפור הזה גם לא חף מבעיות. לדוגמה, אחד המאובנים המזרח-אסייתים שמשויך לאותה שושלת אחות להומו ספיינס הוא עצם לסת שנמצאה בטיבט. אלא שעוד ב-2019 חוקרים הפיקו חלבונים מהעצם הזו, ובעזרתם קבעו שהיא שייכת לאדם הדניסובי. הדניסובים הם אוכלוסייה אנושית קדומה שזוהתה בעזרת DNA שהופק ממאובנים, והייתה קרובה מאוד מבחינה גנטית לניאנדרטלים, יותר מאשר אלינו. אותו מאובן לא יכול להיות בעת ובעונה אחת גם דניסובי, וגם להשתייך לשושלת שקרובה להומו ספיינס יותר מלניאנדרטלים.
ואכן, יש חוקרים שמתנגדים לפירוש החדש של הממצאים, וטוענים שהמאובנים האסייתים הם פשוט דניסובים, וזה מסביר את ההבדלים ביניהם ובין הניאנדרטלים. את הדמיון בין אותם מאובנים ובין הומו ספיינס, לפחות במאפיינים מסוימים, קשה יותר להסביר. בעתיד הקרוב נראה בוודאי פרשנויות של חוקרים נוספים, שמציעים תרחישים אפשריים משלהם לאבולוציה של האדם. המחלוקת, כך נראה, תימשך לפחות עד שימצאו מאובנים נוספים – וסביר מאוד שגם לאחר מכן.
