אסטרואיד מכוכב אחר

בפעם הראשונה בהיסטוריה צפו אסטרונומים באסטרואיד שמקורו מחוץ למערכת השמש שלנו. כשחישבו את מסלולו, על פי המהירות והכיוון שלו, התברר שהגוף החללי הגיע במהירות לתוך מערכת השמש, עבר קרוב אליה ונמצא כעת בדרכו חזרה לחלל שבין הכוכבים.

הכל החל כשבטלסקופ Pan-STARRS בהוואי התגלה אובייקט קטן, שגודלו מוערך במאות מטרים בלבד, שנע במהירות במערכת השמש. זה כשלעצמו אינו עניין חריג במיוחד: שביטים ואסטרואידים מגיעים לא פעם מהשוליים הרחוקים ביותר של מערכת השמש וחודרים לתוכה. חלקם מתרחקים וחוזרים במסלול ידוע מראש, המכונה "מסלול מחזורי", כמו השביט המפורסם האלי שעבר בחלקים הפנימיים של מערכת השמש ב-1986 ועתיד לחזור שוב רק ב-2061. אחרים מגיעים ללב המערכת פעם אחת ולא נראים שוב לעולם, גם אם לא התפוררו במעבר קרוב מדי לשמש.

אבל הפעם הסיפור הוא אחר. כשחישבו את המהירות וזווית המסלול של ה"שביט" הזה גילו שמהירותו גבוהה מכדי שכוח המשיכה של השמש יוכל להחזיק אותו לאורך זמן. העובדה הזאת מעידה שהוא לא הגיע מחגורת קויפר או מענן אורט – שני מאגרים גדולים של חומר בשולי מערכת השמש, שמהם מגיעים השביטים שעוברים מדי פעם בקרבתנו.

מדידות שנעשו בטלסקופים נוספים, כגון VLT (ראשי תיבות של Very Large Telescope) בצ'ילה, הראו שלשביט הזה אין הילה או זנב, שמאפיינים כוכבי שביט כשהם מתקרבים לשמש והגזים הקפואים שמהם הם מורכבים מתחילים להתאדות. מכך הסיקו החוקרים שהאובייקט עשוי בעיקר מסלעים, ולא מגזים קפואים, ולכן מדובר באסטרואיד ולא בשביט.

האסטרואיד, שקיבל את השם A/2017 U1, הגיע מאזור צפוני, מתוך קבוצת הכוכבים נבל (לירה), ונכנס למערכת השמש בנתיב גבוה יחסית למישור שבו נעים כוכבי הלכת (מישור המלקה). התופעה הזאת כשלעצמה אינה ייחודית לאסטרואיד הזה, מכיוון ששביטים מגיעים למרכז מערכת השמש משלל זוויות. עם זאת, העובדה הזאת מעידה שלא הייתה לו הזדמנות להתקרב לכוכבי הלכת בזמן שחצה את מערכת השמש, שכן במקרה כזה כוח המשיכה שלהם היה משנה מאוד את מסלולו.

בעבר התגלה כוכב שביט שנע מהר מספיק בשביל להימלט מכוח המשיכה של השמש, אבל אז השביט קיבל כנראה תאוצה בזמן שעבר קרוב לכוכב הלכת צדק והושפע מהכבידה שלו. היות ש- A/2017 U1 לא עבר ליד כוכבי הלכת, אי אפשר להסביר את מהירותו באותה צורה.

המסלול של האסטרואיד ברור ואפשר לחשב בקלות את הכיוון והמהירות של תנועתו אל תוך מערכת השמש. המהירות שלו תואמת את המהירות היחסית הממוצעת של כוכבים אחרים באזור שלנו בגלקסיה, והזווית שלו מעידה שהגיע מכיוון וגה (Vega), שהוא אחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמיים.

העובדה הזאת הזכירה לרבים את עלילת הסרט "קונטקט" (Contact), שבו מתקבלים שידורי רדיו של חייזרים מווגה. במציאות אין סיבה להתרגשות גדולה מהבחינה הזאת. אמנם נכון שהאסטרואיד הגיע מהכיוון שבו וגה נמצא היום, אבל אם זוכרים שנדרשו לו כ-300 אלף שנה לחצות את המרחק הזה, שעומד על כ-25 שנות אור, מגלים שווגה היה אז במקום אחר לחלוטין. מחקר שנמצא בתהליכי פרסום קובע שאי אפשר לשייך את האסטרואיד הזה לשום כוכב מסוים בסביבה הקרובה אלינו.

מה אפשר ללמוד מאותו אסטרואיד יוצא דופן? קודם כול הוא מראה שסביב כוכבים אחרים קיימים לא רק כוכבי לכת (כפי שהתגלה בשלושת העשורים האחרונים), אלא גם מאגרים של אסטרואידים ואולי גם שביטים, בדומה למערכת השמש שלנו. העובדה שאסטרואידים ושביטים יכולים ליפול מדי פעם אל מערכת השמש שלנו מבחוץ מעידה שגם האפשרות ההפוכה יכולה לקרות: שביטים ואסטרואידים עשויים להיזרק לפעמים החוצה, כך שאפשר לצפות שיהיו שביטים ואסטרואידים שנעים בין הכוכבים. ככל שיתגלו יותר גופים כאלה (ואולי אפילו נצליח למדוד את תכונותיהם בעוד תצפיות ואפילו עם גשושית שתאסוף דגימות), נדע יותר על הכוכבים הקרובים אלינו ועל המערכות המקיפות אותם.