אחת הבעיות בטיפול בסרטן הדם היא לבחור בין כימותרפיה להשתלת מח עצם. מאגר גנטי ניסיוני עשוי לאפשר להתאים לכל חולה את הטיפול המתאים לו
שיתוף פעולה בינלאומי, בהובלת חוקרים ממכון סנגר בבריטניה, פותח את האפשרות לטפל בסרטן הדם (לוקמיה) בהתאמה אישית לחולה. המפתח הוא בנק ידע שכולל את הרקע הגנטי של חולים שטופלו בעבר ואת השפעות הטיפולים שעברו. הגישה החדשה עשויה לצמצם את הסיכונים ואת תופעות הלוואי הנלוות להשתלת תאי גזע, שהיא אחת משיטות הטיפול המקובלות כיום לסרטן הדם.
AML (לוקמיה מילואידית חריפה) היא סוג אלים של סרטן דם שמתפתח בתאי מח העצם – אלה שיוצרים את תאי הדם. נכון להיום יש שתי דרכים עיקריות לטפל בחולים צעירים: השתלת תאי גזע שיכולים להתמיין לתאי דם, או כימותרפיה. שיעור הריפוי בהשתלת תאי גזע אמנם גבוה יותר, אבל גם הסיכון רב – אחד מכל ארבעה ימות מסיבוכים של ההשתלה ורבע מהשורדים יסבלו מתופעות לוואי. כשמבקשים להחליט באיזו גישה טיפולית לבחור, על כף המאזניים עומדים הסיכונים של תמותה מוקדמת וסיבוכים בעקבות השתלה, ומנגד התועלת של שיעורי הריפוי הגבוהים.
מוטציות בגֶנים שמעורבים בסרטן משפיעות על מהלך המחלה, ולכן חשוב מאוד לדעת את הרקע הגנטי של חולה כדי לצפות איך ישפיע עליו טיפול מסוים. קבוצת חוקרים ממכון סנגר בבריטניה בנתה בנק ידע על בסיס 1,540 חולים שהשתתפו במחקרים קליניים בגרמניה ובאוסטריה. המאגר שילב מידע על תכונותיהם הגנטיות, הטיפול שעברו ותוצאת הטיפול עבור כל חולה.
על סמך המידע הזה, שנצבר במשך שנים, פיתחו החוקרים כלי חישובי שמנבא את סיכויי ההחלמה ואת הסיכונים הצפויים לחולה חדש, שהרקע הגנטי שלו ידוע, כתוצאה מטיפול מסוים. הניבוי מבוסס על למידת הקשר בין נתוני הרקע הגנטי לנתוני תוצאות הטיפול שמופיעים בבנק הידע. מחשב שתוכנת לכך מאפשר להתאים לכל חולה שנכנס למרפאה את הטיפול הטוב ביותר בהתבסס על המטען הגנטי שלו.
החוקרים מצאו שאילו ההחלטה על הטיפול הייתה מתבססת על בנק הידע ועל כלי הניבוי שפיתחו, 35 אחוזים מהחולים היו מופנים להשתלה, בעוד שבפועל 44 אחוזים הופנו להשתלה, בלי השפעה משמעותית על שיעורי התמותה של החולים הללו. כך נוכל לצמצם את תופעות הלוואי הכרוכות בהשתלה בלי לפגוע בסיכויי ההישרדות שלהם.
פיטר קמפבל, שהמחקר נעשה במעבדתו, אומר: "הגישה של שימוש בבנק הידע מאפשרת ניבוי מדויק ומפורט יותר בהשוואה למה שאפשר לעשות היום במרפאה. ספרי ההדרכה הקיימים משתמשים בסדרת כללים פשוטה שמבוססת על מעט ממצאים גנטיים, ואילו הכלי החדש מאפשר להשוות את התוצאות החזויות של השתלה לעומת התוצאות הצפויות של הכימותרפיה, שהוא הטיפול הסטנדרטי כיום. כך אפשר לבחור בטיפול שיתאים לחולה הספציפי".
לדברי החוקרים, כלי ניבוי מספק ידרוש לבנת בנק ידע רחב שיכיל נתונים מאלפי חולים – 10,000 במקרה של AML. כמו כן הבנק יצטרך להתעדכן בהתמדה בטיפולים חדשים שנכנסים כל הזמן לשימוש. את הגישה הזו אפשר ליישם לטענתם בכל סוג סרטן שקשה להחליט בו על הטיפול המתאים. הפיכת הבדיקות הגנטיות לפרקטיקה טיפולית שגרתית מאפשרת לאגור בקלות יחסית ידע שנצבר מחולים קודמים.
בשלב זה כלי הניבוי זמין רק למדענים ככלי מחקר, אולם אם הם צודקים נראה שיש לו פוטנציאל רב. יש לקוות שבעתיד נוכל להשתמש בו באופן שגרתי כדי להמליץ על טיפולים מותאמים אישית לחולי לוקמיה וסוגי סרטן אחרים.
