האווז הנכחד ממצרים העתיקה –
היה או לא היה?

הציורים שהשאירו מאחוריהם אנשים שחיו בימי קדם, החל בציורי מערות, דרך תיאורים מפורטים של החיים במצרים העתיקה וכלה בדיוקנאות של בני מלוכה, מעניקים לנו הזדמנות נדירה לחזות בעולם הקדום. אך בניגוד לצילום, שמאפשר תיעוד מדויק של המתרחש, מהימנות הציור בהצגת המציאות תלויה במידה רבה ביכולותיו של הצייר ובמטרותיו.

ציורים עתיקים עשויים לסייע לנו להבין אילו בעלי חיים חיו לצד בני האדם בימי קדם. כמו כן הם מצביעים על תפוצת בעלי החיים בעבר – למשל האם הם חיו במקומות שונים מאזורי המחיה הנוכחיים שלהם. ציורי קברים ששרדו ממצרים העתיקה הם מעניינים במיוחד, מפני שהם נמצאים בדרך כלל במבנים שהוקדשו למלכים ידועים או לקרוביהם, כך שאפשר לשייך אותם בקלות לתקופה מסוימת. גם רמת הפירוט בהם גבוהה, ולעיתים מאפשרת אפילו לזהות מין ביולוגי ספציפי. לא פעם מגלים בציורים האלה מינים שהיו קיימים במצרים בעבר אך כיום אזור התפוצה שלהם השתנה, ומינים אחרים שכבר נכחדו.

בחפירות שנערכו במהלך המאה ה-19 באתר מיידום (Meidum) במצרים, נמצאו חדרי קבורה של אצילים מאחת משושלות הפרעונים: נפרמט (Nefermaat) ואשתו איטט (Itet). הם תוארכו לסביבות שנת 2600 לפנה"ס. קירות חדרי הקבורה עוטרו בציורי קיר רבים שתיארו את החיים במצרים, וכללו בין השאר בעלי חיים. אחד הציורים המפורסמים ביותר הוא "אווזי מיידום". מוצגים בו שישה אווזים ברמת פירוט גבוהה מאוד, שמאפשרת לזהות את שינוני המקור שלהם, מבנה הנוצות ואפילו את קשקשי הרגליים. זהו אחד הציורים הקדומים ביותר שמאפשר לזהות מינים ביולוגיים.

שישה אווזים מלפני 4600 שנה. עותק של ציור "אווזי מיידום" | קרדיט: C.K. Wilkinson

יש תמימות דעים כי זוג האווזים השמאלי שייך למין אווז לבן מצח (Anser albifrons). אך זהותם של ארבעת האחרים שנויה במחלוקת. יש הטוענים כי שני האווזים בקצות הציור הם מהמין אווז אפור (A. anser) ואחרים טוענים שמדובר דווקא באווז אחו (A. fabalis). באשר לזוג האווזים הימני, אחדים משוכנעים כי זו ברנטה אדומת חזה (Branta ruficollis), אך יריביהם מצביעים על הבדלים ניכרים בינם לבין הברנטות אדומות החזה של ימינו, ומשערים שזאת אולי תת-אוכלוסייה שונה של ברנטה אדומת חזה, ששייכת לענף נכחד של המין הזה.

מבחן זיהוי

מחקר חדש מנסה ליישב את המחלוקות הללו באמצעות שיטה כמותית הנקראת מדדי טוביאס, שמשמשת להגדרת מיני עופות. היא לוקחת בחשבון מדדי גוף, צורות וצבעים של נוצות, ואת הקולות של כל עוף ועוף, וכך מתווה גבולות חדים בין המינים.

עד כה השיטה שימשה רק להגדרת מיני עופות חיים. המחקר הנוכחי הוא הראשון שמנסה ליישם אותה על התבוננות בציור, ולא ביצור חי. יש לזכור שלמרות רמת הפירוט הגבוהה של הציור, המידע שהוא נותן אינו שקול לזה שאפשר לקבל מצפייה ביצור עצמו, שהולך, עף, אוכל ומגעגע. החוקר, אנתוני רומיליו (Romilio) מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה, בחן את אלו מבין מדדי טוביאס שאפשר ללמוד עליהם מהציור, והעריך בהתאם לזה את מידת הסבירות לכך שהאווזים בציור שייכים למינים אווז אפור, אווז אחו או ברנטה אדומת חזה.

יש תמימות דעים על זהותם של זוג האווזים השמאלי בציור "אווזי מיידום". אווז לבן מצח | צילום: Ryan Askren, USGS, Alaska Science Center

באמנות המצרית הקדומה יש משמעות סמלית לגודל האובייקט בציור, כך שהוא אינו משקף בהכרח את הגודל היחסי של האובייקט במציאות. לכן רומיליו בחר להתעלם מגודל הגוף. כמו כן אי אפשר לדעת מה היה קולם של האווזים המצוירים. לכן הוא הסתפק ב-13 מדדים של מראה חיצוני, כגון מאפייני המקור, העין, החזה, הבטן, הזנב והכנפיים.

עבור האווזים בקצוות, החישוב לא הצליח לשלול את האפשרות שמדובר באווז אחו, אך הסבירות לאווז אפור הייתה קצת יותר גבוהה. כצפוי, הזוג השמאלי הוגדר בסבירות גבוהה מאוד כאווז לבן מצח. באשר לזוג הימני, החישוב העלה כי הציור אינו מתאר בדיוק רב ברנטה אדומת חזה, שכן העופות המצוירים נבדלים מהברנטות של ימינו בצבעי המקור, הרגליים, הגב והכנפיים. לכן עולה השאלה: האם מסיבה כלשהי הצייר לא דייק בציורו, או שמא כן מדובר במין שונה מעט מהברנטה אדומת החזה המוכרת לנו?

הציור הזה הוא התיעוד היחיד של אווז הדומה לברנטה אדומת חזה במצרים העתיקה. יתר על כן, בימינו אווזים מהמין הזה ממעטים מאוד להגיע למצרים. ייתכן לפיכך שהברנטה הותירה רושם על הצייר, אך מכיוון שהביקור היה נדיר וחולף, זיכרונו מהברנטה לא היה מהימן לחלוטין. עם זאת, כפי שצייץ טוביאס עצמו, נראה שהציור לא נעשה מהזיכרון ושעומד מאחוריו אמן מיומן בעבודת שטח, ואולי עם גישה לחיות בשבי.

הצייר תיעד ברנטה שאינה מוכרת היום או צִייֵר ציור לא מדויק של ברנטה אדומת חזה? מימין לשמאל: ציור של "אווז מיידום" (קרדיט: C.K. Wilkinson), שחזור כיצד נראה בחייו (איור: Anthony Romilio), וברנטה אדומת חזה בת ימינו (צילום: Tambako the Jaguar)

כמו כן, כפי שעופות המַגָּלן הקדוש, שמיליונים מהם נשחטו ונחנטו במצרים העתיקה, אינם קיימים יותר במצרים המודרנית, ייתכן שהברנטה חיה שם בעבר. היות שלא שרדו ברנטות אדומות חזה חנוטות ממצרים, אין נכון לעכשיו אפשרות לדעת אם הצייר טעה בכוונה או בשוגג, בעודו מדייק מאוד בשאר פרטי הציור, או שמא מדובר בתיעוד נדיר של ברנטה שאיננה מוכרת לנו כיום. אף גם אם לא נדע לעולם אם זו ברנטה מומצאת או נכחדת, לפחות זכינו לחזות בה.