חוקרים מקנדה גילו כי חשיפה לאור מדרבנת תאי שומן תת-עוריים לפרק שומן מהר יותר, אך לא נראה ששיזוף יכול להפוך לשיטה יעילה להרזיה
זה התגלה במקרה. החוקרים, מאלברטה שבקנדה, גידלו בתרבית תאי שומן לבן של בני אדם ושל עכברים, עבור מחקר בהנדסה גנטית. ואז הם שמו לב שמשהו מוזר קרה לתאים האלו כשהם נחשפו לאור – נרשמו בהם זרמים חשמליים חלשים.
זרמים כאלו מתרחשים כאשר בקרום התא נפתחות תעלות זעירות, שמאפשרות מעבר של חלקיקים טעונים פנימה והחוצה. העובדה שיש תאים שמגיבים לאור בצורה כזו הייתה ידועה זה מכבר: ברשתית שלנו יש תאים קולטי אור שמאפשרים לנו לראות, וגם תאים שמגיבים לאור ומכוונים לפיו את השעון הפנימי שלנו. אותם תאים הקשורים לשעון מגיבים בחוזקה לאור בגוון כחול, ובמחקר התגלה שזה גם אורך הגל שמפעיל את תאי השומן.
תאי השומן הלבן, שמשמשים כמאגר אנרגיה האצורה בצורת שומנים, נמצאים בגופנו בעיקר בשני מקומות: ממש מתחת לעור, ובתוך חלל הבטן. אור השמש לא יכול להגיע אל השומן הבטני, אבל מעט ממנו כן מצליח לחדור את השכבה החיצונית של העור ולהגיע אל השומן התת-עורי, שהוא יותר מ-80 אחוז מהשומן הלבן בגופנו.
כיצד משפיע האור על התאים האלו? החוקרים הראו שהמערכת שהוא מפעיל בתוך התא דומה למדי לזו שמופעלת אצל תאי הרשתית שאחראים על השעון הפנימי, וגם משתמשת באותו פיגמנט, מֶלָנוֹפְּסִין. בתגובה לאור התאים הופכים קטנים יותר ומגבירים את קצב הפירוק של השומן".
"כשהאור הכחול של השמש חודר דרך העור ומגיע לתאי השומן מתחתיו, טיפות השומן בתאים נהיות קטנות יותר ומשתחררות החוצה" אמר פיטר לייט (Light) שהוביל את המחקר (כן, זה באמת השם שלו). "במלים אחרות, התאים שלנו אוגרים פחות שומן".
לא באמת מרזה
פירושו של דבר הוא שחשיפה מוגברת לשמש יכולה להפחית את אגירת השומן התת-עורי, ואילו חוסר בחשיפה לשמש עלול להחריף בעיות של הצטברות שומן. "כמובן, יש הרבה מאמרים שמראים שהדור הנוכחי יהיה בעל עודף משקל גדול יותר מזה של הוריהם" אמר לייט, "וייתכן שהמחקר הזה יוכל לתרום לדיונים בשאלה עד כמה כדאי להיחשף לשמש".
על אף האופטימיות של לייט, נראה למרבה הצער, ששיזוף על חוף הים לא באמת יעזור לנו להוריד במשקל, או ישפר את בריאותנו. ראשית, קרינת השמש עלולה להזיק מאוד, וחשיפה לא מבוקרת היא סכנה של ממש.
שנית, לא ברור כמה מתאי השומן אכן מגיבים לאור בצורה כזו: במחקר הזה רק כ-10 עד 13 אחוזים הראו שינוי בחילוף החומרים שלהם. בנוסף, הניסוי נערך על תאים בתרבית, ולא בהכרח שיחזר במדויק את כמות וסוג האור שמגיע לתאים במצב הטבעי שלהם, שלא לדבר על מסרים מסוגים שונים שהתאים מקבלים מתוך הרקמה שלהם ומרקמות אחרות, ומשפיעים על תפקודם.
נראה שגם אם האור משפיע על פירוק השומן, ההשפעה לא מספיק חזקה כדי להביא לירידה משמעותית במשקל. גם אם יתברר שהאור אכן משפיע על השומן התת-עורי, הוא לא יוכל לעזור לנו בכל הנוגע לשומן בטני, שככל הנראה מזיק יותר וקשור יותר למחלות כמו סוכרת ומחלות לב.
אז לא נראה שנוכל בקרוב לרזות בעזרת אור, אבל הבנה טובה יותר של חילוף החומרים בתאי השומן ושל הגורמים המשפיעים עליו עשויה לעזור לנו להתמודד עם מחלות הקשורות להשמנה. ואולי גם לספק לנו תרוץ לקילוגרמים העודפים שהוספנו בחורף.
