מחקר של רופאים מישראל ומארצות הברית מראה שרופאים לקראת סיום משמרת ארוכה חשים פחות אמפתיה לכאב של מטופלים, ואף רושמים פחות תרופות נגד כאבים
רופאים מתמחים עובדים במשמרות ארוכות מאוד, רבים יגידו – ארוכות מדי. "מחאת המתמחים", שהתעוררה שוב לפני כשנתיים, הובילה להסכמים בין נציגי המתמחים ומשרד הבריאות על קיצור המשמרות מ-26 שעות ל-18, במהלך הדרגתי שאמור להתחיל כבר השנה. הטענה של המתמחים הייתה פשוטה: לאחר 26 שעות כמעט או בכלל ללא שינה, הרופא לא נמצא במצב שבו הוא יכול לתת טיפול ראוי למטופלים. העייפות פוגעת בתהליכי קבלת החלטות, במהירות התגובה, בחדות המחשבה ועוד. בעקבות מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת מיזורי בארצות הברית, אפשר להוסיף לרשימה פגיעה נוספת: באמפתיה ובהבנה של כאב המטופלים.
יש הרבה שיקולים שמשפיעים על ההחלטה אם לתת למטופל תרופה נגד כאבים, ואיזו תרופה: חומרת הכאב, כמובן, אך גם הגורם לו, מצבו הרפואי הכללי של המטופל, התגובה שלו לנוגדי כאבים בעבר, ועוד. גורם שלא אמור להשפיע על ההחלטה הוא מצב העייפות של הרופא. אבל המחקר החדש מראה שרופאים עייפים, בתום משמרת ארוכה, מגלים פחות אמפתיה לכאב של המטופלים, ורושמים להם פחות תרופות נגד כאב.
רופאים בתום משמרת ארוכה מגלים פחות אמפתיה לכאב של מטופלים. רופאה עייפה מדי | מקור: PR Image Factory, Shutterstock
פחות אמפתיה, פחות תרופות
את המחקר הובילה פרופ' שהם חושן הלל, מבית הספר למנהל עסקים וחברה באוניברסיטה העברית.
בחלק הראשון של המחקר, חושן הלל ועמיתיה הציגו שאלות בפני 67 רופאים במרכז הרפואי הדסה, שחלקם סיימו או עמדו לסיים משמרת של 26 שעות, וחלקם רק התחילו משמרת באותו בוקר. בין השאר החוקרים ביקשו מהם לדרג את עוצמת הרגשות שהם עצמם הרגישו כשהסתכלו בתמונות של אנשים המרגישים כאב, וגם לצפות בסרטונים בהם אנשים מספרים סיפורים על עצמם, ולהעריך אילו רגשות הרגיש האדם בסרטון.
הממצאים הראו שלא היה הבדל בין הקבוצות ביכולת להעריך את הרגשות של אנשים אחרים, אבל כן היה הבדל ברגשות שהם עצמם הרגישו: הרופאים העייפים, לאחר משמרת של 26 שעות, הזדהו פחות עם הכאב שראו בתמונות.
נוסף לשאלות האלו, החוקרים הציגו בפני הרופאים משתי הקבוצות תרחישים של מטופלים עם כאבי ראש או גב, ושאלו אותם עד כמה לדעתם הכאב הזה חמור, ואם ירשמו למטופלים הללו תרופה נגד כאב. הרופאים שסיימו משמרת ארוכה העריכו את הכאב של המטופלים כחלש יותר בהשוואה לרופאים שרק החלו משמרת, ובהתאמה רשמו להם פחות תרופות.
הרופאים חשו פחות אמפתיה כשהיו עייפים, אולי קיצור המשמרות יעזור? רופאה מנמנת ליד מטופלת | מקור איור: zuperia, Shutterstock
גם בעולם האמיתי
הרופאים, אם כך, חשו פחות אמפתיה כשהיו עייפים – לפחות כאשר נבדקו על ידי החוקרים בתרחישים היפותטיים. השאלה החשובה היא, כמובן, אם יש לכך השלכות בשטח, ואם הרופאים אכן מטפלים בתלונות על כאב באופן שונה בתחילת ובסיום המשמרת.
כדי לבדוק זאת, בחלק השני של המחקר בדקו החוקרים 9,157 מכתבי שחרור מחדרי המיון של הדסה, ועוד 4,325 מכתבי שחרור מחדר המיון במרכז הרפואי של אוניברסיטת מיזורי, ארצות הברית. הם גילו שגם בארץ וגם בארצות הברית הרופאים נטו פחות לרשום תרופות נגד כאב בלילה, בהשוואה ליום.
כמובן, שתי קבוצות המטופלים אינן זהות: למטופלים שהגיעו ביום לא היו בדיוק אותן תלונות כמו לאלו שהגיעו בלילה, וחומרת הכאב שלהם הייתה שונה. החוקרים השתמשו בשיטות סטטיסטיות כדי להראות שגם כאשר לוקחים את השוני הזה בחשבון, עדיין יש הבדל משמעותי ברישום התרופות בין היום והלילה. הסבירות שמטופל כלשהו יקבל תרופה נגד כאבים הייתה נמוכה משמעותית אם הוא הגיע במשמרת הלילה, ולהבדל הזה אין הסבר אחר מלבד עייפות הרופאים. "הם עייפים ולכן פחות אמפתיים כלפי הכאב של המטופל", הסבירה חושן-הלל.
אבל האם הרופאים רושמים פחות מדי תרופות במשך הלילה, או יותר מדי במשך היום? החוקרים בדקו ומצאו שבמשך היום, רישום התרופות עלה בקנה אחד עם ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי (WHO). לעומת זאת בלילה הרישום היה שונה מהנדרש על פי ההנחיות. "זה מראה שאכן יש רישום-חסר בזמן משמרות הלילה, ולא רישום-יתר במשך היום", אמר דוד גוזל מאוניברסיטת מיזורי, החתום גם הוא על המאמר. "התוצאות הללו מדגישות את הצורך לטפל בהטייה הזו, על ידי פיתוח ויישום הנחיות מסודרות יותר לטיפול בכאב, וגם על ידי העלאת המודעות של הרופאים". קיצור המשמרות, כך שהרופאים יהיו עייפים פחות בסיומן, גם הוא בוודאי לא יזיק.
