לאחר שהוריקן פגע בפוארטו ריקו, והרס חלקים נרחבים משטח המחיה של הקופים שחיים שם, הם הרחיבו את הרשתות החברתיות שלהם והפגינו יותר סובלנות זה כלפי זה
בספטמבר 2017 הכה הוריקן מריה באי פוארטו ריקו. יותר מ-3,000 אנשים נהרגו, ולאי נגרם הרס רב – בתים ותשתיות הוצפו ונהרסו ומיליוני איש נותרו ללא חשמל. גם היערות והשטחים הירוקים של האי ניזוקו בצורה קשה. באי הקטנטן קאיו סנטיאגו, הסמוך לאי המרכזי, יותר ממחצית הצמחייה הירוקה נעלמה לאחר ההוריקן. האי הוא מקום מושבם של כמה אלפי קופי מקוק רזוס (Macaca mulatta), כולם צאצאים של כ-400 קופים שהובאו לשם מאסיה ב-1938, למטרות מחקר.
למרבה המזל, רק קופים מעטים נהרגו בהוריקן, אך שטח המחייה שלהם השתנה כמעט ללא הכר. חוקרים שעקבו אחר התנהגותם לפני ואחרי הסופה גילו שהם הפכו לחברותיים יותר: חיזקו קשרים קיימים אך בעיקר יצרו קשרים חברתיים חדשים, והיו סובלניים יותר כלפי חברים וזרים כאחד. החוקרים סבורים שזו אחת הדרכים בהן הקופים מתמודדים עם השינויים שחוו ועם המחסור במשאבים, ממזון ועד לצל לנוח בו בחום הצהריים.
שטח האי השתנה כמעט ללא הכר. צילום אוויר של קאיו סנטיאגו מ-2020, אחרי הוריקן מריה (מימין), ומ-2008 (משמאל) | מקור: Michelle Skrabut La Pierre from WOM Productions (ימין) ו-Dr. Joyce Cohen (שמאל)
הרחבת הרשת החברתית
החוקרים, מארצות הברית ומבריטניה, חקרו שתי קבוצות של קופי מקוק באי במשך שנים לפני פגיעת ההוריקן, ומיפו את הקשרים החברתיים בין הפרטים. הם תיעדו עם מי כל קוף העדיף לבלות את זמנו, אילו קופים עסקו בגרומינג – ניקוי פרווה הדדי, בילוי חברתי אהוב מאוד על קופים – מי נפגשו לעתים רחוקות אך עדיין היו מיודדים ומסוגלים לאכול בשלווה אחד ליד השני, וגם אילו קופים לא הסתדרו ביניהם, איימו ותקפו זה את זה. כך הייתה לחוקרים הזדמנות נדירה לבדוק כיצד הקשרים החברתיים משתנים בעקבות אסון טבע. הם ציפו שהקופים יהפכו לחברותיים יותר, וכך אמנם היה – אך לא בדיוק בצורה אותה חזו.
הממצאים הראו שהקופים לא עשו מאמצים ניכרים לבלות זמן רב יותר, או לעסוק בגרומינג לעתים קרובות יותר, עם קרובי משפחתם או עם קופים שהם כבר היו מיודדים איתם מלכתחילה. הם העדיפו להפנות משאבים אל קופים שלא היו חלק מהרשת החברתית שלהם לפני ההוריקן, ולהכניס אותם לתוכה. "ציפינו שהקופים ייעזרו בחבריהם הקרובים ביותר כדי להתמודד עם האסון האקולוגי שהביא איתו ההוריקן, ולכן ישקיעו בחיזוק הקשרים הקיימים שלהם" אמרה לורן ברנט (Brent), אחת החוקרות. "במקום זאת, קופי המקוק הרחיבו את הרשתות החברתיות שלהם ואת מספר הפרטים שאיתם הם היו מוכנים לחלוק את המשאבים המוגבלים, כמו מקום מוצל לשבת בו".
הקופים הפחות חברותיים עברו את השינוי הגדול ביותר לאחר ההוריקן. קוף מקוק רזוס בוהה בצלם | צילום: Mateusz Misztal, Shutterstock
החוקרים גילו שהקופים הפחות חברותיים, אלו שקיימו את הקשרים החברותיים המעטים ביותר לפני ההוריקן, היו אלו שעברו את השינוי הגדול ביותר: לאחר ההוריקן מספר הקופים שאיתם היו להם קשרים גדל מאוד. הנקבות היו המניעות העיקריות של השינויים החברתיים, ויזמו גרומינג עם הזכרים, גם כאלו שהן לא נהגו לבלות בחברתם לפני כן.
לדברי קמיל טסטר (Testard), שהובילה את המחקר, הממצאים מעידים שהקופים נקטו באסטרטגיה שמאפשרת להם "לקבל תמיכה, ויחס סובלני, ממספר גדול ככל האפשר של פרטים, וליהנות ממערכת חברתית רחבה יותר, במקום להתמקד בחיזוק הקשרים עם כמה שותפים מרכזיים". החוקרת הוסיפה שעלייה בסובלנות, כולל כלפי זרים, נראתה גם אצל בני אדם לאחר אסונות.
מחקרים רבים הראו שאצל בני האדם, קשרים חברתיים משפיעים מאוד על הבריאות, ורשת תמיכה חברתית מאפשרת לנו להתמודד בצורה טובה יותר עם שינויים ועם אובדן. נראה שזה המצב גם אצל קרובינו בעלי הזנב, והמחקר החדש מראה כיצד הם מטפחים את אותן רשתות תמיכה חברתיות לאחר אסון. "החברים שלנו יכולים לתת לנו הרבה דברים. אבל לפעמים, מה שאנחנו צריכים זו רשת חברתית שבה כולם סובלניים מספיק זה לזה", סיכמה טסטר בראיון לאתר Inverse.
