החלבון שמעודד השמנה

השמנת יתר חולנית היא בעיה בריאותית חמורה בעולם המערבי. מחקר חדש, בהובלת שני חוקרים ישראליים - רפי מזור מאוניברסיטת סן דייגו ודינורה פרידמן-מורבינסקי מאוניברסיטת תל אביב, מצא חלבון שניטרול שלו מאפשר לצמצם את הנטייה להשמנה של חולדות שניזונו מתפריט עתיר שומן.

במוקד המחקר עמד הורמון בשם לפטין, שמופרש מרקמות שומן ומעורר תחושת שובע שמעודדת אותנו להפסיק לאכול כשהוא נקשר לקולטן שלו. אצל אנשים שמנים שניזונים מדיאטה עתירת שומן מתועד פעמים רבות תפקוד לקוי של הקולטן ללפטין, הפוגע ביכולתם להפחית משקל ולצמצם את כמות המזון שהם צורכים. לכן אי אפשר לטפל בהשמנת יתר על ידי מתן לפטין.

תזונה עתירת שומן לפרק זמן קצר מובילה גם לעלייה בפעילות של החלבון MMP-2, שיכול "לחתוך" חלבונים אחרים. זאת ועוד, התברר שבהיעדר החלבון הזה, תזונה עתירת שומן אינה גורמת עלייה קיצונית במשקל. לפיכך ההשערה של המחקר הנוכחי הייתה שעלייה בפעילות של החלבון הזה אצל אנשים שאוכלים מזון עתיר שומן מביאה לחיתוך הקולטנים ללפטין. כשאלה מפסיקים לתפקד אובדת גם תחושת השובע ואין מה שיעצור אותנו מלאכול עוד.

כדי ליצור מצב של השמנת יתר האכילו חולדות בתזונה עתירת שומן למשך 12 שבועות והשוו אותן לחולדות שאכלו אוכל רגיל. כצפוי, החולדות ה"שמנות" עלו במשקלן, אך במקביל התברר שמספר קולטני הלפטין שלהם הצטמצם במחצית ואילו פעילות החלבון MMP-2 גדלה פי 2.5.

הממצאים האלה לבדם אינם מספיקים כמובן כדי להעיד על קשר סיבתי בין הפעלת MMP-2 לחיתוך הקולטן. כדי לאשר או לשלול את קיומו של קשר כזה, החוקרים הדגירו תאים מההיפותלמוס, אזור במוח שאחראי בין השאר על תחושת הרעב והשובע וכוללים את הקולטן ללפטין, בתרבית עם MMP-2 פעיל. התברר שכמות הקולטן פחתה בעקבות זאת ביותר מ-20 אחוז, דבר שמעיד שהחלבון אכן חתך אותם.

לאחר מכן רצו החוקרים לדעת אם החיתוך משפיע גם על תפקוד הקולטן ובדקו לשם כך תגובות כימיות שמתרחשות כשלפטין נקשר לקולטן שלו. הם מצאו כי בנוכחות MMP-2 הורמון השובע לפטין מתקשה הרבה יותר להפעיל את הקולטן, כך שהחיתוך של הקולטן ללפטין ע"י MMP-2 אכן פוגע בתפקודו.

כדי לקשר בין שתי התצפיות ולהוכיח שהפעלת MMP-2 בעקבות תזונה עתירת שומן היא מה שגורם לתפקוד הלקוי של הקולטן ללפטין, יצרו החוקרים עכברים שחסר להם MMP-2 בכל הגוף. כשנתנו להם דיאטה עתירת שומן, העכברים האלה השמינו לאורך זמן פחות מעכברים רגילים, וגם כמות קולטני הלפטין הייתה גבוהה יותר אצלם, בדומה לעכברים שניזונו מדיאטה רגילה. נראה לפיכך שהיעדר MMP-2 מבטל את ההשפעות של דיאטה עתירת שומן.

המחקר מראה שהחלבון MMP-2 עשוי לשמש מטרה לטיפול בהשמנת יתר חולנית של בני אדם, שהיא אחת המגפות הגדולות של העולם המודרני. אולם אחת הבעיות היא שמחסור ב-MMP-2 בכל הגוף עלול להיות מזיק ומסוכן: עכברים מהונדסים חסרי החלבון הזה, כמו אלה שהשתמשו בהם במחקר, נולדים קטנים יותר וגדלים לאט יותר מעכברים רגילים. לכן טיפול יעיל להשמנה יוכל אולי להיות תרופה ממוקדת שמנטרלת את הפעילות של החלבון רק בהיפותלמוס – שם מתרחשות בפועל ההשפעות השליליות של דיאתזונה עתירת שומן. עד שתימצא "גלולת הקסם" נגד השמנה, נצטרך כנראה להמשיך ולהקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת.