הכול בגלל הדם?

זיהומים בחיידק E. coli שכיחים מאוד בארצות מתפתחות, אבל הם מתבטאים בצורה שונה מאדם לאדם. עד כה לא היה ברור מדוע זה כך, אולם מחקר חדש חושף שהדבר קשור בין השאר לסוג הדם.

לפי ההערכות, חיידק המעיים אחראי למאות אלפי מקרי מוות, בייחוד של ילדים במדינות מתפתחות. למרות זאת, במקרים מסוימים הוא כלל לא גורם לשלשול, בעוד שאצל אחרים הזיהום עלול להתבטא בשלשול חמור ותסמינים דמויי כולרה.

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון שיערו שהגורם להבדלים בתסמינים קשור לסוג הדם. זה פחות מוזר ממה שזה נשמע: מחקר קודם של הצוות מצא שהתסמינים של מחלת הכולרה קשים יותר אצל אנשים עם סוג דם O לעומת בעלי דם מסוג A.

את סוג הדם קובעים רב-סוכרים בשם "אנטיגנים" שנמצאים על פניהם של תאי דם אדומים. בסוג דם A יש אנטיגן מסוג A, בסוג דם B אנטיגן מסוג B, לבעלי דם מסוג AB יש את שניהם ואילו בדם O  אין כלל אנטיגנים. אותם אנטיגנים מופיעים גם על פניהם של תאים אחרים, מלבד תאי הדם. ייתכן שהאנטיגנים הללו קשורים בדרך כלשהי לתגובות הכימיות לחיידקים – ולכן גם לתסמינים שהם מעוררים.

צוות שותף למחקר, מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, נתן ל-106 אנשים בעלי סוגי דם שונים לשתות מים שנגועים בזן של חיידק E. coli ובדקו את תגובותיהם אליו. בתוך חמישה ימים, 81 אחוזים מבעלי סוג הדם A או AB פיתחו שלשול מתון עד חריף, לעומת מחצית בלבד מבעלי סוג הדם B או O. בסיום הבדיקות נתנו החוקרים למשתתפים אנטיביוטיקה כדי לחסל את החיידק.

כדי להתרבות ולשגשג במעיים, חיידקים נעזרים בחלבונים שמאפשרים להם להיצמד לתאי אפיתל בחלק הפנימי של המעי הדק. אחד החלבונים הללו, שגם E. coli משתמש בו, נקרא EtpA וקושר רב-סוכרים שנמצאים על תאי האפיתל. החוקרים מצאו שמתוך כ-400 רב-סוכרים, EtpA  מלאכותי שסונתז במעבדה נקשר באופן כמעט בלעדי לרב סוכרים שמאפיינים את סוג הדם A. החוקרים הראו גם ש-EtpA נקשר חזק יותר לתאי מעי של בעלי סוג דם A מאשר לבעלי סוג דם B או O.

הממצאים הללו מחזקים את הטענה שהחיידק מעדיף סוכרים שנמצאים בסוג הדם A, ולכן מסוכן יותר למי שיש להם אנטיגן A. מעבר לחשיבות שיש לכך במדינות עם רמת תברואה ירודה, בממצאים עשויה להיות בשורה לקראת פיתוח חיסון נגד E. coli, שכן EtpA יכול להיות מטרה שלו.

את סוג הדם קובעים אנטיגנים שנמצאים על פניהם של תאי דם אדומים. בדיקה של סוגי דם | Science Photo Library

דיאטת סוג דם?

אם כך, יש מתאם (קורלציה) בין סוג הדם לביטוי של מחלה מחשיפה ל-E.Coli. האם אפשר גם להתאים תזונה מיוחדת לבעלי סוגי דם שונים, וכך למנוע שלשולים ולתרום לבריאות בדרכים אחרות? ב-1997 כתב הנטורופת פיטר ד'אדאמו (D’Adamo) את הספר "אכול נכון לפי סוג הדם שלך", שבו טען שסוג הדם משקף את הרגלי האכילה ה"נכונים" של אבותינו הקדומים, שאצלם נוצר אותו סוג דם. לכן תזונה שמתאימה לסוג הדם אמורה כביכול לעזור לבריאות ולהפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

ד'אדאמו טען למשל, ללא סיבה נראית לעין, ש-O הוא סוג הדם העתיק ביותר ולכן בעליו צריכים לאכול כמו ציידים-לקטים – תזונה עשירה בחלבונים מן החי. לעומת זאת, סוג דם A התפתח לדעתו עם תחילת ההתיישבות החקלאית, ולכן מתאימה לו תזונה צמחית בעיקרה. בעלי סוג דם B צריכים לאכול מאכלי חלב משום שלפי הסברה מקורם בשבטים נוודים, שהשתמשו בחלב כמקור מזון עיקרי. תזונת AB היא שילוב של שתי הקודמות.

לטענותיו של ד'אדאמו לא נמצא מעולם ביסוס מדעי. למעשה, עד שנת 2014 לא היה ולו מחקר אחד שבדק ישירות את הקשר בין סוג דם לתזונה. רק אז נערך מחקר ראשון, שבחן  1,455 אנשים בקנדה כדי לראות  אם דיאטות שמותאמות כביכול לסוג דם מסוים מועילות יותר לבעלי סוג הדם הזה בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. המחקר לא מצא קשר מובהק סטטיסטית בין הדיאטות הללו לבין הסיכון למחלות שנבדקו.

מה שכן נמצא, באופן לא מאוד מפתיע, היה שתזונה עשירה בפירות וירקות ודלה יחסית בבשר (שד'אדאמו כינה "דיאטת סוג דם A"), הובילה לירידה במדד מסת גוף (BMI), בלחץ הדם, בהיקף המותניים, ברמת הכולסטרול הכללי וברמות הטריגליצרידים בדם – כולם גורמי סיכון למחלות לב. כמו כן הייתה עלייה ברגישות לאינסולין, שמצביעה אף היא על ירידה בסיכון למחלות לב. תזונה צמחונית שכוללת חלבון מן החי שאינו בשר ("דיאטת סוג דם AB")  משפיעה באופן דומה, למעט הורדת BMI. תזונה שעשירה בחלבונים מן החי ("סוג דם O" על פי ד'אדאמו) מורידה את רמות הטריגליצרידים בלבד.

השאלה המרכזית היא כמובן אם יש קשר כלשהו בין סוגי הדיאטות הללו לסוגי הדם שמיוחסים להן. כאן אין בשורות: רק מדדים שקשורים לרמות הסוכר בדם (גלוקוז ואינסולין) הראו קשר כזה, כלומר, תועלת רבה יותר של הדיאטה לבעלי אותו סוג דם שהיא מקושרת אליו, וגם זה רק אצל בעלי סוג הדם A (גלוקוז ואינסולין) ו-AB (גלוקוז בלבד). כל המדדים האחרים לא השתנו.

נראה אם כן שנכונה אכזבה למי שקיווה שסוג הדם שלו יאפשר לו לאכול בשר או פחמימות כאוות נפשו. מתברר שאין קיצורי דרך, ומי שרוצה לשמור על בריאותו נדרש להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת, בלי קשר לסוג הדם.