ארגון הבריאות העולמי קורא למדינות בעולם להטיל מסים גבוהים על מזונות עתירי סוכר ולסבסד פירות וירקות, כחלק מהמלחמה במגפת ההשמנה
בערב יום כיפור פרסם ארגון הבריאות העולמי את תכניתו למיסוי של משקאות ממותקים. בהודעת הארגון נכתב כי הטלת מס גבוה על משקאות יכול להפחית את צריכתם וכך להוריד את השפעתם השלילית על הבריאות, כגון השמנה, סוכרת מסוג 2 ופגיעה בבריאות השן.
השמנה היא מגפה עולמית שארגוני בריאות רבים שמו להם למטרה לצמצם. בין 1980 ל-2014 הוכפל מספר האנשים ברחבי העולם הסובלים מהשמנת יתר והגיע ליותר מחצי מיליארד בוגרים וכ-42 מיליון ילדים מתחת לגיל 5. גם מספר הסובלים מסוכרת עלה בתקופה זו כמעט פי ארבעה, עד כדי כך שבשנת 2012 לבדה הייתה המחלה הגורם הישיר למותם של 1.2 מיליון איש. לדברי דגלאס בטצ'ר (Bettcher) מארגון הבריאות העולמי, צריכה של סוכרים פשוטים במשקאות קלים וממותקים ממלאת תפקיד משמעותי בעלייה העולמית בהשמנה ובסוכרת.
פרנצ'סקו ברנקה (Branca) מהמחלקה לתזונה, בריאות והתפתחות בארגון הבריאות העולמי אומר שבני האדם כלל אינם זקוקים לסוכרים פשוטים במזונם. המלצות הארגון הן שכדי לשמור על בריאות תקינה מוטב שהסוכר יהיה פחות מעשרה אחוזים מכלל מקורות האנרגיה ליום ועדיף שלא יעלה על חמישה אחוזים, כלומר פחות מכוס של משקה ממותק נפוץ ליום. מכאן אפשר להבין שמזונות ומשקאות בעלי תכולה גבוהה של סוכרים פשוטים הם מקור משמעותי של קלוריות "ריקות", כלומר אנרגיה בלבד ללא רכיבי תזונה חיוניים נוספים, במיוחד בתזונתם של ילדים צעירים ובני נוער.
לאור זאת ארגוני הבריאות ברחבי העולם עושים מאמצים להביא להפחתת הצריכה של משקאות ממותקים, לא תמיד בהצלחה. במחקר שפורסם בכתב העת האמריקאי לרפואה מונעת נמצא כי יצרני המשקאות הגדולים במדינה הם גם נותני החסויות המובילים לתוכניות בריאות ולארגוני רפואה רבים. נראה לכאורה שהן משתמשות במשאביהן כדי לתמרן את מאמצי ההתערבות של גופי בריאות הציבור שעלולים לפגוע בהכנסותיהן.
עדות לכך אפשר לראות בלובי הפעיל שהחברות מפעילות נגד 97 אחוז מהניסיונות של ארגוני בריאות הציבור להתערב בשוק שלהן. לאור זה אפשר לפקפק גם בכנות מחויבותן לשיפור בריאות הציבור. מכאן אפשר להסיק שארגוני בריאות שמקבלים תמיכה כלכלית מהחברות הללו משתתפים במידה מסוימת גם בפעולות השיווק שלהן.
שיפור הבריאות דרך הארנק
במסגרת המאמץ להפחית את הצריכה של משקאות ממותקים הכריז ארגון הבריאות העולמי לפני כחודש שאם מחירי המשקאות הממותקים לצרכן יעלו ב-20 אחוז לפחות, תירשם ירידה דומה בצריכתם. לפי דוח מדיניות פיסקלית לטיפול בתזונה ומניעת מחלות לא מידבקות, הפחתת הצריכה של משקאות ממותקים תקטין את הצריכה של סוכרים פשוטים כמו גלוקוז, פרוקטוז וסוכר פירות (סוכרוז) שיצרנים מוסיפים למשקאות ולמיצים. כתוצאה מכך נראה שיפור בתזונה ובהקטנת מספר האנשים הסובלים מהשמנת יתר, סוכרת ובעיות שיניים.
לדברי בטצ'ר, העלאת המיסוי תמנע סבל מיותר ואף תציל חיי אדם. ברנקה הוסיף כי נראה שחלק מצרכני המזון הממותק, בעיקר צעירים ועניים, אכן ישנו את דפוסי הצריכה שלהם בעקבות ההתייקרות. נוסף על תוספת ההכנסות מהמיסוי, ייחסכו למדינות עלויות כבדות של טיפול בחולים והן יוכלו להשקיע את יתרות התקציב החדשות בשיפור מערכות הבריאות הציבוריות.
לפי הארגון, עדכון מדיניות המס צריך לכוון למזונות ולמשקאות שיש להם חלופות זמינות ובריאות יותר. בדוח הוצג סיכום של 11 מאמרי סקירה עדכניים שבחנו את יעילות ההתערבות במחירים כאמצעי לשיפור התזונה. בין השאר נמצא שסובסידיות לפירות וירקות טריים, שיורידו את מחיריהם ב-30-10 אחוז, יוכלו להעלות את הצריכה שלהם. יש גם עדויות חיוביות שמיסוי של מזונות עשירים בשומן רווי, שומני טרנס, סוכרים פשוטים ומלח יכול להפחית את צריכתם.
נראה שהיטלים קבועים, בדומה למס הבלו על הדלק או למיסוי של מוצרי טבק, שבהם המס תלוי בכמות המוצר הנצרכת או ברכיבי תזונה ספציפיים, יעילים יותר ממסים שנגזרים מהמחיר לצרכן. עוד טוענים בארגון הבריאות העולמי שהתמיכה הציבורית במיסוי כזה תגדל אם יובטח שההכנסות מהמסים האלה יושקעו בחזרה במערכת הבריאות הציבורית וישמשו לעודד תזונה בריאה יותר ופעילות גופנית.
כמה מדינות כבר מפעילות מדיניות מיסוי שנועדה להגן על הציבור מצריכה של מוצרים לא בריאים. במקסיקו, לדוגמה, הוטל מס על משקאות ממותקים לא אלכוהוליים ובהונגריה ממסים מוצרים עשירים בסוכר, מלח או קפאין. מדינות נוספות, כמו בריטניה, דרום אפריקה והפיליפינים, הכריזו אף הן על כוונתן למסות משקאות ממותקים.
עם זאת, לא כולם מתלהבים מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. דיוויד ג'אסט (Just), מומחה לכלכלה ושיווק מאוניברסיטת קורנל, טוען למשל שהמדיניות תשיג תוצאות מעורבות לכל היותר. "הצעת ארגון הבריאות העולמי מעניינת בכך שמציעים שם מצד אחד מיסוי של משקאות ממותקים ומצד שני סובסידיות על פירות וירקות במטרה להפחית את מחירם. האופן שבו מיסוי וסובסידיות כאלה יתקבלו על ידי הצרכנים תלוי בתרבות. בארה"ב הציבור ממהר לדחות מסים שמנסים להכתיב לו איך לחיות, אך במקומות אחרים בעולם היחס אליהם פתוח יותר.
"כמו כן, אין עדיין מספיק ראיות שמיסוי כזה אכן יסייע בהפחתת ההשמנה. אפילו אם תופחת הצריכה של משקאות ממותקים, לא ברור לנו במה יחליפו הצרכנים את המשקאות הממוסים, על כן חשוב ליצור מדיניות רחבה ולא לצמצמם את יעדי התוכנית למשקאות ממותקים בלבד".
נראה שעל מנת שהתוכנית החדשה והשאפתנית תשיג את יעדיה, יש ללמוד מהניסיונות שנעשו כבר לצמצם את צריכת הטבק וללוות אותה במערך שיווקי והסברתי להגברת המודעות לסכנות שיש בבחירות תזונתיות שאינן מיטביות.
