טיפולי הקרנות וכימותרפיה עלולים לפגוע בפוריות של גברים שקיבלו בילדותם טיפולים נגד סרטן. מחקר חדש בקופים הראה שניתן להקפיא רקמת אשכים לפני גיל ההתבגרות, להשתיל אותה מחדש אצל הבוגר ולגרום לה לייצר תאי זרע מתפקדים
טיפולים כימותרפיים והקרנות הם חרב פיפיות: הם משמידים תאים סרטניים, אך גורמים נזק גם לרקמות בריאות כמו זקיקי השיער (ולכן השיער נושר) ואפיתל המעי (ולכן החולים סובלים מהקאות ושלשולים). בנים וגברים סובלים גם מפגיעה ברקמת האשך, שמייצרת את תאי הזרע. אם המטופל הוא גבר בוגר, אפשר פשוט לאסוף תאי זרע ולהקפיא אותם לפני תחילת הטיפול. אם המטופל הוא ילד שטרם הגיע לגיל ההתבגרות, הפתרון אינו כה פשוט, כי גופו עדיין אינו מייצר תאי זרע. כ-80 אחוזים מהילדים חולי הסרטן שורדים לפחות חמש שנים לאחר הטיפול; כ-30 אחוזים מהם יהיו עקרים.
מחקרים קודמים שנערכו בחיות (בהן עכברים, חזירים, ארנבים, סוסים וקופים) הראו שאפשר להקפיא את רקמת האשך, להשתיל אותה מתחת לעורם של עכברי מעבדה, והרִקמה המושתלת תייצר תאי זרע שיכולים לשמש בהמשך להפריית מבחנה ולהולדת צאצאים. מחקר נוסף הראה שאפשר להשתיל רקמת אשך שנלקחה מקופים בחזרה באותם קופים, אבל אחוז ההישרדות של הרקמה המושתלת באותו מחקר היה נמוך ויכולתה לייצר תאי זרע נמוכה (תאי הזרע עצמם לא נבדקו בהפריה).
מחקר חדש שערכה קבוצת המחקר של קייל אורוויג (Orwig) מאוניברסיטת פיטסבורג בארצות הברית, ופורסם בכתב העת Science, מראה שאפשר להשתיל בקופים רקמת אשך שהוקפאה. הרקמה המושתלת מייצרת תאי זרע, ששימוש בהם להפריית מבחנה הוביל להולדת קופה בריאה (לפחות בעת כתיבת שורות אלה, כשהיא בת שנה).
החוקרים לקחו חמישה קופי רזוס זכרים טרם גיל ההתבגרות, הוציאו אשך אחד בניתוח והקפיאו את הרקמה. חודשים אחדים מאוחר יותר, הוציאו גם את האשך השני. החוקרים שבו והשתילו בגוף הקוף חלקים מרקמת האשך הראשון, שהוקפאה, ובמקביל חלקים מרקמת האשך השני – הטרייה, שלא הוקפאה. בדרך זו השוו החוקרים את יעילות התהליך בין רקמה קפואה וטרייה. החוקרים השתילו פיסות מרקמת האשך בחזרה בשק האשכים, וחלקים אחרים מתחת לעור הגב, כדי להשוות את יעילות ההשתלה באזורים שונים.
העובר האחד שהצליח מתוך 138 ביציות שהופרו. קופת הרזוס גריידי בגיל שבועיים | צילום: OHSU
קליטה מוצלחת
כ-8 עד 12 חודשים לאחר ההשתלה, מצאו החוקרים שרקמות האשך נקלטו והתפתחו כראוי, ללא הבדלים משמעותיים בין רקמה טרייה לרקמה שהוקפאה או בין רקמה שהושתלה באשך לרקמה שהושתלה תחת עור הגב. רקמות האשך שהושתלו בגופם של כל הקופים ייצרו זרע, ורמות ההורמונים (טסטוסטרון והורמונים אחרים) היו בטווח המתאים לקופים בגיל ההתבגרות. תוצאות אלו מלמדות שניתן להקפיא רקמות אשך ללא חשש שלא יתפקדו כראוי לאחר הפשרה והשתלה מחודשת.
ולבסוף, החוקרים אספו תאי זרע מהרקמות המושתלות ושלחו אותם למכון מחקר לקופים לצורך הפריה חוץ-גופית. מבין 138 ביציות שהופרו, 16 ביציות התפתחו לעוברים, אחוזים דומים לאלו שמתקבלים עם זרע קופים נורמלי. 11 עוברים הושתלו ברחם של שש קופות, ומביניהם, עובר אחד נקלט בהצלחה וגדל לקופיפה בריאה בשם גריידי. מעקב אחר הקופיפה הראה שהיא בריאה פיזית, והתפתחותה החברתית נורמלית.
מחקר זה מראה שגם בחיות קרובות גנטית לאדם אפשר להקפיא רקמת אשך בגיל טרום-התבגרות, לשוב ולהשתיל אותה בגוף המטופל ולהגיע להתבגרות מינית תקינה ולהיווצרות תאי זרע תקינים, שיכולים להביא להולדת צאצאים.
אורוויג כבר החל לאסוף רקמות אשך של ילדים לפני טיפולים הרסניים, כדי שיהיה אפשר להשתיל אותן בחזרה בתום הטיפולים. מובן שלא יתאפשר לעשות זאת ללא מחקרים נוספים בקופים, כמו גם מחקרים בבני אדם.
המחקר המתואר לא בדק את הסכנה האפשרית, שרקמת האשך של ילדים חולי סרטן תכיל תאים סרטניים שנדדו לתוכה. מחקרים עתידיים יצטרכו להוכיח לא רק את יעילות הטיפול ואת בטיחותו הכללית (למשל, שרמות ההורמונים נשארות תקינות) אלא גם שהרקמה הקפואה אינה מכילה תאים סרטניים.
