השנה החמה ביותר

שנת 2020 ניצבת כתף אל כתף לצד 2016 בתור השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות בשנת 1884. על פי מדידות של מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה בארצות הברית (NOAA), טמפרטורת פני השטח הממוצעת בכדור הארץ בשנה החולפת עברה ב-0.98 מעלות צלזיוס את הממוצע בשנים 1980-1951, שתי מאיות המעלה בלבד מתחת לטמפרטורה הממוצעת שנמדדה בשנת 2016. לעומת זאת, מדידות נפרדות שערכה סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, מעלות שדווקא שנת 2020 היא החמה יותר מהשתיים, שכן הטמפרטורה בה עברה את הממוצע של אותן שנים ב-1.02 מעלות צלזיוס. 

ההתחממות הזאת ממשיכה את המגמה שנצפית בעשורים האחרונים, שבהם הטמפרטורה העולמית הממוצעת עולה בהתמדה. עשר השנים החמות ביותר שתועדו עד כה היו כולן משנת 2005 ואילך. שבע מהן היו אחרי שנת 2014. 2020 היא גם השנה ה-44 ברציפות שבה הטמפרטורה הממוצעת גבוהה מהממוצע של המאה הקודמת. עלייה של מעלה בודדת עשויה להישמע שולית, עד שמבינים שמדובר בעלייה הממוצעת על פני כדור הארץ לאורך שנה שלמה. בפועל, אזורים מסוימים חווים עלייה גדולה הרבה יותר בתקופות מסוימות של השנה.

ואכן, 2020 הייתה שנה קשה במיוחד מבחינה אקלימית וסביבתית. שריפות החורש שהשתוללו בתחילת השנה באוסטרליה היו החמורות ביותר שהיבשת הדרומית ידעה אי פעם בהיסטוריה המתועדת שלה. במהלכן נשרף שטח של כ-186 אלף קמ"ר, יותר מכל שטחה של סוריה, למשל. ואוסטרליה לא הייתה היחידה שסבלה משריפות חסרות תקדים בהיקפן – גם רוסיה וקליפורניה חוו השנה הן את עונת השריפות הקשה ביותר בהיסטוריה המתועדת.

עונת השריפות הקשה אי-פעם. שריפת יער בסיביר | צילום: Sergey Filinin, Shutterstock

באש ובמים

בסיביר הורגש השנה גל חום חסר תקדים, כשבאזורים מסוימים של חבל הארץ הצפוני נמדדו טמפרטורות הגבוהות ב-10 מעלות מהממוצע הרב-שנתי. בעיירה ורחויאנסק (Verkhoyansk), השוכנת מצפון לחוג הארקטי, נמדדה ביוני טמפרטורת שיא של 38 מעלות צלזיוס, הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם מצפון לחוג הארקטי. שריפות החורש והיער בסיביר כילו גם הן שטח עצום של כ-140 אלף קמ"ר, ומעריכים כי במהלכן נפלטה לאטמוספרה כמות חריגה של פחמן דו-חמצני, עקב התלקחות של אדמות כבול עתיקות. 

השפעות החום הרב לא פסחו על האוקיינוסים. כיסוי קרח הים באוקיינוס הארקטי בקיץ 2020 היה קטן במיוחד, עד כדי כך שידוע על שנה אחת בלבד שבה הוא היה מצומצם יותר. בנוסף, בשנה זו מועד תחילת היווצרותו של קרח ים חדש האוקיינוס הארקטי התעכב באופן חסר תקדים, ולא התחיל אפילו בסוף חודש  אוקטובר.

כיסוי קרח מצומצם במיוחד והתחלה מאוחרת של היווצרות קרח חדש. קרחון מפשיר סמוך לאנטארקטיקה | צילום: PHOTOSTOCK-ISRAEL / SCIENCE PHOTO LIBRARY

משערים ששנת 2020 הייתה עלולה להיות חמה אפילו יותר אלמלא השריפות הנרחבות שהשתוללו ברחבי העולם. ייתכן שהאפר הרב שהתפזר בגללן באטמוספרה מיסך מעט את קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ וצינן מעט את טמפרטורת פני השטח. לעומת זאת, מגפת הקורונה הביאה לצמצום ניכר בפעילות הכלכלית העולמית, ולכן לירידה בפליטת חלקיקים מתוך ארובות ומנועים ולעלייה בחדירה של קרינה דרך האטמוספרה.

ההפחתה בפעילות התעשייתית הובילה במקביל גם לצמצום בפליטת גזי חממה. עם זאת, בניגוד להשפעה המיידית שיש לשינוי בכמות החלקיקים באטמוספרה על סינון קרינת השמש, ההשפעה של שינוי בכמות גזי חממה מורגשת רק בטווחי זמן הרבה יותר ארוכים. איננו מבינים עדיין לחלוטין את השפעותיהם המלאות של האירועים האלה על הטמפרטורה העולמית, והן יתבהרו כנראה רק בעתיד עם התקדמות המחקר בתחום.

לדברי גווין שמידט (Schmidt), ראש מכון גודארד לחקר החלל בנאס"א, בשנת 2016 התרחש אירוע אל-ניניו משמעותי שגרם להתחממות זמנית של אקלים כדור הארץ. העובדה שהטמפרטורה הממוצעת בשנת 2020 הגיעה לאותו שיא ללא עזרתו של אל-ניניו, היא ראייה לכך שטמפרטורת הקרקע בכדור הארץ ממשיכה להתחמם עקב הצטברות גזי החממה באטמוספרה. מאחר שנכון להיום לא נעשים די צעדים לצמצם את פליטת גזי החממה בעולם, או לסילוקו הפעיל מהאטמוספרה, טמפרטורת פני כדור הארץ צפויה להמשיך ולעלות גם בשנים הקרובות.