התסמינים המשונים של הקורונה

מעל חמישה מיליון אנשים ברחבי העולם החלימו מנגיף הקורונה SARS-CoV-2, אך ייתכן שעבור חלקם מדובר רק במערכה הראשונה בקרב ארוך הרבה יותר. במדינות כמו בריטניה, למשל, הנדבקים בנגיף נדרשים להסתגר בבידוד למשך 14 יום, בין השאר על סמך ההנחה שהתסמינים חולפים בדרך כלל תוך שבועיים לכל היותר. בעוד רוב הסובלים ממחלה קלה מתאוששים לחלוטין בזמן הזה, נראה כי חלק קטן מהחולים ממשיכים לסבול מהשלכות מאוחרות של המחלה במשך שבועות רבים ואפילו חודשים. בשל כך הקריטריונים לשחרור חולים בישראל ובמדינות רבות אחרות מחמירים יותר, ומחייבים שתי בדיקות שליליות לנגיף. 

פול גארנר (Garner), מומחה למחלות זיהומיות מבריטניה, נדבק בנגיף בחודש מרץ. תחילה הוא חש רק חולשה קלה, אך תוך כמה ימים התרבו התסמינים שחווה וכללו אובדן חוש הריח, תחושת כבדות, לחץ בחזה, בעיות במערכת העיכול, סחרחורות ותשישות, שנמשכו שבעה שבועות. בטור שפרסם בכתב העת British Medical Journal סיפר כי בכל פעם שחשב שמצבו הרפואי משתפר, התסמינים שבו.

אצל מלאני מונטנו (Montano), אמריקאית ללא מחלות רקע, המחלה התפרצה באמצע חודש מרץ והתבטאה תחילה דווקא בלחץ בחזה ובנימול ברגליים. בשבועות הבאים היא פיתחה שיעול, חום, בעיות בבטן ואיבדה את חושי הטעם והריח, בדומה לחולי קורונה אחרים. אולם בניגוד לרובם, התסמינים שלה לא שככו. הם המשיכו לבוא בגלים, ואילצו אותה להישאר בביתה למשך 89 ימים.

רייצ'ל פופ (Pope), מרצה בכירה להיסטוריה באוניברסיטת ליברפול, סובלת מתסמינים כבר כ-15 שבועות. המחלה החלה כהתקררות או שפעת, ואף על פי שמצבה השתפר בשבוע הרביעי למחלה, הוא החמיר שוב בהמשך, והתסמינים שחוותה בדרכי הנשימה התפשטו גם לליבה.

יותר ויותר חולי קורונה מדווחים על תסמינים שנמשכים כשלושה שבועות ובמקרים מסוימים אפילו כמה חודשים. למדענים והרופאים מתברר בהדרגה ש-COVID-19 אינה בהכרח מחלה קצרה וחולפת אצל חולים צעירים. לא כל החולים יתאוששו תוך שבועיים, וגם אלה שאובחנו כמקרי COVID-19 קלים עלולים להיאבק בבעיות בריאותיות זמן רב לאחר שהנגיף נעלם מגופם. ראש מחלקת הלב במכון למדעי הרפואה בפאביה שבאיטליה, רוברטו פדרטי (Pedretti), מזהיר כי "מה שראינו בבתי חולים הוא קצה הקרחון. אף כי נכון לעכשיו הרופאים מתמקדים בטיפול בחולי COVID-19 שמצבם מוגדר חמור, יש לקחת בחשבון גם את ההשפעות העתידיות של הנגיף על בריאות הנדבקים". 

בניסיון להבין את משמעות הזיהום במערכות הגוף, בחנו רופאים וחוקרים סינים דוגמאות דם של 34 מחלימי COVID-19 שחלו בדרגות חומרה שונות. במחקר הקטן, שפורסם בכתב העת National Science Review, ניתחו החוקרים את הרכב השומנים והמטבוליטים, הנוצרים באלפי תהליכים בתוך התא, בשאיפה להבין את המצב הפיזיולוגי של החולים. נמצא כי דפוסי המטבוליטים שונים בין מקרים קלים לקשים ויש מִתְאָם ביניהם למהלך המחלה וחומרתה בקרב מחלימי COVID-19. מרבית המדדים הציגו פגיעה בתפקוד הכבד, וכללו היפראמוניה (הפרעה מטבולית המאופיינת בעודף אמוניה בדם), עודף שומנים בדם, ירידה בייצור תרכובות המגינות על תאים בכלי הדם ועוד. בנוסף, גילו החוקרים כי ללא קשר לחומרת המחלה, מדדים רבים לא חזרו לשגרה לאחר שהחולים השתחררו מבית החולים.

מדדים רבים לא חזרו לשיגרה לאחר שהחולים החלימו לכאורה. בדיקות דם של חולי קורונה | צילום אילוסטרציה: science photo, Shutterstock

כמה זמן נמשכת מחלת COVID-19 ?

חברת מדעי הבריאות ZOE מאנגליה, פיתחה אפליקציה בשם "COVID-19 Symptom Study app". כארבעה מיליון משתמשים מדווחים בה באופן קבוע על מצבם הבריאותי. את נתוני האפליקציה מנתחים חוקרים מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון בהובלת טים ספקטור (Spector), פרופסור לאפידמיולוגיה גנטית, במטרה לעקוב אחרי הזיהום הנגיפי ברחבי בריטניה ולחזות את המשך התפשטותו. הדיווח היומי גם מסייע להגיע להבנה מדעית מלאה יותר של מגוון התסמינים של החולים.

נתונים ממחקר התסמינים של COVID-19 מראים כי בעוד רוב החולים מחלימים לגמרי תוך שבועיים, אחד מכל עשרה עלול לסבול מתסמינים גם אחרי שלושה שבועות, ולפעמים הסבל נמשך חודשים. המחקר הראה כי אנשים מסוימים חווים עייפות, כאבי ראש, שיעול, אובדן חוש הריח, כאבי גרון, הזיות וכאבים בחזה במשך יותר משלושה שבועות מהדיווח הראשון על תסמינים באפליקציה.

עוד התגלה דפוס אופייני של התסמינים שחווים חולים קשים יותר ב-COVID-19: אובדן חוש הריח, חום גבוה ושיעול כבר ביומיים הראשונים, שמתפתחים לתופעות נשימתיות קשות, המחייבות במקרים רבים אשפוז בתוך שבוע.

באופן מפתיע, נראה כי דווקא אלה שחווים מחלה קלה יחסית, סובלים יותר מתסמינים מוזרים שמתפתחים לאורך תקופה ממושכת יותר. ככל שנוסף עוד ועוד מידע, נראה כי דגם המחלה המקובל, הכולל שיעול וחום גבוה, אינו מדויק. במקרים לא מעטים החולים סובלים לחלופין מכאבי שרירים, כאב גרון וכאב ראש. "חקרתי מאה מחלות. COVID-19 היא המוזרה ביותר שבה נתקלתי בקריירה הרפואית שלי", אומר ספקטור. ואילו לדברי גארנר ההקבלה הטובה ביותר ל- COVID-19 היא קדחת דנגי – זיהום נגיפי בבלוטות הלימפה שבא והולך במשך שישה עד תשעה חודשים.

לא כל החולים מתאוששים תוך שבועיים, וחלקם סובלים מתופעות המצריכות אשפוז. מחלקה לטיפול בקורונה | צילום: Alexandros Michailidis, Shutterstock

לקח מן העבר?

מחקר משנת 2006 עקב אחר 253 תושבי אוסטרליה שנדבקו בנגיף אפשטיין-בר, הגורם למחלת הנשיקה; בחיידק Coxiella burnetii הגורם לקדחת Q; או בנגיף נהר רוֹס הגורם לקדחת. החוקרים מצאו כי ששה חודשים לאחר ההדבקה, 12 אחוז מהנדבקים סבלו ממחלה ממושכת המאופיינת בעייפות כרונית, כאבי שרירים וקשיים נוירו-קוגניטיביים. 11 אחוז הוגדרו חולים בתסמונת העייפות הכרונית (CFS). במחקר אחר, על 233 תושבי הונג קונג, שנדבקו בנגיף סארס (SARS) במגפה של שנת 2003, כ-40 אחוז סבלו מבעיות עייפות כרוניות לאחר שלוש שנים, ו-27 אחוז אובחנו ב-CFS.

נראה כי רבים ממחוללי המחלה הקשים מעוררים תגובות דלקתיות זמן רב לאחר מיגורם, כך שיהיה זה יוצא דופן אם לא נראה תסמינים ארוכי טווח אצל חלק מחולי COVID-19.

מכיוון שעדיין אין מחקרי עוקבה ארוכי טווח על מדגמים גדולים של חולי COVID-19, אפשר ללמוד מתוצאות ארוכות הטווח שתועדו במחלימים מנגיפי הקורונה הקודמים,סארס ומֶרס (MERS) לחיזוי סיבוכי COVID-19 עתידיים. צוות חוקרים מבריטניה, בהובלת מנוג' סיון (Sivan), פרסם לאחרונה סקירה וניתוח של תוצאות קליניות ארוכות טווח מ-28 מחקרים שעקבו אחר מחלימי סארס ומרס, שלושה חודשים ומעלה לאחר ההדבקה או חודשיים ומעלה מעת שחרורם מבית החולים. המחקרים עקבו אחר חולים מאזורים שנפגעו קשה בהתפרצויות הקודמות (בייג'ינג, הונג קונג, גואנגז'ו, סינגפור, קוריאה וקנדה). כל אחד מהם עקב אחר 4 עד 406 חולים, בעיקר בכל הקשור לפגיעה ארוכת טווח בתפקדי הריאות. אף על פי שאצל רוב החולים חל שיפור כשישה חודשים לאחר שחרורם מבית החולים, ליקויים מסוימים עדיין נצפו בקרב 45-11 אחוז מהחולים גם  כעבור שנה תמימה. 

חמישה מחקרים בסקירה עסקו באיכות החיים הבריאותית של המחלימים ומצאו כי היא הייתה נמוכה  מאוד כשישה חודשים לאחר ההדבקה, ונצפה רק שיפור קל בחודשים הבאים, כך שהיא נותרה מתחת לזו של האוכלוסייה הרגילה ושל אנשים הסובלים ממחלות כרוניות. עוד נמצא כי חולשה כרונית עשויה להופיע אצל חולים אפילו 5 שנים לאחר אשפוז במחלקות טיפול נמרץ. שני מחקרים דיווחו על עייפות כרונית לפחות אצל שליש מהחולים כ- 3.5 שנים לאחר שנדבקו בסארס.

מחברי הסקירה מדווחים עוד כי כשליש מהמחלימים מסארס ומרס עשויים לסבול מתסמינים נפשיים קשים כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), דיכאון וחרדה מעל לשישה חודשים. הערכות אלה גבוהות בהרבה משכיחות תסמינים כאלה אצל חולים אחרים שהיו מונשמים, מה שמעיד לכאורה כי ההשפעה הנפשית ארוכת הטווח של המחלה קשורה גם גורמים נוספים כמו פחד, וקשיים בהתמודות עם ההסגר.

עם זאת, יש לפרש בזהירות את ההערכות שעולות מהסקירה, מכיוון שמחבריה לא התייחסו לנתונים מסוימים כמו גיל המשתתפים במחקרים ומינם, ולא להבדלים בין התפרצויות סארס ומרס. בשלב זה מוקדם לומר אם התוצאות לטווח ארוך שזוהו בחולי סארס ומרס יופיעו גם אצל חולי COVID-19. עם זאת, שלוש המחלות נגרמות מנגיפי קורונה דומים יחסית, ואף קיימות עדויות לדמיון קליני ביניהן. לכן יש לעקוב לטווח ארוך אחר תפקוד הריאות של מחלימים מ-COVID-19 וכן לנטר את איכות חייהם ומצבם הנפשי. 

עייפות כרונית ופגיעה באיכות החיים עלולים להתלוות להחלמה מקורונה | צילום אילוסטרציה: simona pilolla 2, Shutterstock

האם החולים עם התסמינים הממושכים עדיין מידבקים?

מייקל הד (Head), עמית מחקר בכיר באוניברסיטת סאות'המפטון, טוען כי אין פלא שיש אנשים שנדרש להם זמן רב להחלים מ-COVID-19, שכן לעיתים קרובות גם ההחלמה משפעת עלולה לארוך כמה וכמה שבועות. "במקרים כאלה המחלה הנגיפית נרגעת די מהר, כך שלא סביר להניח שהחולה עדיין מידבק", הוא אומר, אך התשובה לשאלה עדיין לא ברורה.

התשובה תלויה כנראה בשאלה נוספת – האם התסמינים הממושכים נובעים מזיהום מתמשך, או שמא מדובר בנזק שנוצר כבר אחרי שמערכת החיסון נלחמה בנגיף ומיגרה אותו? מכיוון שאנו יודעים כל כך מעט על הנגיף, מדענים ורופאים לא בטוחים אם התסמינים הללו מעידים שהוא עדיין פעיל בגוף ויוצר הרס מתמשך, או שמא הוא בא והלך, והותיר תגובה חיסונית או דלקתית מתמשכת שגורמת לאנשים להמשיך להרגיש חולים.

מספר מחקרים דיווחו על חולים שחומר גנטי של הנגיף עדיין נמצא בגופם ימים ואף שבועות לאחר היעלמות התסמינים, ואף לאחר תוצאות שליליות בבדיקות קודמות. במחקר אחד תיארו חוקרים מסין סדרת מקרים שבה ארבעה אנשי צוות רפואי, בני 36-30, השתחררו מאשפוז או מהסגר לאחר שתי תוצאות שליליות  בבדיקות rRT- PCR לזיהוי החומר הגנטי של הנגיף. החוקרים המשיכו לבדוק אותם במשך 13-5 ימים לאחר השחרור, בבדיקות rRT PCR של שני יצרנים, והתוצאות היו חיוביות עבור ארבעתם. לנבדקים לא היו תסמיני קורונה, וצילומי חזה לא היו שונים מהצילומים הקודמים. מחקר אחר דיווח על אישה בת 71 שאצלה תוצאות בדיקות rRT- PCR היו חיוביות במשך 60 יום מהופעת התסמינים, כולל 36 יום לאחר היעלמות התסמינים. אף על פי שמדובר במחקרים ראשוניים וקטנים מאוד, הם ממחישים כי נוכחות הנגיף עשויה להימשך למשך זמן ארוך מאוד.

במחלות נגיפיות רבות, כמו זיקה, ידוע שאפשר לאתר את המטען הגנטי של מחולל המחלה זמן רב לאחר ההדבקה. במקרה של נגיף החצבת, עדיין אפשר לאתר RNA נגיפי 8-6 שבועות לאחר מיגורו. מערכת החיסון יכולה לנטרל נגיפים, למשל על ידי פירוק המעטפת שלהם, תהליך המונע הדבקה לאחר מכן, אך אינו מסלק מיד את המטען הגנטי שלהם, והוא מתפרק באיטיות לאורך זמן.

גילוי RNA, המטען הגנטי של נגיף הקורונה, בכל דגימה, לא אומר בהכרח שהנגיף השלם נוכח אצל המארח ושהזיהום פעיל. תוצאה חיובית של בדיקת rRT- PCR עשויה להתקבל כתוצאה מזיהום או כתוצאה מנוכחות שרידי הנגיף, שטרם סולקו מהגוף. לכן, טרם ברור אם נוכחות ממושכת של נגיף הקורונה פירושה יכולת זיהומית ממושכת. "בשורה התחתונה אנחנו פשוט לא יודעים", מסכם את העניין אדם לורינג (Lauring), מומחה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת מישיגן בארצות הברית.