חברת מרק דיווחה כי התרופה מולנופירביר יעילה ב-50 אחוז במניעת תחלואה קשה ותמותה מקורונה. עם זאת, החברה טרם פרסמה את המחקר והעמידה את תוצאותיו לביקורת מומחים
כמה ימים לאחר מכן התכנסה הוועדה המייעצת ל-FDA לדיון בנושא התרופה. מדיווח שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי עולה כי בתום תשע שעות דיון – שזמין לצפייה ביוטיוב – החליטה הוועדה להמליץ על אישור התרופה, אך ההחלטה התקבלה ברוב קטן של 13 תומכים מול עשרה מתנגדים.
הרוב הדחוק נובע מכך שחלק מחברי הוועדה לא קיבלו את ההסברים של חברת מרק, שייחסה את הירידה החדה ביעילות בכך שהמשתתפים המאוחרים בניסוי היו מבוגרים יותר והדבקו בווריאנט דלתא של הנגיף ולא בוווריאנטים המוקדמים יותר. חשש נוסף של חלק מחברי הוועדה הוא שהתרופה, שיוצרת שינויים גנטיים (מוטציות) בנגיף ועל ידי כך משבשת את יכולתו להשתכפל, יצרהמוטציות גם בחלבון הספייק, שאחראי ליכולת ההדבקה של הנגיף וכל החיסונים המובילים לקורונה מתמקדים בו. החשש הוא שמוטציות כאלה יביאו להופעת וריאנטים מידבקים או חמקניים יותר. החלטת מינהל המזון והתרופות בארצות הברית צפויה להתקבל בקרוב.
חברת התרופות מֶרְק (Merck) דיווחה על תוצאות מוצלחות של השלב השלישי בניסוי הקליני בתרופה חדשה לטיפול בקורונה. החברה הודיעה כי בכוונתה להגיש בקשה למינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לאשר את התרופה בהליך חירום.
למרות שבתחילת השנה החל השימוש בכמה חיסונים יעילים מאוד במניעת הידבקות בנגיף הקורונה ומניעת מחלה קשה, עדיין יש אחוז ניכר של אנשים שלא התחסנו, והמגפה ממשיכה להתפשט בכל העולם. מצד שני, למרות שנה וחצי של חיפוש, נמצאו מעט מאוד תרופות יעילות לטיפול בחולי קורונה, ביניהן סטרואידים לטיפול בחולים קשים, וחיסון פסיבי – REGEN-COV של חברת רג'נרון, שנועד למניעת הדבקה או למניעת התדרדרות למצב קשה. מרק – אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם – דיווחה בהודעה לתקשורת כי בניסוי שלב 3 התרופה החדשה הייתה בעלת יעילות של 50 אחוזים במניעת מחלה קשה או תמותה. התרופה, מולנופירביר (Molnupiravir), מכונה גם מיולניר (Mjolnir) על שם הפטיש של אל הרעם ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית.
מנגנון הפעולה של התרופה
החומר הגנטי של הנגיף מבוסס על מולקולת RNA, ולא על DNA כמו בכל היצורים החיים שאינם נגיפים. לנגיף יש אנזים בשם RdRp (ראשי תיבות של RNA dependent RNA polymerase), שמייצר עותק של מולקולת RNA על בסיס תבנית RNA קיימת. אצל בני אדם ובעלי חיים אנזימי RNA פולימראז משתמשים בתבנית DNA ולא RNA, לכן האנזים של הנגיף הוא מטרה מצוינת לתרופות נגדו, משום שפגיעה בו אינה מסכנת כלל את התאים שלנו. התרופה היא תחליף לאחת מאבני הבניין שמהן מרכיב האנזים את ה-RNA הנגיפי. היא משתלבת בחומר הגנטי של הנגיף במקום אבן הבניין הרגילה, וכך גורמת למוטציות, כלומר שיבושים ברצף הגנטי, שפוגעים בתפקוד של חלבוני הנגיף, שמיוצרים לפי ההוראות בגֵנים. מבין ארבע אבני הבניין, מולנופירביר הוא אנלוג של ציטוזין (המצויין באות C). באופן טבעי, כשנוצר סליל כפול של RNA, ציטוזין מתחבר אך ורק לגואנין (G), אך האנלוג שבתרופה מתחבר דווקא לאדנין (A). כשהתאים מייצרים את חלבוני הנגיף על פי רצף ה-RNA שלו, השיבוש גורם לשיבוץ חומצות אמינו לא נכונות ולייצור חלבונים שאינם מתפקדים.
המנגנון של התרופה דומה לזה של התרופה רמדסיביר. ההבדל בין התרופות נעוץ בכך שלנגיף יש יכולת הגהה של החומר הגנטי, והוא ככל הנראה מצליח לסלק את רמדסיביר לאחר שהיא מוכנסת לרצף ה-RNA, אך המנגנון הזה אינו מזהה את המולנופירביר.
פיתוח התרופה החל עוד לפני מגפת הקורונה, נגד נגיפים אחרים. חוקרת בוחנת תרבית תאים | צילום אילוסטרציה: Song_about_summer, Shutterstock
ניסויים קליניים
במחקר בטיחות ראשוני, שלב 1 של הניסויים הקליניים, נמצא שהתרופה בטוחה לשימוש, ללא תופעות לוואי משמעותיות לעומת קבוצת הביקורת. בשלב 2 של הניסוי, שתוצאותיו פורסמו באתר medRxiv אך עדיין לא עברו ביקורת עמיתים, השוו קבוצה של כ-100 חולי קורונה קלים שטופלו בתרופה (בכמה תת-קבוצות שקיבלו מינונים שונים), לעומת 100 חולים בקבוצת הביקורת. שוב, לא נמצאו תופעות לוואי מיוחדות לתרופה. במחקר נמצא שהתרופה הפחיתה באופן משמעותי את העומס הנגיפי אצל החולים לעומת קבוצת הביקורת. עם זאת, לא נמצא הבדל במשך התסמינים או בחומרתם בין שתי הקבוצות. על כן נראה היה בעבר לכותב שורות אלה שלתרופה סיכוי נמוך להצליח.
כעת דיווחה החברה על תוצאות ביניים מוצלחות של ניסוי שלב 3. על פי הודעת החברה, 385 חולים קל או בינוני שאינם מאושפזים קיבלו את הטיפול הכולל גלולה פעם ביום למשך חמישה ימים, ו- 377 חולים קיבלו תרופות דמה – פלסבו. כל החולים היו עם לפחות מחלת רקע אחת שמהווה גורם סיכון לקורונה. לאחר מכן נערך מעקב לגבי החמרה או תמותה של החולים. חוקרי החברה מצאו יעילות של כ-50 אחוזים במניעת אשפוז או תמותה (7.3 אחוזים עם התרופה לעומת 14.1 אחוזים בקבוצת הביקורת) בארבעת השבועות לאחר מתן התרופה. בקבוצת הניסוי לא מת אף חולה, לעומת שמונה מתים בקבוצת הביקורת. גם במחקר זה לא נמצאו תופעות לוואי לתרופה. בדיקה גנטית של הנגיפים בקרב כ-40 אחוזים מהחולים מצאה שהתרופה יעילה נגד הווריאנטים דלתא, למדא ומיו. המחקר בוצע בכ-170 בתי חולים באארצות הברית, באירופה, בדרום אמריקה, ביפן וגם במזרח התיכון – במצרים ובישראל.
למרות שמדובר רק על מחצית מהחולים שכבר גויסו למחקר, החברה הודיעה כי לאור התוצאות המוצלחות היא מפסיקה את גיוס החולים ומגישה בקשה ל-FDA לצורך קבלת אישור שימוש בחירום.
במחקר נוסף החברה בודקת אם מתן התרופה לבני בית של חולה מאומת יכולה למנוע הדבקה שלהם בנגיף.
חשוב להזכיר כי מדובר לפי שעה על הודעה לתקשורת בלבד, ויתכן שהתוצאות אינן כה ורודות כפי שמצטייר. את זאת נדע כאשר המחקר יפורסם כמאמר מדעי, או כאשר התוצאות יוגשו ל-FDA.
השימוש בתרופה
אם אכן התרופה יעילה, היא עשויה להקטין משמעותית את העומס על בתי החולים הנובע מהמגפה. השימוש בגלולה – במקום זריקה או עירוי כמו רמדסיביר או התרופה של רג'נרון – יאפשר טיפול פשוט בקהילה.
כמו טיפולים אחרים, מולניפירביר אינה תחליף לחיסונים. על פי הדיווח, התרופה יעילה ב-50 אחוזים – יעילות נמוכה בהרבה מאשר רוב החיסונים הקיימים כיום לקורונה. ככל שנבדק עד כה, התרופה יעילה רק אם הטיפול מתחיל בימים הראשונים לאחר ההדבקה והופעת התסמינים, לכן חשוב לקבל טיפול מוקדם ככל האפשר. התרופה עדיין לא נבדקה בילדים או בנשים הרות, ולכך יידרשו כמובן מחקרים נוספים.
כמו כן, מחקר חדש מצא כי אנזים מסוים בתאי הגוף יכול לשנות את מולנופירביר, כך שהיא תוכל להשתלב גם ב-DNA. החוקרים בדקו את זה על תאים בתרבית, במינון גבוה ולזמן ממושך, ומצאו כי התרופה אכן גרמה למוטציות ב-DNA של התאים. אמנם זה לא דומה למשטר הטיפולים במציאות, אבל מכיוון שהגדילה של עוברים ברחם מאופיינת בחלוקת תאים מהירה, והם רגישים מאוד לחומרים הגורמים למוטציות, סביר להניח שהתרופה לא תאושר עבור נשים בהריון לפני שתעבור בדיקות בטיחות מרובות לוודא שהיא לא פוגעת בעובר. התרופה טרם נבדקה על ילדים, וגם לכך יידרשו מחקרים נוספים.