חומוס ישראלי בדרך לירח:
השבוע בחלל

לנגב חומוס בים השלווה

שנה אחרי הניסוי המוצלח בהנבטת זרעי חומוס בתחנת החלל הבינלאומית, שנעשה במסגרת משימת רקיע, סיכמה חברת Aviv Labs הישראלית על השלב הבא – שיגור של ניסוי דומה לביצוע על פני הירח. החברה הישראלית חתמה עם החברה היפנית ispace על הסכם לצירוף הניסוי למשימת הירח שלה בשנת 2025. זו הייתה אמורה להיות הנחיתה השלישית של החברה היפנית על הירח, אך לפני פחות משבועיים הנחתת שלה התרסקה בניסיון הנחיתה הראשון. עדיין לא ברור איך ישפיע הכישלון הזה על המשך פעילותה, אבל נכון לעכשיו היא ממשיכה כמתוכנן ופועלת לשגר נחתת ב-2024, ועוד אחת ב-2025.

על פי התכנון, תצרף חברת אביב למשימה גירסה מוקטנת של חממת הגידול הניידת שפותחה למשימת רקיע. החממה תכיל את מצע הגידול, את הזרעים, מצלמות מעקב, גופי תאורה, מערכת קירור למניעת נביטה מוקדמת של הזרעים, גופי חימום וכן מערכת שליטה ממוחשבת ומערכת עיבוד תמונה. כל המפרט הזה יידחס בתוך חממה זעירה במסה של חצי קילוגרם בלבד – כחצי מגודל החממה שנשלחה אל תחנת החלל הבינלאומית, והייתה בערך בממדים של קרטון חלב.

"זו הפעם הראשונה שייעשה ניסיון לגדל מזון חקלאי על הירח, כהכנה למושבות האנושיות העתידות לקום בו. בחרנו להמשיך עם מזון העל הישראלי והמזין – החומוס, ואנו מקווים לגדל את גרגירי החומוס על הירח במהלך 2025", אמר יהונתן ויינטראוב, המייסד והחוקר הראשי של Aviv Labs, שהיה גם ממייסדי עמותת SpaceIL שמשגרת את משימות "בראשית". "ניסויים כאלה גם פותחים את האפשרות העתידית לגדל מזון לאסטרונאוטים, ואף לעשות מחקר בתנאים שלא קיימים בכדור הארץ, כמו כבידה חלשה. יתרה מזאת, יש להם חשיבות רבה גם לחקלאות בכדור הארץ, כי אנו מפתחים דרכים לחסוך במשאבים כמו מים ואנרגיה".

ויינטראוב ועמיתיו לא מסתפקים בגידול יעיל של הצמח, אלא מחפשים דרכים לשלוט בו באמצעות תאורה מבוקרת. "למשל אם אתה יודע שאורך גל מסוים מזרז הבשלה של הצמח, אתה יכול להאיר בו על הגידולים אם אתה יודע שצפויה בצורת. הראינו עקרונית שזה אפשרי בניסוי שעשינו בתחנת החלל".

שיגור ניסויים לירח אינו עניין זול, אבל המחירים של פעילות כזו כבר מתחילים לרדת עם כניסתן של חברות פרטיות לתחום. עלות המיזם כולו, כולל הפיתוח והייצור של מערכת הניסוי ושיגורה לירח, צפויה להיות כ-1.5 מיליון דולר. המימון מגיע משותפים וממשקיעים, שחלקם השתתפו בפיתוח המערכת במשימה הראשונה, ואחרים מצטרפים כעת.

"גידול צמחים בחלל בכלל, ועל הירח בפרט, הוא פתח להזדמנויות רבות – גם לגידול מזון לאסטרונאוטים, גם לצרכי מחקר בסיסי, וגם להתפתחויות שאולי עוד לא חזינו", מסכם ויינטראוב. "יום אחד אנו נגדל חומוס גם על מאדים".

הירח הוא התחנה הבאה, בדרך למאדים. חממת גידול החומוס בתחנת החלל הבינלאומית, עם תום הניסוי במשימת רקיע | צילום: NASA

הסעודים מתעכבים

שיגור המשימה הפרטית השנייה לתחנת החלל הבינלאומית, שתוכנן לשבוע הבא, נדחה מסיבה שטרם פורסמה. ארבעת אנשי הצוות של משימת אקסיום 2, ובהם שני הנציגים הראשונים של סעודיה לתחנת החלל הבינלאומית, היו אמורים לצאת לחלל ב-8 במאי, בשיגור של חברת ספייס אקס. שתי החברות, אקסיום וספייס אקס, לא פרסמו הסברים משלהן, אלא רק הפיצו הודעה קצרה שפרסמה סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, ובה נכתב: "איננו מכוונים עוד לשיגור בתחילת מאי. נאס"א, אקסיום וספייס אקס עובדות יחד לזהות את העיתוי הטוב ביותר לשגר את משימת אקסיום 2 לתחנת החלל הבינלאומית. מידע נוסף על תאריך היעד לשיגור יפורסם בקרוב".

נוסף על שני האסטרונאוטים הסעודיים, ראיינה ברנאווי (Barnawi) ועלי אלקרני (Alqarni), צפויים להשתתף במשימה שני אסטרונאוטים מארצות הברית. מפקדת המשימה תהיה האסטרונאוטית הוותיקה פגי ויטסון (Whitson), שהייתה האישה הראשונה שפיקדה על תחנת החלל הבינלאומית, וכיום מנהלת את תחום הטיסות המאוישות בחברת אקסיום. נוסע נוסף יהיה נהג המירוצים ג'ון שופנר (Shoffner) שקנה כרטיס לחלל בכספו הפרטי.

הצוות אמור לשהות 12 יום בתחנת החלל הבינלאומית, ולבצע ניסויים ומחקרים. אחד מהם הוא הניסוי הישראלי ILAN-ES, בהובלת פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, שנועד לצלם מהחלל שדוני ברקים", ותופעות אטמוספריות נוספות המתרחשות מעל העננים במהלך סופות ברקים. זהו המשך לניסוי המוצלח שעשה האסטרונאוט הפרטי הישראלי איתן סטיבה במשימת רקיע במסגרת אקסיום 1, המשימה הפרטית הראשונה לתחנת החלל. הניסוי של סטיבה עצמו נעעשה בהמשך לניסוי שעשה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, במשימת המעבורת קולומביה לפני עשרים שנה.

"איכות התוצאות בניסוי שביצע  איתן סטיבה במשימת AX-1 הייתה מדהימה", אמר יאיר לאתר מכון דוידסון. היא הראתה שניתן בקלות יחסית לקבל מידע מדעי ברמה גבוהה, אם יודעים היכן לצפות".

יצטרכו לחכות עוד קצת. צוות AX-2 באימונים בסימולטור תחנת חלל על צילומים מהתחנה, כמו אלה שישמשו בניסוי הישראלי. מימין: אלקרני, ויטסון (מאחור), ברנאווי ושופנר | צילום: Axiom Space

לוויינים במשקל כבד

חברת ספייס אקס שיגרה בהצלחה את הטיל פלקון הבי, ומטענו הראשי היה לוויין תקשורת גדול של החברה האמריקאית ViaSat, שמסתו כמעט 6.5 טונות. זה הראשון בסדרת לווייני האינטרנט המהיר של החברה, ViaSat-3, והוא אמור לשרת את יבשות אמריקה. הלוויין הבא צפוי לשרת את אירופה והמזרח התיכון, והשלישי בסדרה – את אסיה. שיגור הלוויינים האלה תוכנן להתחיל כבר ב-2019, אך נדחה בעיקר עקב קשיים שגרמה מגפת הקורונה.

לספייס אקס זה היה השיגור המוצלח השישי ברציפות של טיל השיגור הכבד, והשלישי בחצי השנה האחרונה. בהמשך השנה מתוכננים שלושה שיגורים נוספים שלו, עם לוויינים של חיל החלל האמריקאי ושל חברת תקשורת האמריקאית, וכן חללית של נאס"א לחקר האסטרואיד פסיכה (Psyche). כל שיגור כזה מניב בדרך כלל לספייס אקס 150-100 מיליון דולר, תלוי במאפיינים המדויקים של השיגור ובמספר המטענים המשניים.

שיגור שלישי מוצלח בחצי השנה האחרונה. שיגור ה-Falcon Heavy השבוע ממרכז החלל קנדי בפלורידה, עם הלוויין ViaSat-3 | צילום: Viasat / SpaceX

לא שומרים על הסביבה?

בעניין טיל השיגור הכבד יותר של ספייס אקס, סופר-הבי (Super-heavy), החברה מתמודדת עם בעיות כבדות משקל לא פחות. בעקבות ניסוי השיגור הראשון של החללית הענקית סטארשיפ, בחודש שעבר, שהסתיים בפיצוץ שלה יחד עם הטיל, פתח מינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית (FAA), בחקירה נגד ספייס אקס בשל נזקי הפיצוץ והנזקים שנגרמו לכן השיגור. ההליכים הללו עלולים לעכב בחודשים ארוכים את מתן האישור לניסוי הבא של שיגור הסטארשיפ. השבוע הסתבכו העניינים עוד קצת מבחינת החברה, כשחמישה ארגוני סביבה ומורשת תרבותית הגישו תביעה נגד מינהל התעופה, בטענה שלא היה צריך לאשר מלכתחילה את ניסוי השיגור מבסיס החלל של החברה בדרום טקסס.

ארבעה ארגוני סביבה וארגון נוס שפועל לשימור המורשת התרבותית של שבטים מקומיים, טוענים בתביעה שהגישו לבית משפט בוושינגטון כי מינהל התעופה היה צריך לבצע סקר מפורט של ההשפעות האפשריות על הסביבה לפני שהתיר את השיגור מאתר בוקה צ'יקה. "המינהל לא בדק את הפרויקט כנדרש, והגיע למסקנה שלא צפויות ממנו השפעות שליליות חמורות, על סמך כוונות של החברה לנקוט צעדי מנע", כתבו התובעים. "לבקשת ספייס אקס הסתפק המינהל בבדיקה הרבה פחות מקיפה מהנדרש, כדי לאפשר לה לשגר בהקדם".

השיגור והפיצוץ חוללו שריפה של כמה קילומטרים רבועים של שטחי בר, לניפוץ חלונות בעיירה הסמוכה לאתר ולפיזור של חומר חלקיקי באוויר. עם זאת, לא דווח על נפגעים, ובבדיקה ראשונית של ארגוני סביבה לא נמצאו בשטחי הבר סביב האתר בעלי חיים שנפגעו ישירות מהאירוע. בעלי ספייס אקס, אילון מאסק, אמר כי למיטב ידיעתו לא נגרם נזק של ממש לסביבה.

כפי שדיווחנו כאן ביוני 2022, המינהל אישר לספייס אקס לשגר את הסטארשיפ מבוקה צ'יקה בתנאי שתעמוד ברשימת דרישות סביבתיות, אך ויתר על הדרישה שתבצע סקר סביבתי מקיף, שהיה עלול לעכב מאוד את השיגור. כעת, אם בית המשפט יחליט שיש ממש בטענות, או אפילו אם יקיים דיון מעמיק בהן, המשמעות עלולה להיות עיכובים ממושכים נוספים בשיגור ספינת הדגל של ספייס אקס.

העניינים מסתבכים. השיגור המוצלח של הסטארשיפ ב-20 באפריל, והפיצוץ ארבע דקות אחר-כך:

וירג'ין אורביט – הסוף?

בית משפט פדרלי בארצות הברית אישר את תוכנית פשיטת הרגל של חברת וירג'ין אורביט, שתכננה לשגר לוויינים ממטוס. אם יוגשו עד אמצע החודש הצעות מעשיות לקנייתה, היא תימכר למי שיציע את המחיר הגבוה ביותר. אם לא – החברה תפורק. במקרה כזה נכסיה צפויים להימכר בנפרד, ולכסות חלק מהחובות שהותירה.

החברה פיתחה שירות של שיגור לוויינים קטנים על גבי טיל המשוחרר בגובה רב ממטוס בואינג 747. אולם הניסיון הראשון שלה, בינואר השנה, הסתיים בכישלון כשטיל השיגור התרסק עם תשעת הלוויינים שנשא. החברה פיטרה מאז 675 מעובדיה ונותרה עם שלד מצומק של כמאה עובדים בלבד, ובתחילת אפריל הגישה בקשה לפשיטת רגל.

יכסה חלק מהחובות? מטוס השיגור של חברת וירג'ין אורביט עם טיל השיגור מתחתיו | צילום: Virgin Orbit