פול מקרטני יקבל את פרס וולף במוזיקה. הפרס בחקלאות יוענק לחלוץ בחקר הגנום של דבורים, בפיזיקה למפתחי טכנולוגיה קוונטית ובכימיה על פיתוח מולקולות ענקיות. גם השנה אין ישראלים בין מקבלי הפרס
פרס וולף הוא הפרס היוקרתי ביותר המוענק בישראל. זה פרס בינלאומי המוענק בכל שנה בחמישה תחומים במדעים ובאמנות. השנה מוענק הפרס בחקלאות, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה ומוזיקה. שמות הזוכים הוכרזו הערב (שני) במשכן נשיא המדינה, והפרסים עצמם, בסך 100 אלף דולר בכל תחום, יוענקו בטקס בכנסת בחודש מאי.
חקלאות: על הדבש ועל הגנים
הפרס בחקלאות יוענק השנה לפרופ' ג'ין רובינזון (Robinson) ראש המכון לחקר הדבורים וראש המכון לביולוגיה גנומית באוניברסיטת אילינוי. רובינזון (63) עמד בראש צוות בינלאומי שקבע את רצף הגֵנים של דבורת הדבש. בראשית העשור שעבר הוא גילה את הגנים המשפיעים על חלוקת העבודה בכוורת וכן הראה כיצד המידע החברתי של הדבורים משפיע על ביטוי גנים. רובינזון היה הראשון שגילה את הקשר בין ביטוי גנים להתנהגות חברתית, ופרץ דרך למחקר גנומי של התנהגויות חברתיות בבעלי חיים אחרים. הוא נחשב כיום למייסד תחום המחקר הזה, המכונה סוֹצְיוֹגֵנוֹמִיקַה.
נוסך על חשיבותם בחקר התנהגות חברתית, מחקריו של רוביזנון תרמו רבות להבנת ההתנהגות של דבורת הדבש, וההשפעות ההורמונליות והעצביות על התפקוד החברתי שלה. המחקרים הללו חשובים לא רק בגלל ענף הדבש, אלא בעיקר בשל תפקידה המרכזי של דבורת הדבש בהאבקת צמחים בכלל וגידולים חקלאיים בפרט, ובחינת התאמתה לשינויים בתנאי הסביבה – הן בשל פעילות האדם (הדברה, השקיה, החלפת צמחים) הן בשל שינויי האקלים הגלובליים.
מצא את הקשר בין הגנים להתנהגות החברתית, לא רק אצל דבורים. רובינזון | צילום: אוניברסיטת אילינוי
פיזיקה: ביבי והעברת מידע
הפרס בפיזיקה יחולק באופן שווה בין צ'רלס בנט (Bennet) מחברת IBM וז'יל ברסר (Brassard) מאוניברסיטת מונטריאול בקנדה, על פיתוח יישומים של תורת הקוונטים להעברת מידע. בנט (75) וברסר (63) חברו בתחילת שנות ה-80 לחפש שימוש בעקרונות של תורת הקוונטים להצפנת מידע ממוחשב. ב-1984 פרסמו את הפרוטוקול הראשון להצפנה קוונטית, שקיבל את השם BB84 – צירוף של האות הראשונה בשמותיהם ושל השנה. הפרוטוקול מבוסס על שליחה של פוטונים (יחידות אור) ומדידת הקיטוב שלהם.
פיתוח חשוב נוסף של בנט וברסר היא שיטת הטֶלֶפּוֹרְטַצְיַה הקוונטית, כלומר שידור מידע למרחק עצום במהירות רבה. הפיתוח הזה מבוסס על עקרון השזירה הקוונטית – צימוד תכונה מסוימת של שני חלקיקים, כך שאם משנים את התכונה בחלקיק אחד, היא משתנה מיד גם באחר, גם אם הוא נמצא במרחק עצום. תחילה חשבו מדענים כי העקרון הזה מפר את תורת היחסות, משום שהמידע על מצב החלקיק מועבר לכאורה מהר יותר ממהירות האור, אך בהמשך נקבע כי אי אפשר להעביר בשיטה זו מידע. בנט וברסר הראו כי בטלפורטציה קוונטית אפשר להעביר מידע בשיטות קלאסיות, המוגבלות למהירות האור, אם כי חלק מהמידע הנוגע למצב החלקיק אכן משתנה מיידית. ניסויים כבר הראו כי הטלפורטציה הקוונטית פועלת בהצלחה ממרחק מאות קילומטרים ויותר.
בזכות פריצות הדרך שלהם נחשבים בנט וברסר למייסדי תחום האינפורמציה הקוונטית, העושה שימוש במתמטיקה ובעקרונות תורת הקוונטים לפיתוח שיטות הצפנה ופענוח, ולניצול מיטבי של ערוצי העברת מידע. הפיתוחים שלהם צפויים להשפיע בשנים הבאות על התפתחותן של שיטות תקשורת והצפנה מתקדמות.
הצפנה קוונטית מתקדמת ומהפכה עולמית בתחום התקשורת. בנט (מימין) וברסר | צילומים: אוניברסיטת פוזנן, אוניברסיטת מונטריאול
כימיה: רשתות וכלובים
גם הפרס בכימיה יחולק בין שני מדענים, עומר יאר'י (Yaghi) מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ומקוטו פוג'יטה (Fujita) מאוניברסיטת טוקיו. יאר'י (53), יליד ירדן שהיגר לארצות הברית בנעוריו, ייסד למעשה תחום חדש בכימיה המכונה "כימיה רשתית" (רֶטִיקוּלַרִית). התחום הזה עוסק בחיבור מולקולות למבנים דמויי רשתות נקבוביות. המבנה הזה מאופיין בשטח פנים גדול מאוד, המאפשר למשל ללכוד ולאחסן בתוכו חומרים שונים, ולכן יש לחומרים אלה חשיבות רבה ביישומים סביבתיים כמו קליטה ואגירה של גזים רגילים, או ספיחת פחמן דו חמצני.
בעבר מבנים כאלה היו מאוד לא יציבים מבחינה כימית, ויאר'י פיתח דרכים לקשור את המולקולות אלו לאלו בקשר קוֹוַלֶנְטִי, מה שהקנה למבנים החדשים יציבות רבה. כל הם הפכו לכלים שימושיים מאוד בכימיה יישומית, בעיקר מבנים המבוססים על מולקולות אורגניות, המכונים COFs (קיצור של Covalent Organic Frameworks) או על מולקולות אורגניות עם מתכת, המכונים MOFs (קיצור של Metal Organic Frameworks).
גם מקוטו פוג'יטה יקבל את הפרס על יצירת מולקולות גדולות ומורכבות בעלות שימושים דומים. הוא פיתח שיטות יעילות לייצר מולקולות ענקיות, המכונות חומרים סוּפְּרָה-מולקולריים. החומרים שלו הם בעלי כושר התארגנות עצמית – כלומר שמים את המרכיבים הנכונים בתנאים הנכונים ומקבלים מולקולות בצורת כדורים או מבנים אחרים, גם הם בעלי נקבוביות רבות ושטח פנים גדול מאוד. החומרים האלה מכונים לעיתים "כלובים", משום שאפשר ללכוד בהם חומרים אחרים וליצור בפנים תנאים המשנים את הסביבה (למשל מגדילים או מקטינים את המסיסות של החומרים בתוכם). כלובים כאלה יכולים לשמש זרזים המאפשרים תגובות כימיות, וכן נשאים של תרופות.
מבנים מולקולריים שנחשבו בעבר בלתי אפשריים. פוג'יטו (מימין) ויאר'י | צילומים: אוניברסיטת טוקיו, ויקיפדיה
מתמטיקה: מתחברים לפיזיקה
הפרס במתמטיקה יוענק במשותף לשני חוקרים מאוניברסיטת שיקגו: ולדימיר דרינפלד (Drinfeld) ואלכסנדר בילינסון (Beilinson), על פריצות דרך בתחום הגיאומטריה האלגברית. כל אחד מהם תרם בנפרד רבות לתחום, ובעבודתם המשותפת, שפורסמה גם בספר שראה אור ב-2004, הם פיתחו מודל הממלא תפקיד מפתח בתורת השדות ובתורת המיתרים הפיזיקליות, ובכך הידקו עוד יותר את הקשרים בין המתמטיקה המודרנית המופשטת לפיזיקה. המבנים האלגבריים שהם יצרו משמשים כיום בסיס תיאורטי לפיזיקת החלקיקים, שהיא המפתח להבנת היקום.
המתמטיקה שסוללת את הדרך להבנה פיזיקלית של היקום. בילינסון (מימין) ודרינפלד | צילומים: אוניברסיטת שיקגו, Jean Lachat
מוזיקה: חיפושית ומנצח
גולת הכותרת של פרסי וולף השנה היא הבחירה להעניק את הפרס בתחום המוזיקה לפול מקרטני, אחד ממייסדי להקת "החיפושיות" ושותף מוביל ברוב יצירתה. ועדת השופטים הגדירה את מקרטני "אחד מגדולי הזמרים היוצרים בכל הזמנים", עם מכירות של יותר מ-100 מיליון סינגלים. שירו Yesterday שכתב והלחין במסגרת "החיפושיות" הוא כנראה אחד המושמעים ביותר בהיסטוריה עם יותר מ-3000 גרסאות כיסוי.
מקרטני יחלוק את הפרס במוזיקה עם המנצח הנודע אדם פישר, אחד המנצחים הבולטים ביותר בעולם כיום. פישר מנצח בקביעות על התזמורת הפילהרמונית של וינה ועל התזמורת הסימפונית של וינה, והוא מנצח אורח בתזמורות רבות נוספות. כמו כן הוא ייסד את פסיטבל וגנר בבודפשט ואת פסטיבל היידן באייזנשטט, שניהם פסטיבלים בינלאומיים רבי מוניטין. פישר גם יזם את הענקת הפרס לזכויות האדם המוענק מדי שנה במסגרת קונצרט מיוחד בדיסלדורף המוקדש לזכויות אדם.
המנצח הגדול של המוזיקה הקלאסית והמנצח הגדול של המוזיקה הפופולרית פישר (מימין) ומקרטני | צילומים: Shutterstock, ויקיפדיה
הפרס שמנבא נובל
ריקרדו וולף נולד ב-1887 בהנובר שבגרמניה, ולפני מלחמה העולם הראשונה השתקע בקובה. הוא פיתח עם אחיו זיגפריד שיטה יעילה למיחזור הברזל מהפסולת של בתי יציקה. מפעלים רבים בעולם עשו שימוש בהמצאה, והיא הפכה את וולף לאדם אמיד מאוד. וולף, שהתעשר בזכות הקפיטליזם, היה סוציאליסט נלהב ותרם רבות לשלטונו של פידל קסטרו בקובה. ב-1960 מינה אותו קסטרו לציר קובה בישראל (נציגות בדרג נמוך משגריר). וולף החזיק בתפקיד עד ניתוק הקשרים בין קובה לישראל בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973, אבל נשאר להתגורר בישראל עד מותו ב-1981.
בשנת 1975 ייסד וולף את קרן הפרסים הנושאת את שמו ומעניקה פרסים למדענים ואמנים מרחבי העולם. הקרן מעניקה גם פרסים למדענים צעירים, מלגות ומענקי מחקר, אך היא מוכרת בזכות "פרס וולף", הנחשב יוקרתי מאוד במדעים ובאמנויות. הפרס מוענק בפיזיקה, כימיה, רפואה, מתמטיקה וחקלאות, ובכמה תחומי אמנות, ברוטציה קבועה – בכל שנה מוענקים הפרסים בארבעה תחומים מדעיים ותחום אחד באמנות. פרס וולף נחשב גם ל"מנבא" פרסי נובל – כרבע מהזוכים בפרס בתחומי הפיזיקה, הכימיה והרפואה זכו לאחר מכן גם בפרס נובל.
