טכנולוגיה ישראלית נגד פסולת:
השבוע בחלל

לעשות את זה אינטואיטיבי

הנחתת "אודיסאוס" של החברה האמריקאית Intuitive Machines תנסה לעשות הלילה היסטוריה, ולהשלים ביום שישי לפנות בוקר את הנחיתה הרכה הראשונה של חללית מסחרית על הירח. החללית שוגרה בשבוע שעבר בטיל פלקון 9 של חברת ספייס אקס, וביום רביעי השלימה בהצלחה תמרון לכניסה למסלול סביב הירח. היא תנסה לנחות כ-300 קילומטרים מהקוטב הדרומי שלו, בצד הפונה לכדור הארץ.  

אודיסאוס היא נחתת מדגם Nova-C, גלגול של נחתת שסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, החלה לפתח בעבר. זו נחתת גדולה יחסית, בצורת גליל משושה שגובהו שלושה מטרים וקוטרו שני מטרים, והיא מסוגלת לשאת כ-100 קילוגרמים של מטען אל פני הירח. המטען שלה כולל כמה מכשירים וניסויים של נאס"א, שגם מימנה את רוב עלות המשימה במסגרת תוכנית CLPS לעידוד משימות לא מאוישות לירח. התוכנית מיועדת לאסוף מידע ולפתח טכנולוגיות שיתמכו בתוכנית ארטמיס, שבמסגרתה ארצות הברית מתכננת לשוב ולהנחית בני אדם על הירח בשנים הקרובות.

עד עכשיו הכל עבר בהצלחה, נשאר רק לנחות. צילום סלפי של הנחתת אודיסאוס עם הירח ברקע | מקור: Intuitive Machines

המכשירים של נאס"א הם גלאי רדיו לחקר המטען של חלקיקים באדמת הירח; מצלמה לניתוח הרכב האבק שמתרומם בנחיתה ובחינה כיצד הנחיתה משפיעה על פני הירח; מכשיר LIDAR – מד-טווח לייזר – למדידת גובה החללית מעל פני השטח; משדר רדיו לניווט על פני הירח; מכשיר חדשני למדידת כמות הדלק במכלים בכבידה החלשה של הירח; ומחזיר לייזר לאיתור הנחתת על הקרקע מלוויין המקיף את הירח.

לצידם נמצאים בנחתת מטענים פרטיים, שכוללים ניסוי באריג לבידוד תרמי שפיתחה חברת ההלבשה "קולומביה"; מצלמה שתיפלט מהנחתת בגובה 30 מטר ותתעד את הנחיתה מהצד; מצלמות של חברה קנדית לצילומים אסטרונומיים מפני הירח; כונן מחשב שבוחן שימור מידע דיגיטלי בסביבה הירחית המאתגרת; מיצג של האמן האמריקאי ג'ף קונס (Koons), וכן קבצים דיגיטליים של גופים העוסקים בשימור הידע של האנושות, בהם ארגון Arch Mission Foundation שהיה אחראי גם לספרייה הדיגיטלית במשימת "בראשית", והגניב לתוכה דובוני מים. אחד האוספים הדיגיטליים הוא "קודקס הירח" – אוסף יצירות של משוררים, סופרים, מוזיקאים, קולנוענים ואמנים אחרים מ-157 מדינות. היצירות הותקנו בצורה ממוזערת על התקני אחסון דיגיטליים ומכניים, והותקנו בארבעה כוננים זעירים, בגודל מטבע, שכל אחד מהם יטוס לירח במשימה אחרת. בנחתת אודיסאוס מותקן "אוסף נובה", הכולל גם את השיר העברי הראשון שטס לירח – השיר "אימא שלי" של המשוררת ללי מיכאלי, שאצור בכונן גם בעברית וגם באנגלית.

אם הנחיתה תצליח זו תהיה החללית הפרטית הראשונה שנוחתת בהצלחה על הירח, אחרי הכשלונות של בראשית הישראלית ב-2019, של חברת iSpace היפנית ב-2023 ושל חברת אסטרובוטיק האמריקאית בתחילת השנה הנוכחית. זו גם תהיה החללית האמריקאית הראשונה שעושה זאת מאז סיומה של תוכנית אפולו ב-1972. אודיסאוס צפויה להיות החללית השנייה שנוחתת סמוך לקוטב הדרומי של הירח, אחרי משימת צ'נדריאן 3 של הודו בקיץ האחרון. האזור הזה מושך מחקר רב, בעיקר כי חוקרים מעריכים שיש שם מים קפואים מתחת לפני הקרקע ובמכתשים עמוקים, מה שעשוי לסייע בהקמת בסיס מחקר קבוע על הירח. גם סוכנות החלל של סין צפויה לשגר במאי השנה משימה לאיסוף דגימות מאותו אזור. חברת Intuitive Machines עצמה מתכננת לשגר השנה עוד שתי נחתות לירח, וגם חברות אמריקאיות נוספות מתכננות משימות לשם – פעילות שתגבר ככל שיתקרב מועד הנחיתות המאוישות של תוכנית ארטמיס. 

השיר העברי הראשון על הירח. מילות השיר "אימא שלי" של ללי מיכאלי בעברית ובאנגלית (תרגום: מיכאל סימקין), כפי שאוחסנו בקודקס הירח | צילום באדיבות ללי מיכאלי

טכנולוגיה ישראלית נגד פסולת חלל

החברה הבינלאומית אסטרוסקייל (Astroscale) המחזיקה מרכז פיתוח בישראל, שיגרה השבוע לוויין ראשון מסוגו לניטור פסולת חלל. בהמשך המטרה היא לשגר לוויינים שייצמדו ללוויינים ישנים ושאריות פסולת אחרות, ויסלקו אותם מהמסלול סביב כדור הארץ. הלוויין, ADRAS, שוגר מניו זילנד בטיל של חברת RocketLab. הוא אמור להתקרב ללוויין GOAST – לוויין יפני ענקי שאורכו 11 מטר ומסתו שלוש טונות, ששוגר ב-2009 למחקרי סביבה ומקיף את כדור הארץ בגובה של כ-670 קילומטר.

המשימה הזו היא משימה ראשונית לבדיקת הטכנולוגיה, ובמסגרתה הלוויין יתקרב אל המטרה, יטוס סמוך אליה ויתעד את מסלולה המדויק ואת אופן טיסתה – למשל אם לוויין המטרה מתגלגל סביב אחד או יותר מצירי התנועה. זה ייעשה גם באמצעות הטכנולוגיה שמפתח המרכז של החברה בתל אביב, שמיועדת לאפשר ללוויין השירות להיצמד ללוויין המטרה, בין אם לצורך השמדתו או להארכת חייו. במשימה הנוכחית ADRAS לא ייצמד אל לוויין היעד, אלא רק ילווה אותו במסלולו במשך כחודש. "הלוויין ששוגר בתחילת השבוע כבר פרש את הלוחות הסולאריים, והוא מבצע בדיקות חיות", אמר מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל, אופיר עזריאל, לאתר מכון דוידסון. "בקרוב יתחיל מהלך של כמה שבועות של התקרבות איטית אל לוויין המטרה. האיטיות והזהירות נדרשות כדי להבטיח שלא תהיה טעות ופגיעה בין הלוויינים. הוא יצלם וינטר אותו מקרוב ומרחוק במשך כחודש. לאחר מכן הוא יסיים את המשימה הרשמית, אבל החברה מתכננת לו משימות המשך כדי להוכיח את טכנולוגיית ההתקרבות שלה".

עלותה של משימת הניטור כ-40 מיליון דולר, וזהו כאמור שלב מכין למשימת סילוק הפסולת, שבה לוויין אחר ייצמד את לוויין המטרה, ויטיס אותו למסלול שבו הוא יישרף בכניסה לאטמוספרה. למשימת ההדגמה הזו זכתה החברה בשנה שעברה במענק של 80 מיליון דולר מממשלת יפן. "אנו מכוונים את המשימה הראשונה לשנת 2026, ובה הלוויין שיחבור אל המטרה יישרף איתה באטמוספרה", הסביר עזריאל. "משימה נוספת כבר תבצע הורדה של כמה לוויינים בזה אחר זה. לחברה יש מפת דרכים טכנולוגית שמתקדמת מדרגה בכל פעם, כדי להביא בסופו של דבר ליכולת ניקוי פסולת ולשירות לוויינים משתלם ונפוץ".

כך זה יעבוד: סרטון תדמית של חברת אסטרוסקייל המציג את משימת המעקב של ADRAS אחרי לוויין המטרה:

מהשמיים למים

אם היינו זקוקים לתזכורת בדבר חשיבות הטיפול בפסולת חלל, השבוע נפל לכדור הארץ לוויין אירופי שגודלו כאוטובוס ומסתו כמעט 2.5 טונות. הלוויין ERS-2 שוגר ב-1995 לביצוע מדידות של האטמוספרה, והיה אחד מלווייני החישה מרחוק המשוכללים בזמנו. הוא סיים את משימתו ב-2011, ובסוכנות האירופית השתמשו בשאריות הדלק שלו כדי לכוונו בהדרגה למסלול שיביא לשריפתו באטמוספרה. עם זאת, בשלבים הסופיים של הנפילה למפעילי הלוויין לא הייתה שליטה עליו, והם לא יכלו לכוון אותו.

בסופו של דבר, הלוויין נכנס לאטמוספרה מעל צפון האוקיינוס השקט, בין אלסקה להוואי. עדיין לא ברור אם הוא נשרף כולו, או שחלקים ממנו הגיעו לפני המים, כפי שקורה במקרים רבים של כניסה לאטמוספרה של עצמים מלאכותיים גדולים ומורכבים. בסוכנות האירופית הדגישו כי הלוויין אינו מכיל חומרים רעילים או רדיואקטיביים, כך שלא נשקפת מהם סכנה נוספת – מעבר לעצם פגיעתם כמובן. האירוע ממחיש שוב את הצורך בתכנון של משימות חלל עד הסוף, כולל פינוי מבוקר של הלוויין ממסלולו בסוף המשימה, וגם את הנחיצות של יוזמות כמו של אסטרוסקייל, שיאפשרו לסלק באופן פעיל פסולת חלל מסוכנת.

דיווח וראיון של ה-BBC על התרסקות הלוויין האירופי (באנגלית):

בוהק סנוורים

חוקרים מאוסטרליה, מצרפת ומצ'ילה זיהו את גרם השמיים הבוהק ביותר ביקום – קווזאר שעוצמת אורו גדולה פי 500 טריליון מהשמש שלנו! השם קווזאר הוא קיצור באנגלית של Quasi Stellar – כלומר גרם שמיים דמוי כוכב. בפועל מדובר בחומר שנמצא סביב חור שחור מסיבי במיוחד, במקרה זה בעל המסה של פי 17 מיליארד מהשמש שלנו. חור שחור כזה בולע כמויות אדירות של חומר, והכוחות הפועלים על הכוכבים והעצמים האחרים שנשאבים לתוכו הם כה חזקים, שהם גורמים לשחרור אנרגיה שאנו רואים כקרינה חזקה. "האור מגיע מדיסקת ספיחה לוהטת שקוטרה שבע שנות אור – זו כנראה הדיסקה הגדולה ביותר ביקום", אמר אחד ממחברי המאמר, תלמיד המחקר סמואל לאי (Lai) מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU). החור השחור במרכז הקווזאר שעל גילויו דווח השבוע, J0529-4351, בולע בכל יום מסה גדולה יותר מהשמש שלנו.

הקווזאר העצום זוהה בתצפיות בטלסקופ הגדול VLT של איגוד מצפה הכוכבים האירופי הדרומי, המוצב בצ'ילה. הוא מרוחק כ-12 מיליארד שנות אור מאיתנו, מה שאומר שאנו רואים אותו כפי שנראה כשהיקום עדיין היה צעיר מאוד, לפני 12 מיליארד שנים. קווזארים מאבדים מזוהרם עם הזמן, כשהחוק השחור מסיים לבלוע את המסה, ומן הסתם זה גם מה שקרה לקווזאר הנוכחי, אך אנו נוכל לראות זאת רק בעוד מיליארדי שנים – אם עדיין נהיה כאן.

למרבה ההפתעה התברר כי הקווזאר הזה נראה כבר בצילומים שנעשו לפני יותר מ-30 שנה, אך לא זוהה כקווזאר, כנראה בגלל המרחק העצום. גם טלסקופ החלל האירופי גאיה, הממפה את שביל החלב, תיעד את הקווזאר אך לא זיהה אותו נכונה.

החוקרים מקווים כי הגילוי יסייע לנו להבין טוב יותר את התהליכים שהתרחשו ביקום הצעיר ואיפשרו את התפתחותם של חורים שחורים בעלי מסה כה גדולה. הם גם מקווים כי הגילוי יעודד בחינה מחדש של נתונים ישנים, שאולי מסתתרים בהם עוד עצמים שהחמצנו.

בולע בכל יום מסה גדולה יותר מהשמש שלנו. הקווזאר הענקי ובמרכזו החור השחור, כפי שנראים בעיני אמן | הדמיה: ESO/M. Kornmesser