יד שמאל כן יודעת מה יד ימין עושה

האם יד שמאל שלכם יודעת מה יד ימין עושה? האם מה שיד ימין עושה משפיע עליה בדרך כלשהי? מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מראה כי בעזרת משקפי מציאות מדומה אפשר "לאמן" את יד שמאל בביצוע מטלה מסוימת, למרות שיד ימין היא זו שנעה ומבצעת את המטלה. שיטה זו עשויה לעזור בשיקום חולים שעברו פגיעה מוחית, ומתקשים להזיז אחת מידיהם.

עוד בסוף המאה ה-19 התגלה כי אימון ביד אחת מחזק גם את היד השנייה, ומטלה שנלמדת ביד אחת הופכת קלה יותר גם ליד השנייה. הסיבה לכך היא ככל הנראה שינויים המתרחשים במוח, שאינם מוגבלים לחלק האחראי על יד מסוימת.

פרופסור רועי מוכמל מאוניברסיטת תל-אביב ותלמידו אורי אוסמי חקרו אילו גורמים משפיעים על האפקט הזה, ועל אילו מבנים מוחיים הוא מסתמך. הם נתנו ל-18 נבדקים משימה פשוטה – להזיז את אצבעות יד ימין מעלה-מטה בסדר קבוע: זרת, אצבע, קמיצה, אמה, זרת. הנבדקים הרכיבו משקפי מציאות מדומה וכפפות עם חיישני תנועה. בסביבה המדומה שבה נמצאו, ממש לפניהם, היו שתי ידיים, והמחשב הזיז אותן לפי המידע שקיבל מחיישני התנועה על הכפפות. אצל מקצת הנבדקים, כאשר הזיזו את אצבעות יד ימין, גם יד ימין המדומה זזה בהתאם. אצל האחרים, יד שמאל המדומה שהזיזה את אצבעותיה כאשר הנבדקים הזיזו את יד ימין שלהם. כך נוצר "חוסר תיאום" בין הפעולה שעשו ומה שראו לפניהם.

כצפוי, לאחר האימון ביד ימין, הנבדקים הצליחו לבצע את המשימה מהר יותר ועם פחות טעויות באותה יד. בהתאם לאפקט המוכר, שיפור במהירות ובדיוק נראה גם כאשר הנבדקים ביצעו את המטלה ביד שמאל, שבה לא התאמנו. השיפור היה גדול במיוחד בקבוצה שבה היה "חוסר תיאום" בין היד הזזה במציאות לבין היד שאותה ראו זזה בסביבה המדומה. כלומר, העובדה שהם ראו את יד שמאל מבצעת את המטלה בזמן שביצעו אותה ביד ימין, הובילה לשיפור משמעותי של כ-15 אחוז ביכולת של יד שמאל לבצע אותה במציאות.

הסרטון מדגים איך הנבדקת מניעה את יד ימין ורואה תזוזה של אצבעות יד שמאל | מקור: אוניברסיטת תל אביב

שיפור משופר

בשלב הבא, הוסיפו החוקרים "תנועה פסיבית" ביד שמאל. הנבדקים הכניסו את ידיהם למכשיר המודד את תנועות האצבעות של ביד ימין ומזיז בהתאם את אצבעות יד שמאל. אם הנבדק הרים את זרת ימין, המכשיר, בעזרת מנופים וגומיות, הרים במקביל את זרת שמאל שלו. הנבדקים לא יכלו להזיז בעצמם, רצונית, את אצבעות שמאל – הן נעו רק בעזרת המכשיר. במקביל, הנבדקים שהו בסביבה המדומה, שהראתה להם כי הם מזיזים רק את יד ימין, או רק את יד שמאל (בעודם מזיזים באופן רצוני את יד ימין, ויד שמאל נעה בעזרת המכשיר).

כשהנבדקים התבקשו לאחר מכן לבצע את המטלה של הזזת האצבעות, ראו החוקרים שיפור גדול עוד יותר בביצועים ביד שמאל. למרות שהיא לא עברה אימון אקטיבי, השילוב של תנועה פסיבית באמצעות המכשיר וראייה של יד שמאל זזה ומבצעת את המטלה הוביל לשיפור של כ-30 אחוז במהירות ובדיוק של ביצוע המטלה ביד שמאל – גדול עוד יותר מהשיפור בזכות הראייה בלבד.

תמנועה של יד ימין מביאה לתנועה פסיבית של אצבעות יד שמאל, ולשיפור התוצאות | מקור: אוניברסיטת תל אביב

הכל בראש

כדי לבדוק אילו אזורים מוחיים אחראים על השיפור, בדקו החוקרים את משתתפי הניסוי במכשיר תהודה מגנטית תפקודית fMRI, המאפשר לראות בזמן אמת כשאזורים מסוימים במוח פעילים יותר מאחרים.  בעת שהנבדקים ביצעו את המטלה ביד ימין וראו את יד שמאל נעה בסביבה המדומה, נרשמה פעילות גבוהה במיוחד באזור מסוים של האונה הקודקודית, superior parietal lobule, הידוע כאחראי על תפיסה מרחבית ומשתתף בעיבוד חושי.

יתרה מזאת, החוקרים מצאו מתאם בין רמת הפעילות באזור זה, והקשרים בינו ובין אזורים אחרים במוח האחראים על ראייה ועל ביצוע פעולות מוטוריות, לבין שיפור הביצוע ביד שמאל. כלומר, ככל שאזור זה היה פעיל יותר ו"דיבר" יותר עם אזורי ראייה ומוטוריקה, כך יד שמאל – שבה לא התבצע אימון – למדה טוב יותר את המטלה. כפי שסיכמו החוקרים במאמר – מתברר שיד שמאל אכן יודעת מה יד ימין עושה, והידע הזה מגיע אליה דרך האונה הקודקודית.

החוקרים מקווים כי הבנה טובה יותר של התופעה תוכל לסייע בשיקום המוטורי לאחר אירוע מוחי או פגיעות אחרות המביאות לשיתוק באחת הידיים. שיקום מפגיעה כזו כולל אימון חוזר של היד המשותקת, אך בשל חולשתה, האימון לרוב איטי ומתיש מאוד. בעזרת המשוב המתקבל מהסביבה המדומה, החולים יוכלו "לאמן" את היד המשותקת בעזרת אימון של היד הבריאה – תהליך קל ונוח הרבה יותר. בימים אלה החוקרים חוזרים על הניסוי עם נבדקים שעברו פגיעה מוחית, כדי לבדוק אם השיטה אכן מסייעת בשיקומם.