כך שרפנו את האקלים

השפעתן של שריפות הענק שמשתוללות בתקופה האחרונה באוסטרליה מתחילה להיות מורגשת ברחבי העולם. ענני העשן האדירים, שמתרוממים ממוקדי האש במזרח היבשת, נישאים למרומי האטמוספרה ונסחפים מזרחה אל האוקיינוס השקט על גבי חגורת הרוחות המערביות שמקיפה את הקוטב הדרומי. חוקרים מסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, דיווחו כי ענני העשן נצפו כבר גם מעל דרום אמריקה ואף הגיעו אל צידו השני של העולם. לדבריהם, בקרוב צפוי העשן להגיע בחזרה לאוסטרליה, אחרי שישלים הקפה מלאה סביב חצי הכדור הדרומי.

תנאי מזג האוויר הקיצוניים המלווים את השריפות, שמתאפיינים בתנאי יובש וחום קיצוניים שלא נמדדו עד כה מעולם באוסטרליה, הובילו ליצירתם של ענני סערה רבים. העננים האלה נקראים פירוקומולונימבוס (Pyrocumulonimbus), והם מתפתחים מעל שריפות משמעותיות בעקבות משבים אנכיים של אוויר לוהט שמתרוממים אל השכבות הגבוהות של האטמוספרה. בדרך הם נושאים עימם כמויות גדולות של חלקיקי עשן ואפר. במרומי האטמוספרה, בעקבות הירידה בלחץ האוויר, אדי המים שעלו מפני הקרקע מתעבים ויוצרים עננים שיכולים לנדוד אלפי קילומטרים.

ענני פירוקומולונימבוס לא מורידים משקעים משמעותיים, אך עלולים ליצור סופות ברקים שבמקרים מסוימים אף מציתות דליקות חדשות – כפי שכבר קרה באוסטרליה בחודשים האחרונים. גם רמץ בוער שהתרומם לתוך הענן עשוי ליפול בחזרה אל פני הקרקע במרחק של קילומטרים רבים ממקום מוצאו, ולחולל כך שריפות חדשות.

אובך חריג שצבע את השמיים בכתום. השפעות השריפה ניכרות בשמי ניו זילנד | צילום: Shutterstock

שקיעה נוגה

זיהום האוויר שענני העשן נושאים עימם כבר מורגש בניו זילנד השכנה. בבירה וולינגטון נמדדו רמות זיהום חריגות, והשמיים ברחבי האיים התכסו באובך חריג שצבע את הרקיע בגוון כתום. גם בבואנוס איירס בירת ארגנטינה, המרוחקת 11 אלף קילומטר מאוסטרליה, השפעת השריפות מורגשת בדמות שקיעות צבעוניות במיוחד.

אך הההשלכות הרחבות של השריפות על האקלים העולמי נמצאות כנראה עוד לפנינו. לחלקיקים המרחפים באטמוספרה (אירוסולים) יש השפעה משמעותית על כמות אנרגיית השמש המגיעה אל פני שטח, וגם על היכולת שלה לִקְרוֹן בחזרה לחלל. התופעה הזאת מוכרת היטב מהשנים שבאות אחרי התפרצויות געשיות, אז חלקיקי האפר מחזירים לחלל חלק מאור השמש ודוחפים להתקררות עולמית. עם זאת, עדיין נותר לנו הרבה ללמוד על הדרכים שבהם האקלים מושפע מעלייה בריכוז של חלקיקים ממקור צמחי  באטמוספרה, כפי שקורה בעקבות השריפות באוסטרליה. הקושי נובע בין השאר מהסוגים הרבים והמגוונים של החלקיקים שנוצרים בשריפה, וההשפעה הייחודית של כל אחד מהם על האקלים.

אחד מסוגי החלקיקים הנפוצים ביותר שנוצרים במהלך שריפה הוא פחמן שחור, שמקורו בבעירה חלקית של חומר אורגני ודלקי מחצבים. פחמן שחור מסוגל ללכוד חום, בדומה לגזי חממה, כך שעלייה בריכוזו באטמוספרה צפויה להוביל לעלייה בטמפרטורה העולמית. סוג אחר של חלקיק לוכד חום הוא הפחמן החוּם, שנוצר גם הוא בעקבות תהליכי בעירה חלקיים. במשך שנים חשבו שהשפעתו על האקלים זניחה, אולם מחקרים מהשנים האחרונות מעלים את האפשרות שההשפעה שלו עשויה להיות הרבה יותר משמעותית מכפי ששיערו עד כה, במיוחד בלכידת האנרגיה של אור באורכי גל קצרים.

מוקדם עדיין לחזות איך יושפע האקלים מהשריפות באוסטרליה. בנאס"א עוקבים בקפידה אחרי תנועת העשן באטמוספרה, באמצעות לוויינים שמסוגלים לנטר את כמות החלקיקים באוויר. תקוותם היא שהנתונים הרבים שנאספים כעת ישפרו את ההבנה שלנו על הקשר שבין שריפות, ובכלל זה ענני החלקיקים שהן יוצרות – לאקלים.