לחקור סרטן בן מאה שנה

בית החולים לילדים של רחוב גרייט אורמונד בלונדון נוסד ב-1852, בכספי תרומות, בעיקר אלה שגייס הסופר צ'רלס דיקנס. במשך עשרות שנים, רופאים בבית החולים שמרו דגימות מגידולים סרטניים שהוציאו, מקובעים בפורמלין ופרפין. עכשיו הראו חוקרים מבית חולים הזה שאפשר להפיק DNA מגידולים כאלה, שנאספו לפני כמעט מאה שנה, ולמצוא את המוטציות שהובילו למחלה.

החוקרים התמקדו בגידולים משנות ה-20 של המאה הקודמת, שכן רק בתקופה זו החלו הרופאים לסווג את סוגי הסרטן בצורה דומה לסיווג שבו משתמשים כיום. הם החלו את חקירתם בארכיון הנרחב של בית החולים, המכיל מחברות על גבי מחברות עם פרטי המטופלים, האבחנות והטיפול. שום דבר מהתקופה הזו לא קוטלג במחשב, מן הסתם. כאשר מצאו ברשומות הארכיון דיווח על דגימה שנלקחה מהגידול, הם חיפשו אותה בתוך אחת מקופסאות הקרטון המלאות בקוביות פרפין, שגודלן כציפורן.

השיטות החדשות לעבודה עם DNA אפשרו לחוקרים להפיק חומר גנטי משלושה גידולים כאלו, למרות הזמן הרב שבילו בפורמלין, ולקבוע את הרצף של כמה מאות גנים בכל אחד מהם. כך הצליחו לזהות מוטציות, שינויים ב-DNA, שגרמו לתאים להפוך לסרטניים.

האפשרות לחקור גידולים עתיקים חשובה מכמה סיבות. ראשית, היא מגדילה מאוד את מספר הדגימות הקיימות עבור תאי סרטן מסוג מסוים. כשמדובר בסוגי סרטן נדירים, הוספה של כמה דגימות עשויה להיות מכריעה, שכן כיום פשוט אין בידינו מספיק מידע הדרוש לבניית מערך טיפול יעיל. "הטיפול בילדים עם סוגי סרטן נדירים הוא פחות או יותר מומצא" אמר סם בהז'אטי (Behjati), שהוביל את המחקר, בראיון לכתב העת Nature. "אם יש לך שלושה או ארבעה מטופלים בכל המדינה, איך אפשר לבצע מחקר קליני יעיל?"

הגידולים שנשמרו עשרות שנים בבתי חולים עשויים לשנות זאת. מציאת המוטציות שאירעו בתאים הסרטניים תאפשר להתחקות אחר מהלך המחלה ולהבינה טוב יותר, בתקווה כמובן שהבנה זו תוביל לפיתוח תרופות יעילות.

השיטה יכולה לעבוד גם על גידולים מחולי סרטן מבוגרים, אך היא מתאימה במיוחד לגידולים של ילדים, כמו אלה שעמדו במוקד המחקר הנוכחי. ניל סבייר (Sebire), אחד מכותבי המאמר, הסביר באותו ראיון כי בעוד החומר הגנטי בתאי סרטן של חולים בוגרים הוא עתיר מוטציות, בתאי הסרטן של ילדים המוטציות מעטות יותר, וזה מאפשר להתמקד באלו החשובות באמת, שהביאו להתפרצות המחלה, בלי לשקוע ברעש הרקע של מאות מוטציות אחרות.

בנוסף, החוקרים סבורים שבחינה של הגידולים העתיקים תוכל ללמד אותנו על המוטגנים, גורמי המוטציות, שהיו נפוצים בתקופתם. "החתימה של אותם מוטגנים טבועה בחומר הגנטי של תאי הסרטן" הם כותבים במאמר. סקירה של עשרות או מאות גידולים מתקופות שונות, והשוואה בין המוטציות שהם נושאים, תוכל לשפוך אור על השינויים במחלת הסרטן והגורמים לה לאורך דורות.

שלושת הגידולים מבית החולים בלונדון הם כמובן רק ההתחלה, הוכחה לכך שהפקת DNA היא אפשרית גם לאחר כל כך הרבה שנים. ברחבי העולם מצויות ודאי אלפי דגימות ויותר, שנשמרו בדרך דומה בארכיונים של בתי חולים. עד היום הן שכבו בקופסאות וצברו אבק, אבל המחקר החדש עשוי להפוך אותן למכרה זהב.