שיתוף פעולה עסקי לחברה שהקימו ישראלים למסחר דיגיטלי מהחלל, שינויים רבים בסטארשיפ ומשימה אנלוגית חדשה למאדים. סיכום השבוע ברחבי היקום
לעשות קניות בעזרת הלוויין
חברת ההזנק קריפטוסאט (Cryptosat) שהקימו שני ישראלים בארצות הברית, מרחיבה את פעילותה וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם החברה האמריקאית Dfns, לפיתוח "ארנק החלל" הראשון בטכנולוגיית בלוקצ'יין. את קריפטוסאט ייסדו לפני כשנה וחצי ד"ר יאן מכלבסקי, מומחה לאבטחת מידע, ויהונתן ויינטראוב, שהיה אחד משלושת מייסדי "בראשית", פרויקט החללית הישראלית לירח, וגם מוביל כיום את המיזם לגידול צמחי חומוס בחלל. כיום החברה מפעילה שני לוויינים זעירים שמספקים שירותי חישוב מאובטח מאוד, מעצם העובדה שהמחשב המאחסן אותם נמצא בחלל, הרחק מהישג ידם של פורצים.
"אף אחד לא יכול לבוא ולקחת את כרטיס הזיכרון עם המידע, והתקשורת עימו נעשית בצורה מאובטחת מאוד", אמר ויינטראוב לאתר מכון דוידסון. "אנו מציעים שירותים שאבטחה פיזית חשובה מאוד עבורם, והחלופה היא הצבת שמירה על המחשב, מה שכמובן הרבה יותר יקר".
"ארנק דיגיטלי הוא שירות שמאפשר לעשות באופן מאובטח עסקאות בלוקצ'יין, למשל תשלום במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין. יש ארנקים פרטיים, יש ארנקים של חברות, ויש ארנקים מפוצלים, שבהם למשל דרוש אישור של מספר גורמים כדי לבצע העברה", מסביר מכלבסקי. "אנחנו מחזקים את האבטחה באמצעות זה שאחד הגורמים האלה, או המפתחות, נמצא בחלל, כך שאין גישה פיזית אליו. זה מבטיח שתוקף לא יוכל לאשר עיסקה על דעת עצמו ולגנוב כסף דיגיטלי, למשל".
חברת Dfns, שהוקמה בשנת 2020, מתמחה במידע מאובטח ובארנקים דיגיטליים. שיתוף הפעולה עם קריפטוסאט סולל לארנקים הדיגיטליים את הדרך לחלל, ומאפשר לה להציע עסקאות מאובטחות בטכנולוגיה שפיתחו הישראלים. החברות סירבו לפרסם את פרטי העיסקה ביניהם, ואת היקפה הכספי.
קריפטוסאט מעסיקה כיום כעשרה עובדים, ושוקדת על בניית לוויין שלישי ששיגורו צפוי לקראת סוף השנה בטיל של ספייס אקס. "כל לוויין כזה מכיל מחשבים וכרטיסי זיכרון, כשחלק מהרכיבים אנו קונים מוכנים, וחלק מייצרים אצלנו. זה מה שמאפשר לנו לייצר ולשגר את הלוויינים בעלות סבירה", אומר מכלבסקי. "עם כל לוויין אנו משתפרים ומשתכללים, והמטרה היא להגיע ללהק שלם של לוויינים כאלה".
"הבלוקצ'יין הוא תעשייה שמגלגלת כיום יותר ממיליארד דולר בשנה ונותנת פתרונות מהירים ויעילים יותר מהטכנולוגיות הישנות", מוסיף ויינטראוב. "המטרה שלנו היא להיכנס לשיתופי פעולה עם עוד חברות בתחום".
להשתמש בארנק הדיגיטלי מהחלל. שיתוף הפעולה בין Dfns לקריפטוסאט | לוגו החברות
ניסוי שונה לגמרי
עדיין לא ברור מתי תבצע חברת ספייס אקס את הניסוי הבא בשיגור הסטארשיפ לחלל, אבל נראה שזו הולכת להיות חללית שונה מאוד מזו ששוגרה בניסיון הראשון. אותו שיגור, באפריל השנה, הסתיים בפיצוץ החללית וטיל השיגור לאחר כישלון ההפרדה ביניהם. "יש מספר עצום של שינויים בין טיסת הסטארשיפ הקודמת לטיסה הבאה. הרבה יותר מאלף", אמר בעלי ספייס אקס, אילון מאסק, בריאיון ב-Twitter Space. "הסיכוי שנצליח לשגר אותה למסלול סביב כדור הארץ גבוה הרבה יותר הפעם, אולי 60 אחוז. תלוי איך נצליח לבצע את ההפרדה".
השינוי המשמעותי ביותר נוגע בדיוק לאותה הפרדה בין טיל השיגור לחללית. בחברה מתכוונים לבצע בניסוי הבא "הפרדה חמה" – כלומר הפעלה של מנועי החללית בשעה שהיא עדיין מחוברת לטיל השיגור, ועוד לפני שהוא עצמו כיבה לגמרי את מנועיו. זה דורש שינוי מבני של הוספת מרווח בין החללית לטיל, כדי לאפשר לגזים הנפלטים ממנועיה להשתחרר, בלי שיציתו את הטיל עצמו, ואולי אף יפוצצו אותו. היתרון של הפרדה חמה הוא הגדלת הסיכוי לתפקוד מוצלח של השלב השני, במקרה זה – החללית עצמה. לא מדובר בטכנולוגיה חדשה: בטילים רוסיים נעשה שימוש בהפרדה חמה כמה כבר עשורים, אבל זה תהליך מורכב מבחינה טכנית, ומועד לתקלות, בעיקר כשאין ניסיון בשימוש בו.
שינויים נוספים הם במנועי טיל השיגור. לאחר ששבעה מ-33 המנועים לא פעלו כשורה בניסוי הראשון, בחברה משנים את מערכת הזרמת הדלק למנועים, כדי להפחית את הסיכון לתקלות נוספות. שיפור משמעותי נוסף יהיה חיזוק של כן השיגור, שניזוק קשות בניסוי הראשון. מבנה הביטחון יחוזק בלוחות פלדה, והחברה מוסיפה מערכת צינורות להזרמת מים, כדי לקרר במהירות את כן השיגור ולהפחית נזקים.
השאלה הגדולה היא מתי יתבצע הניסוי. מאסק שב ואמר בריאיון כי החללית, הטיל וכן השיגור בבסיס החלל שלה בדרום טקסס יהיו מוכנים בעוד כשישה שבועות, כמו שהבטיח לפני כשבועיים. אולם ספייס אקס גם מתמודדת עם הגבלות שהטיל עליה מינהל התעופה האזרחי בארצות הברית עקב תוצאות הניסוי הקודם, ולא ברור אם היא תקבל אישור לניסוי נוסף במועד הזה.
בינתיים החברה השלימה השבוע בהצלחה ניסוי של מנועי החללית המיועדת לשיגור בניסוי הבא, סטארשיפ 25. בניסוי הבעירה הסטטית הופעלו המנועים בלי שיגור, וכל ששת המנועים פעלו כשורה, אם כי הופעלו לפרק זמן קצרצר – כחמש שניות בלבד.
תשוגר בסוף הקיץ? סטארשיפ 25 בניסוי המנועים בבסיס החלל של ספייס אקס בטקסס, 26 ביוני 2023 | צילום: SpaceX
התיירים חוזרים
כשנתיים לאחר טיסת הניסוי הראשונה שלה לגבול החלל, חברת וירג'ין גלקטיק ביצעה סוף סוף את טיסת התיירות הראשונה במתווה הזה. החללית SpaceShipTwo ובה ארבעה נוסעים ושני טייסים, המריאה עם המטוס הנושא, Eve, מבסיס החלל של החבר בניו מקסיקו. בגובה 15 קילומטרים שחרר המטוס את החללית, והמנוע הרקטי שלה נשא אותה לגובה 83 קילומטרים, שם נהנו הנוסעים מדקות אחדות של תחושת חוסר כבידה, לפני שהחללית נפלה חזרה, ונחתה כמטוס על מסלול, כ-90 דקות לאחר ההמראה.
החברה כאמור ביצעה את טיסת הבכורה שלה לגבול החלל ב-2021, כשהנסעים היו עובדים בכירים בחברה, ובראשם הבעלים, ריצ'רד ברנסון (Branson). אלא שלאחר מכן היא נקלעה לשרשרת עיכובים, בין השאר בגלל בעיות במטוס הנושא, ורק במאי השנה ביצעה שוב טיסת ניסוי עם עובדי החברה. היום היא ביצעה את הטיסה הראשונה עם שלושה תיירים רוכשי כרטיסים. ליתר דיוק את הכרטיסים רכשו חיל האוויר של איטליה והמועצה האיטלקית למחקר (CNR), עבור אנשיהם, שניצלו את הזמן הקצר בגבול החלל לניסויים מדעיים. הנוסע הרביעי היה מדריך האסטרונאוטים של וירג'ין גלקטיק, קולין בנט (Bennett), שגם השתתף באותה טיסה ראשונה לפני כשנתיים.
כעת מקווים בחברה להתחיל לבצע טיסות בתדירות גבוהה, לפחות פעם בחודש, ולהכניס בקרוב לשימוש חלליות נוספות. וירג'ין גלקטיק כבר מכרה כמה מאות כרטיסים לטיסותיה, כשהמחיר כעת עומד על 450 אלף דולר לכרטיס, והיא מקווה לספק את הסחורה, וגם להתחיל לקזז את ההפסדים שצברה בשנים האחרונות. כעת אולי גם הנוסעים יוכלו להנות מתחרות אמיתית בתחום טסות התיירות לגבול החלל, שם המתחרה של וירג'ין היא בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס (Bezos), שמטיסה תיירים במתווה מעט שונה - חללית המשוגרת על גבי טיל, ולאחר מכן צונחת אל הקרקע.
צעד נוסף בדרך לטיסות מסחריות קבועות לגבול החלל. תיעוד הטיסה המסחרית הראשון של וירג'ין גלקטיק:
דרך ארוכה למאדים
ארבעה אנשי צוות אמיצים יצאו השבוע למשימה למאדים שתימשך שנה תמימה – ביוסטון שבטקסס. הם התחילו במשימה אנלוגית, המדמה טיסת חלל למאדים, בניסוי של נאס"א שנועל להתמקד בבריאות ובתפקוד של אנשי הצוות. ארבעת המתנדבים יבלו את השנה הקרובה במתחם מגורים שהודפס בתלת-ממד, ושטחו 158 מטרים רבועים. היציאות הבודדות שלהם "החוצה", יהיו לפעילות שטח על פני מאדים, בחצר סגורה וחולית, כמובן בחליפות חלל מלאות.
משימת CHAPEA, ראשי תיבות באנגלית של "משימת חקר אנלוגית של בריאות הצוות ותפקודו" (Crew Health and Performance Exploration Analog) נועדה לבחון היבטים של תפקוד הצוות בתנאים שמדמים, לפחות מבחינה מסוימת, משימה למאדים. הם יהיו סגורים יחד, בתקשורת מוגבלת עם מרכז הבקרה, עם הפרשי זמן הנובעים מהמרחק לכאורה מכדור הארץ, מה שלא מאפשר לקבל פתרון בזמן אמת לבעיות שונות. הם גם יאכלו את המזון שנארז מראש למשימה, בלי לקבל אספקה טרייה, וכמובן יצטרכו להתמודד עם אתגרים הקשורים למשימה ולבצע ניסויים ומחקרים.
אנשי הצוות התנדבו למשימה, ונבחרו מבין מועמדים רבים לאחר מיונים דומים לאלה של אסטרונאוטים אמיתיים. מפקדת הצוות קלי הייסטון (Haston), היא ביולוגית המתמחה בחקר מחלות. מהנדס המשימה הוא רוס ברוקוול (Brockwell), מהנדס בניין בהכשרתו, ורופא המשימה הוא נייתן ג'ונס (Jones), מומחה ברפואת חירום. מדענית הצוות היא אנקה סלריו (Selariu), מיקרוביולוגית המשרתת בצי האמריקאי.
"הצוות יצטרך להתמודד במשימה גם עם לא מעט בעיות בלתי צפויות", אמרה סוזן בל (Bell) המרכזת את הפרויקט מטעם סוכנות החלל האמריקאית. "אבל אם נגלה עכשיו מהן, הן כבר לא יהיו בלתי צפויות".
גם מסע של 378 ימים מתחיל בצעד אחד. אנשי הצוות נכנסים למתחם הניסוי:
