טיפול מונע מתמשך באנטיביוטיקה עשוי לחסוך מחולים צעירים במחלת לב שגרונית התפתחות של סיבוכים קשים ובלתי הפיכים
כולנו חווינו בוודאי דלקת גרון בילדותנו. הגורם לרבות מהדלקות הללו הוא חיידקי סטרפטוקוקוס (streptococci) שמתיישבים בדרכי האוויר העליונות. בהיעדר טיפול מתאים עלול להתפתח כעבור שבועיים-שלושה סיבוך מאוחר ובלתי ניתן לריפוי: מחלה דלקתית רב-מערכתית המכונה קדחת השיגרון (Rheumatic Fever).
המחלה פוגעת בכמה מאיברי הגוף, ובהם המפרקים, הלב והעור. לא החיידקים גורמים לה, אלא הגוף עצמו. כשמערכת החיסון שלנו מזהה את החיידק היא מייצרת נוגדנים כדי להילחם בו. אולם בגלל הדמיון בין חלבונים מסוימים של החיידק לחלבוני הגוף, עלול להיווצר מצב בו הנוגדנים תוקפים לא רק את החיידק מחולל המחלה אלא גם את תאי הגוף. כך עלולה להתפתח מחלה אוטואימונית, שבה תגובה חיסונית של הגוף פוגעת ברקמות הבריאות של החולה.
כשהנוגדנים תוקפים את הלב, הם עלולים לפגוע במסתמים. תחילה מתפתחת מחלת לב סמויה ונטולת תסמינים. לאחר תקופה מסוימת, שאצל חלק מהחולים עשויה להימשך אפילו 20 שנה, עלולה להתפתח מחלת לב שגרונית. המחלה מתאפיינת בפגיעה בלתי הפיכה באחד או יותר מארבעת מסתמי הלב, האחראים על ויסות כיוון זרימת הדם בלב ולכן על אספקת הדם התקינה לגוף כולו. לאורך זמן המצב עלול להחמיר לאי-ספיקה לבבית. בכ-30 אחוז מהמקרים ייווצר נזק קבוע ובלתי הפיך ללב שעלול להסתיים במות החולה.
המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך היא נפוצה בעיקר אצל ילדים מגיל 5 עד 15. פחות משלושה מכל אלף חולים שנדבקו בדלקת גרון שמקורה בחיידקי סטרפטוקוקוס יפתחו מחלת לב שגרונית, אך הנפגעים ממנה יסבלו ממחלה כרונית שתימשך לאורך כל חייהם.
הגורם לרבות מהדלקות הללו הוא חיידקי סטרפטוקוקוס (streptococci) שמתיישבים בדרכי האוויר העליונות. | אילוסטרציה: Adao Shutterstock
הטיפול במחלה
בעבר, קדחת שגרונית הייתה הגורם המרכזי למחלות במסתמי הלב של ילדים ובני נוער, אך מאז שהחל השימוש באנטיביוטיקה ירדה מאוד שכיחות המחלה בעולם המערבי. עם זאת, במדינות מתפתחות, ששירותי הבריאות בהן מצומצמים, המחלה עדיין שכיחה למדי. נכון לשנת 2019 כ-40 מיליון בני אדם ברחבי העולם סבלו מהמחלה, רובם במדינות מתפתחות, וכ-300 אלף מהם מתו ממנה בשנה זו.
שכיחות המחלה משתנה ממדינה למדינה. היא תלויה בין השאר בצפיפות האוכלוסין, המשפיעה על הפצת החיידק, בקיומה של מערכת בריאות ציבורית נגישה, ברמת המודעות למחלה ועוד. בדיקת אקו-לב, שהיא בדיקת אולטרסאונד לא פולשנית של הלב וכלי הדם, מאפשרת לזהות את המחלה כבר בשלביה המוקדמים. לכן בדיקה מוקדמת לזיהוי המחלה הסמויה היא כלי חיוני למניעת החמרתה ולהפחתת התמותה ממנה בגיל צעיר.
אחרי שמחלת הלב השגרונית כבר התפרצה, אין לה טיפול יעיל והנזק שנגרם למסתמי הלב הוא בלתי הפיך. כדי לתקן את הנזק אין מנוס מלעבור ניתוח לתיקון מסתמי הלב הפגועים או להחלפתם, אך מדובר בניתוחים יקרים וקשים שאינם זמינים בכל מקום. כמו כן, החולים יזדקקו כל חייהם לתרופות שנועדו לצמצם את התסמינים הנובעים מהנזק ללב ומהפגיעה בתפקודו.
על סמך בדיקות אקו-לב זיהו מבין כלל הנבדקים 818 ילדים שסבלו ממחלת לב שגרונית סמויה. | צילום: Chaikom Shutterstock
התקווה: טיפול אנטיביוטי מונע
במדינות עניות, מחלת הלב השגרונית היא תופעה נפוצה למדי אצל בוגרים צעירים, יותר מכל מחלת לב אחרת, והתמותה ממנה גבוהה. יתר על כן, מכיוון שהחולים במדינות כאלה מאובחנים בדרך כלל רק בשלבים מתקדמים של התפתחות המחלה, כמעט מחציתם כבר סובלים בשלב הזה מסיבוכים.
במחקר קליני מקיף שפורסם בכתב העת הרפואי הנחשב The New England Journal of Medicine , נבדק אם טיפול מונע מתמשך באנטיביוטיקה יכול לעכב את הידרדרות מצב החולים במהלך השלב הסמוי של הדלקת וכך למנוע נזקים בלתי הפיכים. המחקר נעשה על 102.2 אלף ילדים ובני נוער בגיל 17-5 ממחוז גולו בצפון אוגנדה. על סמך בדיקות אקו-לב זיהו מבין כלל הנבדקים 818 ילדים שסבלו ממחלת לב שגרונית סמויה.
את הילדים האלה חילקו באקראי לשתי קבוצות. בקבוצה אחת קיבלו הילדים פעם בחודש במשך שנתיים זריקת פניצילין, ואילו הקבוצה השנייה לא קיבלה כל טיפול. בסיום הניסוי עברו כל הילדים בדיקת אקו-לב נוספת להערכת התפתחות המחלה במהלך השנתיים שחלפו. נמצא כי רק שלושה ממקבלי האנטיביוטיקה (0.8 אחוז) חוו החמרה במצב מחלתם, לעומת 33 (8.3 אחוזים) מאלה שלא קיבלו את הטיפול. חשוב להדגיש שקבוצת הביקורת לא קיבלה טיפול דמה כמקובל, כך שהניסוי לוקה בחסר, אבל שיפור של פי עשרה הוא עדיין תוצאה משמעותית למדי.
הניסוי מלמד כי טיפול אנטיביוטי מונע בזמן שהמחלה עדיין סמויה יכול לעכב את ההידרדרות במצב החולים. למרות הממצאים המעודדים, יש לציין שהטיפול רק עיכב את התקדמות המחלה ולא הביא לשיפור במצב החולים או לריפוי. בנוסף, שיעור קטן ממקבלי האנטיביוטיקה עלולים לסבול מתופעות לוואי מתונות, ובמקרים נדירים מאוד גם מתגובה אלרגית לאנטיביוטיקה.
יתר על כן, לא פשוט לספק לחולים זריקות חודשיות במשך תקופה כל כך ארוכה, במיוחד במדינות שאין בהן תשתיות בריאות מפותחות. כיוון שכך, ייתכן שבמקרים רבים לא יהיה מעשי להציע טיפול כזה לחולים. ובכל זאת, המחקר נותן תקווה למטופלים שאובחנה אצלם מחלת לב סמויה ומציע אפשרות לטיפול מונע נגיש וזול, שיכול לחסוך מהם נזק לבבי חמור ובלתי הפיך שיחייב התערבות כירורגית מורכבת.
