מה משחקי ה-NBA ב"בועה" בצל הקורונה יכולים ללמד אותנו על היתרון של הקבוצה הביתית בספורט?
"אין כמו בבית" זו לא רק קלישאה. ספורטאים, אוהדים, וגם מי שלא ממש מתעניינים בספורט מכירים היטב את יתרון הביתיות – לקבוצה יש סיכויים טובים יותר לנצח במגרש הביתי שלה מאשר במשחק חוץ. בעוד שהתופעה ידועה, הסיבות לה ברורות פחות. בין הסיבות האפשריות נמנו מוטיבציה של השחקנים מהקהל האוהד במגרש הבית, ולהיפך בחוץ. אפשרות אחרת היא היכרות טובה יותר של הקבוצה הביתית עם התנאים הייחודיים של המגרש והסביבה. השערה אחרת היא שמשהו בעצם הנסיעה ליעד מרוחק מפחית את היכולות האתלטיות של השחקנים, למשל בעקבות חוסר-שינה או מתח נפשי.
בחודש מרץ 2020 הפסיקה ליגת הכדורסל המקצוענית של ארצות הברית, ה-NBA, את פעילותה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. כדי לסיים את העונה, החליטה הליגה לכנס את 22 הקבוצות המובילות במתקני דיסני-וורלד שבפלורידה ולחדש שם את המשחקים. השחקנים נדרשו להישמע למשטר קפדני ולהישאר מבודדים במתחם, שכונה "הבועה", עד סיום העונה. במהלך כחודשיים וחצי הם שיחקו באותו מקום, ללא נסיעות וללא קהל. המשחקים כונו "בית" ו"חוץ" בהתאם למבנה הטורניר, אבל ללא מרבית מהמאפיינים שמבדילים ביניהם. ההבדל העיקרי שנשאר היה עיצובי, כשהלוגו והפרסומות באולם הוחלפו בהתאם לקבוצה שהוגדרה כ"בית" באותו משחק.
חודשיים וחצי בבועה. משחק כדורסל | צילום: PhotoProCorp, Shutterstock
מרחק וכיוון
שני חוקרים מארצות הברית זיהו במצב העניינים הייחודי הזה הזדמנות פז לבחון שאלות הקשורות ביתרון הביתיות. במחקר שפורסם לאחרונה, הם מצאו שלפני הפסקת המשחקים, הקבוצות ניצחו בממוצע כ-64 אחוז ממשחקי הבית שלהן, ורק בכ-51 אחוז ממשחקי החוץ. בבועה לעומת זאת, ההפרש הצטמצם לכ-56 אחוז נצחונות "בית" לעומת כ-44 אחוז נצחונות "חוץ", שכבר לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים שיערו כי חלק מאפקט יתרון הביתיות נובע מיעפת (ג'ט-לג). הנסיעה למשחקי חוץ בארצות הברית כרוכה במקרים רבים במעבר בין אזורי זמן (יש הפרש של שלוש שעות בין החוף המזרחי לחוף המערבי). כשהקבוצה מגיעה לעיר המארחת, השעון הפנימי של השחקנים עשוי להיות בחוסר התאמה ליממה החיצונית, והדבר עלול להוביל לעייפות, הפרעות שינה וירידה בביצועים. כאשר השוו בין שיעור הניצחונות במשחקי חוץ שכללו מעבר בין אזורי זמן לאלו שלא, מצאו החוקרים שרק במשחקים מחוץ לאזור הזמן של הקבוצה הייתה ירידה משמעותית בשיעור הניצחונות.
ייתכן שהאפקט הזה נובע מסיבה אחרת – הנסיעה כשלעצמה עלולה לגרום לחוסר נוחות, כמו גם עצם השהות והלינה בעיר זרה. כראייה נוספת לכך שהתופעה קשורה להפרשי השעות ולא רק לנסיעה, החוקרים השוו את האפקט של מעבר בין אזורי זמן מערבה, לעומת מעבר מזרחה. הם מצאו שנסיעה מערבה פוגעת בסיכויי הניצחון הרבה יותר מנסיעה מזרחה. הדבר הגיוני וגם דווח בעבר, מכיוון שהנסיעה מערבה גורמת לתסמיני יעפת חמורים יותר, בעיקר לאור העובדה שרוב המשחקים מתקיימים בשעות הערב. כך שכיוון הנסיעה, ולא המרחק בלבד, משפיע גם הוא על יתרון הביתיות.
לא רק הקהל משפיע כנראה. אולם כדורסל עם יציעים מלאים. איור: masisyan, Shutterstock
מסקנות חלקיות
האם משחקי הבועה לימדו אותנו משהו חדש על הסיבות ליתרון הביתיות? ובכן, לא ממש. המחקר אמנם הראה שהיתרון פוחת משמעותית כשכל המשחקים מתקיימים במתחם ניטרלי. אבל הוא לא יכול להסביר מדוע – האם זה בגלל העדר הקהל? בגלל העדר הנסיעות? בגלל אזור הזמן? לא ניתן לדעת מכיוון שכל המשתנים בוטלו בו-זמנית. את הנתונים על התלות במעבר אזורי זמן החוקרים היו יכולים לנתח בלא כל קשר למשחקי הבועה שבאו לאחר מכן.
חרף חסרונותיו, המחקר מציג ראיות לכך שמעבר בין אזורי זמן יכול להשפיע משמעותית על הביצועים של הקבוצה. על כן, זמן התאקלמות במדינת היעד יכול לשפר את ביצועי הקבוצה במשחקי חוץ. לחילופין, התאמה של שעת המשחק לשעה נוחה (מוקדמת) יותר עשויה גם כן להועיל.