מאחורי מסכת החתול

חישבו על חתול שעומד מולכם כאשר אוזניו משוטחות על ראשו, עיניו מצומצמות, שפתיו משוכות לאחור כך שהשיניים חשופות, והוא משמיע קולות נשיפה, מעין "סססס..." של נחש קולני במיוחד.

לרובנו לא יהיה קשה לקבוע שהחתול הזה לא בדיוק חווה רגע מאושר ומלא נחת - סביר יותר שהוא פוחד או כועס, ומתכונן לתקיפה. אך רוב הזמן חתולים אינם כה קלים לקריאה. כן, גרגור מעיד לרוב על כך שהם מרוצים, אבל מהבעות פניהם בלבד כמעט אף פעם אי אפשר לדעת מה מצב הרוח שלהם. או שאולי יש כאלו שכן מסוגלים לכך?

במחקר חדש בדקו חוקרים מקנדה באיזו מידה בני אדם מצליחים לקרוא את הבעות פניהם של חתולים. הם אספו 40 סרטונים קצרים של חתולים – חלקם מיוטיוב, חלקם מווטרינרים, ואחרים שהחוקרים או עמיתיהם צילמו בעצמם. מתוך הסרטונים האלו, עשרים סווגו כמראים רגשות חיוביים ועשרים כמראים רגשות שליליים. הסיווג נעשה לפי ההתנהגות וההקשר שלה: סרטונים המראים רגש חיובי כללו חתולים שמשחקים עם צעצוע אהוב או מתקרבים לבעליהם לקבל ליטוף, והשליליים כללו חתולים שניסו להשיג משהו והוא לא ניתן להם, חתולים שניסו להתרחק או לברוח ממצב לא נעים (אלו היו בעיקר הסרטונים שהגיעו מהווטרינרים), או חתולים שעמדו להקיא. החוקרים ערכו מכל סרטון כמה שניות שלא חשפו את ההקשר הרחב יותר, והשחירו את רובו כך שאפשר היה לראות רק את פני החתול.

האם החתול באמת מחייך? לא. אבל יש אנשים שמסוגלים לזהות רגשות חתוליים על פי פניהם | צילום: Shutterstock

הלוחשים לחתולים

יותר מ-6,000 איש צפו כל אחד ב-20 מהסרטונים וניסו לזהות אם החתול מביע רגשות חיוביים או שליליים. התוצאות לא היו מרשימות במיוחד: בממוצע, הצופים זיהו נכונה את רגשות החתול בפחות מ-12 מהסרטונים, רק קצת יותר טוב מניחוש אקראי. אולי באופן מפתיע, אנשים שמגדלים בביתם חתול לא הצליחו במבחן טוב יותר ממי שאינם בעלי חתולים. לעומת זאת, נשים הצליחו לקרוא את ההבעות החתוליות טוב יותר מגברים, ואנשים שעובדים עם חתולים, למשל במרפאות וטרינריות או בעמותות, הצליחו טוב יותר מאלו שלא. פה תוכלו לראות את הסרטונים ולבדוק את הכישורים שלכם בזיהוי הבעות פנים חתוליות.

אולי תגלו שאתם שייכים לקבוצה הקטנה של חתולאים מצטיינים: החוקרים גילו שכ-13 אחוזים מהנשאלים זיהו נכון את הרגש החתולי ב-15 סרטונים או יותר. את הקבוצה הזו כינו החוקרים "הלוחשים לחתולים", וכצפוי, היא כוללת לא מעט וטרינרים. "יכול להיות שיש להם יכולת טבעית לכך, ולכן הם למדו וטרינריה", אמרה ג'ורג'יה מייסון (Mason), שהובילה את המחקר, בראיון לוושינגטון פוסט. "אבל גם יש להם הרבה הזדמנויות ללמוד, והרבה מוטיבציה ללמוד, כי הם צריכים להחליט כל הזמן: האם מצבו של החתול הזה משתפר? האם אנחנו צריכים לשנות את הטיפול? האם לשחרר את החתול הזה הביתה? האם החתול הזה עומד לתת לי ביס בצוואר?"

ייתכן שהציונים הנמוכים שמקבלים רוב הנבדקים לא צריכים להפתיע אותנו. בסרטונים שערכו החוקרים נראים רק פניהם של החתולים, כך שאי אפשר לדעת כמעט דבר על שפת הגוף שלהם – ומחקר שנערך באוניברסיטה העברית לפני מספר שנים הראה שאנחנו גרועים למדי בקריאת הבעות פנים כשהן מבודדות מהגוף, אפילו כשמדובר בבני אדם. הנבדקים במחקר זה התקשו לקבוע אם שחקני טניס בתמונות שהוצגו בפניהם ניצחו או הפסידו, כל עוד ראו אך ורק את פניהם.

בכל זאת, קריאת הפנים של חתולים היא כנראה אפשרית – שכן יש אנשים שמצליחים בכך. מייסון עדיין אינה יודעת אילו שינויים הם מזהים בהבעת החתול המעידים על רגש מסוים, ומתכוונת לבחון זאת במחקרים הבאים. "אני חושבת שלחתולים יש הבעות פנים קבועות לרגשות שונים, שהם כנראה פיתחו במהלך האבולוציה", אמרה. "אנשים מסוגלים באופן עקבי לראות שם משהו, משהו אמיתי. אבל אנו עדיין לא יודעים מה בדיוק".