מודיעין ישראלי ודגימות סיניות:
השבוע בחלל

עין מציון

חברת לווייני התצפית הישראלית  ImageSat International (בקיצור ISI) זכתה בחוזה של יותר מ-50 מיליון דולר לאספקת שירותי ניתוח מודיעין מהחלל עבור לקוח בינלאומי בתחום הביטחון. בהודעת החברה נאמר כי הלקוח ישלם 54.5 מיליון דולר לתקופה של שלוש שנים, עבור ניתוח מידע בתצלומי חלל, בין השאר בעזרת מערכת GeoImpact שפיתחה החברה, ומבוססת על בינה מלאכותית. ניתוח המידע יתבסס על צילומים ממערך הלוויינים של החברה, הכולל את לווייני EROS, לווייני Runner ולווייני Knight.

"חתימת ההסכם פורץ הדרך, שהוא כנראה אחד הגדולים והשאפתניים ביותר שנחתמו לאחרונה בשוק הזה, היא נקודת ציון חשובה באסטרטגיית הצמיחה של החברה", אמר מנכ"ל ISI נועם סגל. "ההישג ממחיש את היכולת של ISI לנצל את מקומה הייחודי בשוק ואת ההון האנושי שלה להרחבת טווח הפתרונות והשירותים שאנו מציעים ללקוחותינו".

ניתוח מידע ביטחוני מלוויינים בעזרת מערכות בינה מלאכותית. מטוסי קרב חונים לצד מסלול בתמונה שצילם הלוויין EROS C3 בניתוח של מערכת GeoImpact | מקור: ISI

דגימות סיניות ממאדים

סין הודיעה כי בכוונתה לשגר בשנת 2028 חללית ראשונה לאיסוף דגימות קרקע ממאדים והבאתן לכדור הארץ. המתכנן הראשי של משימת טיאנוון 3 (Tianwen-3), ליו ג'יז'ונג (Liu), נקב במועד הזה בעדכון על המשימה שנשא השבוע בסין, אף על פי שמוקדם יותר השנה אמר בכיר בתוכנית החלל הסינית כי המשימה מיועדת לשיגור רק ב-2030.

על פי התוכנית הסינית, המשימה תשוגר בשני טילי לונג מארץ' 5. אחד יישא את נחתת המאדים, ואיתה גם חללית לשיגור מפני השטח חזרה למסלול סביב כוכב הלכת. הנחתת עשויה לכלול גם מסוק, בדומה למסוק האמריקאי שליווה בהצלחה את רכב השטח האמריקאי Perseverance, וכן רכב שטח זוחל בעל שש רגליים לאיסוף הדגימות. הטיל השני יישא לוויין שיישאר במסלול סביב מאדים, וחללית שתפקידה יהיה להביא את הדגימות לכדור הארץ.

הנחתת צפויה לנחות באחד משלושה אתרים שהסינים בוחנים כעת. מישור אוטופיה (Utopia), שם הנחיתה סין את רכב השטח הראשון שלה על מאדים בשנת 2021, מישור אמזוניס (Amazonis) או מישור כרייז (Chryse). לדברי ליו, היעד העיקרי של המשימה יהיה חיפוש ראיות לקיומם של יצורים חד-תאיים חיים על כוכב הלכת בעבר, ואתר הנחיתה הסופי ייבחר גם לפי הסיכוי המשוער למצוא בסביבתו ראיות כאלה. סין הדגישה כי היא תפעל לפי ההסכמים הבינלאומיים למניעת זיהום בין-פלנטרי, ותנסה לצמצם למינימום את הסיכון של זיהום מאדים באורגניזמים מכדור הארץ, או של הדבקת כדור הארץ בזיהום ממאדים. על פי דיווחים בסין המשימה תהיה פתוחה לשיתוף פעולה בינלאומי, במה שנוגע למטענים שישולבו בה, טכנולוגיות האיסוף וממצאי הדגימות.

סין, כאמור, הנחיתה רכב שטח ראשון על מאדים לפני שלוש שנים. בשנה הנוכחית היא אף הייתה המדינה הראשונה שביצעה בהצלחה משימה לא מאוישת לאיסוף דגימות קרקע מהצד הרחוק של הירח.

אם סין תצליח להביא ראשונה דגימות ממאדים, זה יהיה לא רק הישג מדעי וטכנולוגי יוקרתי, אלא גם ניצחון במירוץ הלא מוצהר בין סין לארצות הברית בחלל. האמריקאים תכננו משימה משותפת עם סוכנות החלל האירופית (ESA) במטרה להביא ממאדים דגימות שרכב השטח Perseverance כבר אסף ואחסן לצורך זה. התוכנית הייתה לשגר את משימת האיסוף ב-2028, אך היא נדחתה שוב ושוב, בעיקר בגלל העלויות הגבוהות שלה. לפני כמה חודשים הודיעה נאס"א כי היא מוותרת בפועל על המשימה, והזמינה גופים פרטיים להגיש הצעות לביצועה. גם אם תהיה הצעה מעשית כזו, קשה להאמין שתצא לפועל לפני סוף העשור.

המשימה העיקרית תהיה לחפש ראיות שהיו חיים על מאדים. רכב המאדים הראשון של סין, ז'ורונג, ליד הנחתת שלו | מקור: CNSA

 פולריס לקראת שיגור

חברת ספייס אקס חידשה את שיגורי הטיל פלקון 9, שלושה ימים בלבד לאחר שמינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית (FAA), השעה אותם בעקבות פיצוץ השלב הראשון של טיל כזה בעת שנחת למיחזור. המינהל אישר לחברה לחדש את השיגורים אף על פי שהחקירה לא הסתיימה, לאחר שהשתכנע כנראה כי הגורם לתאונה אינו משהו שמסכן את בטיחות הציבור. כבר בסוף השבוע שיגרה החברה שני טילים להצבת לווייני סטארלינק, ושיגורים נוספים צפויים לקראת סוף השבוע הנוכחי.

במוקד השיגורים הצפויים עומד זה של המשימה הפרטית ההיסטורית Polaris Dawn, המתוכנן בינתיים לשבת בערב לפי שעון ישראל. המשימה, במימונו של המיליארדר ג'ארד אייזקמן (Isaacman), שגם יפקד עליה, כוללת שיגור של ארבעה אסטרונאוטים פרטיים בחללית דרגון של ספייס אקס, לחמישה ימים במסלול סביב כדור הארץ. במהלכה אמור הצוות להגיע למרחק של כ-1,400 קילומטרים מכדור הארץ – גובה שבני אדם לא שהו בו מאז תוכנית אפולו, לפני יותר מחמישים שנה; לבצע לראשונה "הליכת חלל" של אסטרונאוטים פרטיים, שתהיה גם ניסוי ראשון לחליפות החלל החדשות של ספייס אקס; וגם לעשות עשרות ניסויים מדעיים ורפואיים.

צוות המשימה כולל את סקוט פוטיט (Poteet), לשעבר טייס ניסוי בחיל האוויר האמריקאי, ושתי מהנדסות בכירות בספייס אקס, שרה גיליס (Gillis) ואנה מנון (Menon), שתהיה גם קצינת הרפואה של המשימה. אף על פי שמדובר במשימה פרטית, זהו צוות מקצועי שמתאמן כבר שנתיים למשימה מדעית לכל דבר. המשימה הזאת, כמו השתיים שצפויות בהמשך תוכנית פולריס, צפויה לטשטש עוד את הגבולות בין הפעילות המסורתית של סוכנויות החלל הלאומיות, לבין פעילות החלל של גופים פרטיים ומסחריים.

הליכת חלל פרטית ראשונה ומבחן ראשון לחליפה של ספייס אקס. הדמיה של אסטרונאוט מרחף מפתח חללית הדרגון | מקור: Polaris Dawn

מפליגים לחלל

סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, הציבה בהצלחה במסלול סביב כדור הארץ לוויין קטן המונע בעזרת מפרש שמש. הלוויין ACS3 שוגר באפריל השנה בטיל של חברת Electron, ורק בסוף השבוע שעבר פרס בהצלחה את המפרש שלו. הלוויין עצמו הוא בגודל של קופסת נעליים, 23*23*34 סנטימטרים. מתוך הקופסה הזו נשלף מפרש דקיק בשטח של 80 מטרים רבועים, המחובר לקורות תמיכה קלות וחזקות. פריסת המפרש היא אחד האתגרים הגדולים במשימות כאלה, שכן בהיעדר רוח – או אוויר בכלל – אין מה שיסייע בכך. הקורות המתקפלות מיוצרות מחומרים מרוכבים קלים במיוחד, על בסיס סיבי פחמן. הן דקות עד כדי כך ש"קורה באורך של שבעה מטרים מתקפלת לצורה שנכנסת בקלות לכף יד של אדם", אמר אלן רודס (Rhodes), מהנדס המערכת הראשי של המשימה.

מפרש שמש מנצל את האנרגיה של פוטונים – חלקיקי אור – הנפלטים מהשמש או ממקורות אחרים, ומאפשר לרתום אותו להנעת חלליות. מכיוון שלפוטון יש אנרגיה זעירה, צריך מפרש גדול מאוד, שפוטונים רבים יפגעו בו, עם החזר אור מיטבי. כל המערכת צריכה להיות קלה מאוד, כדי שהאנרגיה תוכל להניע את המסה שלה. שינויים בזווית המפרש או בצבע שלו מאפשרים לשנות את החזר האור וכך את כיוון החללית. הטכנולוגיה עצמה כבר נוסתה כמה פעמים בעבר, למשל בחללית היפנית IKAROS שהגיעה בהצלחה לכוכב הלכת נוגה בעזרת מפרש שמש, ולפני חמש שנים בחללית של האגודה הפלנטרית האמריקאית, ששיגרה חללית מפרש במימון המונים למסלול סביב כדור הארץ.

היתרון הגדול של חלליות או לוויינים כאלה הוא שהם אינם צורכים שום דלק, ויכולים להישאר במסלולם כל עוד החומרים שמרכיבים אותם מחזיקים מעמד. הלוויין ACS3 יקיף את כדור הארץ בגובה של כאלף קילומטרים. הוא מיועד בעיקר לבחון את העמידות של החומרים החדישים שמהם יוצרו המפרש והקורות, גם לצורך פיתוח טכנולוגיות טיסת המפרש וגם לצורך השימוש בחומרים האלה למשימות חלל אחרות.

סרטון קצר של נאס"א על משימת ACS3 (באנגלית):

וגה: שיגור אחרון של הדור הראשון

חברת החלל האירופית Arianspace שיגרה השבוע בפעם האחרונה את הגירסה המקורית של טיל וגה (Vega). הטיל הקטן יחסית נועד לשאת מטענים של עד 2,500 קילוגרם למסלול נמוך סביב כדור הארץ. הוא נכנס לפעילות ב-2012, ובסך הכל נרשמו עשרים שיגורים מוצלחים של טילים מהדגם הזה, לעומת שני כישלונות. בשיגור האחרון, ביום חמישי השבוע, הציב הטיל במסלול את הלוויין Sentinel-2C, לוויין צילום אופטי שבנתה חברת איירבוס עבור תוכנית קופרניקוס של האיחוד האירופי.

מחליפו המיועד של הטיל הזה הוא הדגם Vega C, הגדול מעט יותר. הוא רשם שיגור בכורה מוצלח ב-2022, אבל השיגור השני שלו, בסוף אותה שנה, נכשל, עקב בעיה בתכנון המנוע של השלב השני. מאז לא שוגרו טילי וגה C, והדגם הזה אמור לחזור לפעילות בנובמבר הקרוב, אם הניסוי של המנוע המשופר בחודש אוקטובר יוכתר בהצלחה.

סיום דרכו של טיל וגה המקורי מסמן גם את חילופי הדורות בפרויקט השיגורים של סוכנות החלל האירופית, שיעבור מחברת אריאן לידי חברת Avio. החברה החדשה כבר אחראית על שיווק ומכירת השיגורים של טילי וגה, ובמהלך 2025 היא אמורה לקבל לידיה גם את תפעול המשימות עצמן.

שיגור אחרון ופרידה. שיגור הטיל וגה מבסיס החלל האירופי בגיאנה הצרפתית השבוע | צילום: Arianespace