מחקר ישראלי: תרופות לגמילה מעישון אינן מועילות לאורך זמן

תרופות להפסקת עישון הראו יעילות בהעלאת אחוז ההימנעות מעישון במחקרים מבוקרים אקראיים, אך לא ברור כמה זמן נמשכת התועלת של התרופות. מחקר מאוניברסיטת תל אביב שסיכם את ממצאיהם של 61 מחקרים קודמים מצא כי שיעור המעשנים שהתרופות מועילות להם יורד במהלך השנה הראשונה של השימוש, אולם עדיין נראית תועלת של הטיפול 12 חודשים לאחר תחילת השימוש, בהשוואה לתחילתו. 

"עישון סיגריות הוא הגורם הנפוץ בעולם למוות מוקדם שניתן למנוע", אומר ראש צוות המחקר, ד"ר לאה רוזן מהחוג לקידום הבריאות בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. "מגוון תרופות לגמילה מעישון אושרו על ידי מִנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), ויעילותן הוכחה במחקרים קליניים מבוקרים, שנערכו לאורך תקופת זמן מוגבלת. עם זאת, תועלתן לאורך זמן נותרה בגדר שאלה פתוחה. אנחנו ביקשנו לבחון את הסוגיה הזאת עם דגש על השאלה אם חלה ירידה בתועלת של מתן טיפול תרופתי".

ירידה מהירה

במחקר שהתפרסם בכתב העת Addiction עשו החוקרים מטא-אנליזה – ניתוח סטטיסטי של תוצאות מחקרים – וסיכמו את ממצאיהם של 61 מחקרים מבוקרים מהספרות המדעית הבינלאומית. המחקרים הקיפו קרוב ל-28 אלף מעשנים שביקשו להיגמל, ובחנו את יעילותן לאורך זמן (3, 6 ו-12 חודשים מתחילת הטיפול) של שלוש תרופות נפוצות מקו ראשון שה-FDA אישר לשימוש: בופרופיון (Bupropion, שמכרת בשם המסחרי Zyban), ורניקלין (Varenicline, שנמכרת בשם צ'מפיקס) ותחליפי ניקוטין.  

בופרופיון היא תרופה שחוסמת את הקולטנים הניקוטיניים לאצטילכולין, שהניקוטין בסיגריות מפעיל אותם. חסימת הקולטנים מבטלת את ההשפעה של עישון הסיגריות עליהם ולכן מקלה על הגמילה מעישון. ורניקלין פועלת גם היא על הקולטנים הניקוטיניים לאצטילכולין ומפעילה אותם חלקית. היא גורמת לשחרור מופחת של דופמין מאשר הניקוטין שבסיגריות, וכתוצאה מכך אין לה אפקט ממכר כמו לעישון עצמו. תחליפי ניקוטין (NRT) הם אמצעים לצריכת ניקוטין שלא דרך עישון (למשל, מדבקות על העור או מסטיקים ללעיסה). המעשנים עדיין קולטים לגופם את הניקוטין, אולם נמנעים מפעולת העישון, וכך מפחיתים את הסיכון לסרטן ריאות שהוא גורם התמותה העיקרי אצל מעשנים.

החוקרים מצאו שכ-40 אחוזים מהמשתתפים שטופלו בתרופות לא חזרו לעשן כעבור שלושה חודשים. אבל אחרי ששה חודשים מתחילת הטיפול ירד שיעור הלא מעשנים לכ-25 אחוזים בלבד.

שנה לאחר תחילת הטיפול התמידו בהימנעות מעישון כ-20 אחוזים ממקבלי התרופות, לעומת כ-12 אחוזים בקבוצת הביקורת. אם לוקחים בחשבון את ההפרש בשיעורי הפסקת העישון בין מקבלי התרופות לקבוצת הביקורת, התרופות לגמילה מעישון הועילו לשמונה אחוזים בלבד מהמעשנים שטופלו, לאחר שנה מתחילת הטיפול.

זמן מוגבל

עם זאת, במחקר של אוניברסיטת תל אביב לא נותחו מחקרים שבדקו הפסקת עישון לתקופה ארוכה יותר מאשר שנה אחת מתחילת הטיפול התרופתי. מרבית המחקרים שערכו מעקב אחרי אנשים שניסו להיגמל מעישון לא עשו מעקב מעבר לשנה, והשאלה עד כמה הטיפולים עוזרים לטווח ארוך יותר היא בהחלט שאלה חשובה שנותרת בינתיים בלי תשובה.