מחקר: קורונה מגבירה את
הסכנה למחלות לב

נגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל מחלת COVID-19, הוא נגיף חדש שמדענים פועלים כבר שנתיים להבין את תכונותיו. בעוד שעל הנזק שהוא גורם בזמן המחלה אנחנו יודעים כבר לא מעט, דרוש זמן כדי לזהות השפעות מאוחרות יותר שלו.

נגיפים רבים גורמים נזקים שמתגלים שנים, ואפילו עשרות שנים, אחרי שהמחלה עצמה כבר עברה. למשל נגיף החצבת עלול לחולל דלקת חמורה במוח (SSPE) שנים אחרי ההדבקה, חולי אבעבועות רוח עלולים לסבול בבגרותם מהתפרצויות של שלבקת חוגרת, נגיף הפפילומה (HPV) עלול לחולל סרטן צוואר הרחם, ותופעות מאוחרות אחרות נצפו אצל חולי דלקת כבד נגיפית מסוג B ו-C, נגיף HIV ונגיף אפשטיין-בר. לכן קיים החשש שגם נגיף הקורונה הנוכחי עלול לחולל נזקים ארוכי טווח. כבר בשנה הראשונה למגפה התעורר חשש מפני פגיעות מתמשכות בלב אצל חולי קורונה. מחקר חדש, שעקב אחר בריאותם של 150 אלף מחלימים במשך שנה, מצא שהחשש אמיתי, ושהמחלה העלתה את הסיכוי שיסבלו מכמה סוגים של מחלות לב.

סיכון גובר

מחקרם של זיאד אל-עלי (Al-Aly) וקבוצת המחקר שלו מבית החולים לחיילים משוחררים ומאוניברסיטת וושינגטון במיסורי שבארצות הברית פורסם בכתב העת Nature Medicine. לחוקרים הייתה גישה לנתונים בריאותיים של חיילים משוחררים ששירתו בעבר בכוחות הצבאיים של ארצות הברית, וכך יכלו לאסוף מידע על כ-150 אלף מחלימי קורונה מגיל 40 עד 80 שחלו בקורונה עד ינואר 2021, כלומר לפני תחילת מתן החיסונים. לאחר מכן עקבו אחרי בריאותם במשך שנה אחרי שהחלימו. לביקורת אספו נתונים על כ-5.6 מיליון חיילים ותיקים שלא חלו בקורונה וכן נתונים משנת 2018, כלומר לפני תחילת המגפה,על כ-5.8 מיליון חיילים ותיקים. מבין מחלימי הקורונה, כ-130 אלף חלו במחלה קלה, כ-17 אלף אושפזו וכ-5,000 נזקקו לאשפוז במחלקות טיפול נמרץ.

מחלימי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר לשלל בעיות לב. רופא מאזין ללב חולה | מקור: DC Studio, Shutterstock

החוקרים מצאו אצל מחלימי הקורונה עלייה של פי 3-1.5 בסיכון להתפתחות של מגוון רחב של בעיות, ובכלל זה התקפי לב ושבץ, הפרעות בקצב הלב, דלקות לב, היצרות עורקי הלב, אוטם שריר הלב, דום לב והלם לבבי, תסחיף ריאתי ופקקת (תרומבוזה). הסיכון לדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) היה גבוה אצלם פי חמישה לעומת מי שלא חלו בקורונה.

מכיוון שחיסוני ה-mRNA לקורונה גורמים במקרים נדירים מאוד למיוקרדיטיס, החוקרים בחנו את הסיכון לחלות בדלקת שריר הלב אצל מחוסנים בקבוצת הביקורת ובקבוצת המחלימים והשוו אותו למחלימים שלא התחסנו ולקבוצת הטרום-קורונה. בכל המקרים נמצא שהסיכון שנשקף למחלימי קורונה לחלות במיוקרדיטיס היה גבוה יותר.

כמו כן נצפתה עלייה של פי 1.5 בסיכון לתמותה ממחלת לב כלשהי. כשמסתכלים במספרי החולים מוצאים שהתחלואה המוגברת אצל מחלימי קורונה העלתה את מספר חולי הלב ב-10-1 חולים על כל אלף אנשים, כלומר עליה של עשירית האחוז עד אחוז שלם בשכיחות של כל אחת מהבעיות הלבביות שנבדקו. החוקרים בדקו גם את סך המקרים של אוטם שריר הלב, שבץ ותמותה וראו עלייה בכלל מקרים אלה של כ-2.5 אחוזים.

הסיכון של מחלימי קורונה לחלות במיוקרדיטיס גבוה. לב מודלק (שמאל) ולב בריא | מקור: skyexplosionz, Shutterstock

החוקרים מצאו שהסיכון המוגבר להתפתחות של מחלות לב אצל מחלימי קורונה אינו קשור לגיל, מין, מוצא, עודף משקל, עישון וגורמי סיכון אחרים שמזוהים עם מחלות לב, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת כליות ועוד. העלייה בסיכון למחלות לב אצל נשים הייתה נמוכה מעט לעומת גברים – אך עדיין משמעותית.

עוד נמצא שגם חומרת המחלה קשורה לסיכון לחלות בעקבותיה במחלות לב, כך שחולי קורונה קשים היו פגיעים להן הרבה יותר מאחרים. החוקרים מצאו שהסיכון להתפתחות מחלת לב אחרי ההחלמה מקורונה היה גבוה פי 50-3 אצל חולים שאושפזו במחלקות טיפול נמרץ ופי 10-3 אצל חולים שנזקקו לאשפוז רגיל. לעומת זאת, אצל מי שחלו באופן קל בלבד לא נמצאה עלייה בשכיחות של היצרות עורקי הלב, אוטם שריר הלב, דום לב והלם לבבי. עם זאת, הסיכון לחלות בשאר מחלות הלב שנבדקו היה גבוה גם אצלם פי 2 לעומת מי שלא חלו כלל, והסיכון למיוקרדיטיס היה גבוה פי 3.

כדי לוודא שהממצאים ייחודיים למחלות לב בדקו החוקרים אם מחלימי קורונה נוטים יותר מאחרים לפתח מחלות אחרות. לשם כך בחנו כמה סוגי מחלות, ובהן תסמונת איש הזאב (היפרטריכוזיס), שהיא מחלה תורשתית, קרע בעור התוף, אנמיה חרמשית וכמה סוגים של סרטן. בכולן לא נמצאה עלייה במהלך השנה שאחרי ההחלמה. מכאן עולה שאין כנראה עלייה כללית בפגיעות למחלות בעקבות ההדבקה בקורונה.

תופעות ממושכות רבות מהן סובלים מחלימי קורונה נובעות מפעילות יתר של מערכת החיסון. וריאנט דלתא של נגיף קורונה מגיח מתא | צילום: Steve Gschmeissner / Science Photo Library

דרושה ערנות

כבר בשנה הראשונה למגפה התגלה שחלק מחולי הקורונה סובלים אחריה מתופעות שנמשכות כמה שבועות ואפילו חודשים אחרי ההחלמה. התופעה הזאת, שכונתה Long-COVID, היא קבוצה של תסמונות שמשפיעות על מערכת העצבים, חילוף החומרים בגוף ומערכת העיכול, ונובעות כנראה מתופעות אוטו-אימוניות, כלומר פעילות יתר של מערכת החיסון שתוקפת רקמות בְרִיאות של הגוף. עתה מצטרפות גם מחלות הלב לרשימת התופעות המאוחרות של המגפה.

מגפת הקורונה נמשכת כבר למעלה משנתיים ונכון לעכשיו נדבקו בה בעולם כולו לפחות 450 מיליון אנשים, וכשישה מיליון מתו ממנה על פי הדיווחים הרשמיים. מעריכים כי המספר האמיתי גדול לפחות פי שניים ואולי אפילו פי ארבעה. משמעות התפוצה העצומה של המחלה היא בין השאר שמיליוני בני אדם נמצאים כעת בסיכון מוגבר להתפרצות של מחלות לב. על כן החוקרים ממליצים להגביר את המאמצים לזיהוי מוקדם של בעיות בלב ובכלי הדם על מנת למנוע התפתחות של בעיות לב חמורות אצל מחלימים.

חשוב לזכור שהמחקר נעשה על מחלימי קורונה שלא יכלו להתחסן לפני שחלו. בנוסף, כולם נדבקו בנגיף הקורונה המקורי מסין או בווריאנט אלפא, אך לא בווריאנטים מאוחרים יותר. על כן נחוץ עדיין מעקב דומה שיבדוק גם מחלימי קורונה שחוסנו לפני הדבקתם בנגיף, ואת אלה שנדבקו בווריאנטים נפוצים אחרים כמו דלתא ואומיקרון. כמו כן דרוש מעקב נפרד אחרי חולי קורונה שטופלו באחת התרופות החדשות שפותחו בשנה האחרונה. יש סבירות גבוהה שמחוסנים, או אנשים שזכו לטיפול תרופתי בשלב מוקדם של המחלה נמצאים בסיכון הרבה יותר נמוך גם להתפתחות של מחלות לב, בהשוואה למי שלא התחסנו, אך זה כמובן דורש בדיקה. ולבסוף, ימים יגידו אם יש לקורונה תופעות ארוכות טווח אחרות שמתפרצות רק שנים רבות אחרי ההחלמה מהמחלה.