מחקר: קנביס עלול לפגוע בזיכרון

השימוש הגובר והולך בקנביס והנטייה להתיר את צריכתו ביותר ויותר מדינות, מעוררים חששות מפני השלכות בלתי צפויות של העישון שלו. בין השאר הדאגה היא מנזקים שהוא עלול לגרום לזיכרון של צעירים שמשתמשים בו לאורך זמן, בגלל השפעתו על התפתחות המוח. כעת מחקר חדש מגלה: הימנעות של חודש מקנביס לאחר שימוש ממושך בו תורמת לזיכרון.

מדענים מתאמצים כבר שנים רבות לענות בבירור על השאלה איך קנביס משפיע על המוח המתפתח. הבעיה היא שאי אפשר מבחינה אתית לבקש מילדים, שמוחם עדיין בשלבי התפתחות, להשתמש בסם לצרכי מחקר. עם זאת, אפשר לעשות את ההיפך: לבקש מנערים שכבר מעשנים להפסיק לעשן ולבדוק את ההשפעות של ההפסקה. כך נעשה במחקר בהובלתה של הנוירופסיכולוגית רנדי שוסטר (Schuster) מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון ומבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד.

שוסטר וצוותה גייסו 88 צעירים בני 25-16 מאזור בוסטון, שעישנו קנביס לפחות פעם בשבוע, והציעו ל-62 מהם להפסיק לעשן למשך חודש תמורת תשלום. בדיקות שתן סדירות שנעשו להם הוכיחו ש-55 מהם אכן נמנעו מעישון למשך החודש כולו.

במקביל, אחת לשבוע ביצעו המשתתפים מבחנים ממוחשבים שבדקו זיכרון וקשב. הנמנעים מקנביס השתפרו במהלך החודש במבחנים שדרשו מהם לזכור רשימות מילים, אך 26 הנבדקים שהמשיכו לעשן לא השתפרו. לעומת זאת, היכולת למקד קשב לא השתפרה גם לאחר הפסקת העישון. עיקר השיפור היה בשבוע הראשון של ההימנעות. שוסטר משערת שזה נובע מכך שבפרק הזמן הזה כבר התפנה מגופם ה-THC, שהוא החומר הפעיל במריחואנה.

החדשות הרעות הן שקנביס אכן פוגע כנראה בזיכרון, אם כי ביצועי המשתמשים בקנביס לא הושוו לאנשים שאינם מעשנים כלל. מי שרוצה לשאוב עידוד מהתוצאות יכול להיאחז בכך שמסתמן שהנזק אינו ארוך טווח. "מהנתונים הללו אנו מסיקים שלפחות חלק מהנזק אינו קבוע", אומרת שוסטר. "גם אצל אלה שהשתמשו בקנביס רק בסופי שבוע חל שיפור בעקבות ההפסקה, אם כי הוא היה מתון, כך שנראה שגם להם הקנביס הזיק – בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב הורים וילדים שעישון בסופי שבוע אינו מקור לדאגה".

בני נוער שהפסיקו לעשן קנביס השתפרו במבחני זיכרון לעומת בני גילם שהמשיכו לעשן. גלגול סיגריית קנביס | צילום: Shutterstock
 

שאלות לא פתורות

התוצאות מעוררות שאלות רבות לא פחות מאלה שהן עונות עליהן, טוענת הנוירופסיכולוגית אפריל תיימס (Thames) מאוניברסיטת דרום קליפורניה. אחת מהן נוגעת ל"נקודות אל-חזור" בהתפתחות המוח. "האם יש פרק זמן מרבי שבמהלכו עוד אפשר להשתמש בקנביס בלי להשאיר נזק בלתי הפיך, ואילו מעבר לו הנזק כבר אינו לא ניתן לתיקון?" היא תוהה.

עוד שאלה שהתשובה עליה לא ברורה היא אם תפקודם השכלי של מי שנמנעו מקנביס במשך חודש משתווה לזה של אנשים שאינם מעשנים כלל. שוסטר ועמיתיה מתכננים לערוך מחקרים ארוכי טווח כדי לענות על השאלות האלה ואחרות, למשל: האם הפסקת השימוש למשך שישה חודשים מלווה בשיפור בהישגים הלימודיים של בני נוער?

פול ארמנטנו (Armentano), סגן מנהל הארגון הלאומי לרפורמה בחוקי המריחואנה (NORML) בארצות הברית, אומר כי "המסקנות עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים, שמצאו שגם אם לחשיפה לקנביס יש השפעה שלילית על המוח או על התפקוד השכלי, היא איננה קבועה. הם מפריכים את הסטריאוטיפ ארוך השנים על "הסטלן הטיפש" ויכולים לעזור להפיג את החשש שמא ההשפעות קצרות הטווח של קנביס על ההתנהגות עלולות להישאר זמן רב אחרי צריכת הסם, או שיש להן סיכונים פוטנציאליים גדולים יותר למוח המתפתח".

מעבר לסטריאוטיפים, וללא קשר לתוצאות המחקרים העתידיים, דבר אחד ברור: נדרשת זהירות רבה בשינוי החוקים, שמוביל לעלייה בזמינות הקנביס בארצות הברית ובמדינות אחרות. "עלינו לעודד ילדים לדחות כמה שיותר את הגיל שבו הם מתחילים לעשן, בייחוד כשמדובר בזני קנביס בעלי השפעה חזקה במיוחד", אומרת שוסטר.