מטאור ישראלי בשמי נאס"א

מדליית סוכנות החלל על הישגים יוצאי דופן (NASA Exceptional Achievement Medal), תוענק הערב לד"ר אליעד פרץ, חוקר ישראלי הממלא כבר יותר מעשור שורת תפקידים בכירים בנאס"א, ומתקדם בקצב מטאורי. פרץ הוא כיום מדען משימות ומכשירים ראשי בחטיבה לחקר השמש במרכז גודרד של סוכנות החלל בוושינגטון, תפקיד שבמסגרתו הוא מנצח על שורה ארוכה של משימות חלל ומחקרים. קודם לכן הוא שימש מדען משימות ראשי אצל האסטרופיזיקאי ג'ון מאת'ר (Mather), המדען הראשי של  טלסקופ החלל ג'יימס וב וחתן פרס נובל בפיזיקה.

"הפרס הוא מבחינתי ציון דרך משמעותי במסלול יוצא הדופן שזימנו לי החיים", אמר פרץ לאתר מכון דוידסון לחינוך מדעי. "גם מכיוון שהוא מהווה אינדיקציה מהותית לחשיבות ואיכות משימות החלל והמחקר המדעי שאני מוביל כיום, גם מכיוון שהוא מצפן המצביע לעבר ההזדמנויות העתידיות בקריירה המקצועית שלי, וגם מכיוון שזו הזדמנות חשובה לעצור, להעריך, ולעשות חשבון נפש. ברמה האישית מדובר ברגע אישי ומרגש שאני חולק עם המשפחה והאנשים הקרובים אליי".

המדליה שפרץ יקבל הלילה בוושינגטון היא אחד העיטורים הגבוהים ביותר של סוכנות החלל האמריקאית, והיא מוענקת בכל שנה לעשרות עובדים שתורמים תרומה של ממש לשיפור של ממש בפעילות של הסוכנות, ביעילותה, בעבודתה המדעית או הטכנולוגית, שמקדמים לאין ערוך את משימותיה. בין מקבלי המדליה היוקרתית בעבר אפשר למצוא את האסטרופיזיקאים קרל סייגן (Sagan) וננסי רומן (Roman), שעל שמה ייקרא טלסקופ החלל הגדול הבא של נאס"א, וכן אסטרונאוטים בולטים כמו אלן שפרד, שהיה האמריקאי הראשון בחלל, וג'ון יאנג. הזכיה הוכרזה לפני כמה חודשים, והערב הוא יקבל אותה רשמית בטקס שארגן הטכניון מידי נציג נאס"א, במקרה זה מאת'ר עצמו. 

עבור פרץ, עם זאת, זו אינה המדליה הראשונה שהוא מקבל בסוכנות החלל. הוא כבר הספיק לזכות בפרס ההצטיינות לאנשי נאס"א בתחילת דרכם, על עבודה יוצאת דופן בעשר השנים הראשונות של הקריירה (NASA Early Career Achievement Medal). עוד קודם לכן, כתלמיד מחקר באוניברסיטת קורנל, קיבל מלגת לימודים יוקרתית מסוכנות החלל, שסללה את דרכו לעבודה בנאס"א. 

תרומה יוצאת דופן לסוכנות החלל. פרץ על דגם תא הפיקוד של חללית אפולו | צילום: NASA

מזיתים לחלליות

פרץ, הבכור מבין שישה אחים ואחיות במשפחה של עולים ממרוקו, נולד וגדל בעפולה. את הלימודים בבית הספר היסודי של חב"ד בעיר, העדיף להחליף בכל הזדמנות בעבודה עם סבו בכרם הזיתים שלו במושב גדיש שבחבל תענך, שם למד את חשיבותה של עבודה קשה, וגם של התמדה וסבלנות. כשהיה בן עשר עברה המשפחה לאילת, שם הבין פרץ שהוא יכול להסתדר עם הלימודים בלי עזרת בית הספר. "נרשמתי לתיכון אקסטרני ובגיל 16.5 סיימתי את בחינות הבגרות עם חמש יחידות במתמטיקה, פיזיקה ואנגלית", הוא מספר. בהמשך התגייס פרץ לקורס טיס, נשר אחרי שנה, השלים את שירותו בשריון ובמודיעין, ופנה ללימודי הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון.

פרץ המשיך לתואר שני באוניברסיטת קורנל, שם עסק בפיתוח חיישנים לקרינה על-סגולה, שישמשו לחקר האטמוספרות של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. "העבודה לא עסקה רק בפיתוח החיישנים עצמם, אלא גם בתכנון כולל של המשימות שיעשו בהם שימוש", מסביר פרץ. המחקר זיכה אותו כאמור במלגה של נאס"א למימון הלימודים עד סיום הדוקטורט. "המלגה הזו גם מאפשרת לך לבחור איפה אתה רוצה לעבוד בנאס"א. אני התחלתי בפיתוח חיישנים, התקדמתי לפיתוח ולתכנון של לוויינים שלמים, ובסופו של דבר לתכנון וקידום של משימות חלל מלאות. כיום, בגיל 40, אני ברמה של מפקד דיוויזיה, ומנהל תקציב שנתי של 120 מיליון דולר".

להפוך כל טלסקופ קרקעי למכשיר בעוצמה של טלסקופ חלל גדול. מצפה הכוכבים Keck בהוואי שבו יושם הפיתוח של פרץ | צילום: Ethan Tweedie Photography/W. M. Keck Observatory

תצפיות בלתי רגילות

פרץ מוביל כיום פיתוח של מכשירים רבים ומשימות שיעמדו בחוד החנית של המחקר של סוכנות החלל בשנים הבאות. בין השאר הוא אחראי לפיתוח מכ"ם לייזר (LiDAR), לחלליות שמיועדות לנחות על הירח, וכן למשימת Dragonfly שאמורה לנחות בעוד כעשור על טיטאן, הירח הגדול של כוכב הלכת שבתאי, ואחד המקומות המסקרנים במערכת השמש.

פרויקט נוסף שהוא פיתח מתחילתו הוא שיגור של לוויינים זעירים למסלול ייחודי (GTO) לחקור את חגורות ון אלן – החגורות שנוצרות בזכות השדה המגנטי של כדור הארץ ומגינות עלינו מפני קרינה שמקורה בחלל העמוק, ולמפות אותן בהפרדה גבוהה. כמו כן הוא מוביל את הפיתוח של טלסקופ על-סגול, לאפיון הפעילות של שמשות אחרות שיש להן כוכבי לכת.

אחד ההישגים שפרץ גאה בו ביותר הוא פיתוח טכנולוגיה המאפשרת לשפר מאוד את כושר ההפרדה של טלסקופים קרקעיים, באמצעות שימוש בלוויין שנמצא בחלל כדי לכייל אותם בדיוק רב, כך שיהיה אפשר לנטרל את השפעת העיוות שגורמת האטמוספרה לתצפית. המערכת נמצאת כיום בשימוש בטלסקופ Keck בהוואי. "היא מאפשרת לנו להגיע להפרדה של 15 אלפיות של שניית קשת, שזה דומה לטלסקופ חלל בעל מראה בקוטר 10 מטר", מסביר פרץ בגאווה. לשם השוואה, המראה הראשית של טלסקופ החלל הענק ג'יימס וב, היא בקוטר של 6.5 מטרים. "כבר בתצפית הראשונה עם Keck בשיטה הזו התבוננו אל הגלקסיה UGC 4729, והופתענו לראות שזו לא גלקסיה אחת, כמו שחשבנו תמיד, אלא לפחות שתי גלקסיות, מה שלא היה אפשר לראות בתצפיות הרגילות. ואת השיטה הזו אפשר ליישם בטלסקופים רבים".  

עם שתי משרות תובעניות לא נשאר הרבה זמן לישון. פרץ עם רעייתו, אֵבִּי גולדמן | צילום: NASA

חי את החלום

בתקופת לימודי בטכניון הכיר פרץ את אֵבִּי גולדמן, סטודנטית אמריקאית שקיבלה מלגה יוקרתית ללימודים בישראל. שניהם המשיכו בלימודים בארצות הברית, נישאו, ומגדלים כיום שלוש בנות – בת חמש, בת שלוש ובת שמונה חודשים – לצד שתי קריירות תובעניות במיוחד. "היא יועצת של הבית הלבן למדיניות מדעית וטכנולוגית", מספר פרץ. "שבוע העבודה שלי הוא בדרך כלל בן 80-70 שעות, ולצד המשפחה לא נשאר הרבה זמן לדברים אחרים, כולל שינה".

גם בלי לישון, פרץ מוצא את הזמן לחלום, ואחד החלומות הגדולים שלו הוא לעבור מתכנון ופיתוח של משימות חלל, להשתתפות בהן. "ניגשתי בעבר למיוני האסטרונאוטים של נאס"א, לא עברתי, אבל הגעתי למקום טוב. יש לי עוד הזדמנות לנסות. אם זה לא יסתדר, אני רואה את עצמי ממשיך להתקדם בסוכנות החלל, לתפקידים ניהוליים יותר. אבל קודם אני רוצה לראות את המשימות שאני מושקע בהן מתבצעות: את המכ"מים פועלים על הירח ועל טיטאן, ואת מדידות הפעילות של שמשות אחרות עם כוכבי לכת".

תחום כוכבי הלכת במערכות שמש אחרות, או אקסופלנטות, עומד גם במוקד מחקרים נוספים של פרץ, בין השאר אפיון האטמוספרות של כוכבי לכת כאלה, בחיפוש אחר "תאומי ארץ" שיכולים להתאים לחיים כפי שאנו מכירים אותם. "כבר במחקר קרוב אנו עשויים לשנות את התפיסה המקובלת לגבי שכיחותם של כוכבי לכת כאלה", הוא מספר. "גם מחקרים וגם התגליות שעתידים להתרחש מלהיבים אותי מאוד. בכלל, החיים האלה מפתיעים אותי כל פעם מחדש, עם קצב ההתפתחויות המסחרר, ואני מקווה שמחכות לי עוד הפתעות. בינתיים, כל בוקר כשאני קם לעבודה הזו, אני מגשים את חלומות הילדות שלי. אני חי את החלום".

התגשמות חלומות. פרץ מקבל את המדליה מידי ג'ון מאתר, נציג נאס"א בטקס בוושינגטון, 1 במאי 2023 | צילום: מידן פלג