משחקי הנרוואל

חדי קרן קיימים במציאות  – הם רק לא נראים בדיוק כמו שחשבתם. במקום סוס, הגוף שלהם מזכיר  יותר את זה של דולפין, והם חיים לא ביערות קסומים אלא במים הקפואים של האזור הארקטי. ועדיין, הם חדי קרן: קרן אחת, ארוכה ומסולסלת, מזדקרת מתוך פיהם. כן, פיהם – שכן ה"קרן" היא למעשה שן, או חט. אלו הם הנרוואלים (Monodon monoceros, או בעברית חַדְשֵׁן), לווייתני שיניים וקרוביהם של הלִבְנָתָנים (לווייתני בלוגה). אולי לא תסכימו איתנו שהם עונים להגדרה של חדי קרן, אבל יש אנשים שסבורים שהם המקור לאגדה: חטים של נרוואל נשטפים לעיתים אל החוף, ובעבר נמכרו בתור "קרניים של חדי קרן".

אורך החט יכול להגיע לשלושה מטרים, יותר ממחצית אורך הגוף של הלווייתן, והוא נראה לרוב אצל זכרים – אם כי יש גם נקבות שמגדלות חט. מדוע התפתח אצל הלווייתנים הצפוניים איבר כה ייחודי, ולמה הוא משמש? לחוקרים יש השערות רבות, אבל אין תשובה אחת ברורה.

העובדה שהחטים נמצאים בעיקר אצל זכרים הובילה חוקרים רבים לשער שהם משמשים בתחרות על נקבות. זכרי נרוואל נראו פעמים רבות כשהם עוסקים ב-"tusking", שאפשר אולי לתרגם כ"חיטוט": שני זכרים מרימים את החטים שלהם אל מחוץ למים ומצליבים אותם, ממש כמו הצלבת חרבות. האם הם בודקים מי יותר חזק? או אולי מציגים לראווה את החטים שלהם בפני הנקבות? אנחנו עדיין לא יודעים. אבל בכמה מקרים נראו זכרים של נרוואל עם צלקות על פניהם, והיו אפילו דיווחים על קצוות שבורים של חטים שנמצאו בלסתות של זכרי נרוואל. החטים, אם כך, עשויים לשמש גם בקרבות של ממש, לא רק במצגי ראווה.

משתמשים בחט בדרכים מגוונות. נרוואלים שעלו יחד אל פני הים כדי לנשום | צילום: NOAA, Public Domain, via Climate.gov

עם זאת, לחטים עשויים להיות גם שימושים נוספים. החט עצמו אינו עצם מתה אלא יש בו עצבים רבים, ויש גם נקבים רבים לאורכו. האם ייתכן שהלווייתנים נעזרים בחטים שלהם לחוש שינויים בטמפרטורה, או במידת המליחות של המים? יש מחקרים שמצביעים על אפשרות זאת. ומה לגבי טרף? ב-2016 הראה צילום מכטב"ם נרוואלים מכים דגים קטנים בעזרת החטים שלהם, ונראה שהמכה היממה אותם, כך שהלווייתנים יכלו לאכול אותם בשלווה. הסרטון מראה שנרוואל מסוגלים לעשות זאת, אך האם הם עושים זאת דרך קבע? והאם יש שימושים נוספים לחטים שלהם? אלו שאלות שבשביל לענות עליהן צריך לעשות תצפיות ישירות, רבות ככל האפשר, על הנרוואלים – אך אזורי המחיה החביבים עליהם, בצפון הרחוק מאוד, מקשים על כך.

לאחרונה פירסמו חוקרים מארצות הברית ומקנדה מחקר המבוסס על תצפיות מכטב"ם, שמראה נרוואלים צדים בעזרת החטים – וגם עושים משהו אחר. באחת התצפיות נראים שלושה לווייתנים עוקבים אחר דג, כשאחד מהם דוחף אותו קלות בעזרת החט שלו, אך בשום שלב הם לא מנסים להמם או לאכול אותו. ייתכן, אומרים החוקרים, שהם פשוט שיחקו איתו.

צדים או חוקרים

בסרטון שצולם באוגוסט 2022 נראים 17 נרוואלים, ולהקה של דגי צ'אר ארקטי (Salvelinus alpinus) קטנים, שוחים במפרץ באי הקנדי סומרסט. בכמה מקרים נראה זכר נרוואל רודף אחר דג מסוים, וחובט בו בעוצמה בחט שלו, שוב ושוב. הלוויתנים הניעו את החטים במהירות מצד לצד, והמכות היממו את הדגים. נראה שלפחות במקרה אחד הנרוואל גם אכל את הדג ההמום; במקרים אחרים הדג והלווייתן צללו במים ולכן לא נראו היטב בצילום מהאוויר.

נארוולים רודפים אחר דג צ'אר, ואולי משחקים איתו

תצפית נוספת, שצולמה יומיים קודם לכן, הראתה צד אחר של הלווייתנים. הסרטון מראה זכר נארוול עוקב אחר דג צ'אר ארקטי גדול, וזכר צעיר יותר מצטרף אליו. למשך חלק מהזמן שחה איתם גם זכר שלישי. אף שבשתי התצפיות היה מדובר בדג מאותו מין, בסרטון הזה התנהגות הלווייתנים הייתה שונה מאוד. הזכר הראשון שחה זמן רב כשהדג נמצא ממש לפני החט שלו, ובכל פעם שהדג פנה או שינה את מהירותו, הנארוולים התאימו את עצמם ונשארו באותו מרחק ממנו – גם כשהיה עליהם להאט כדי לעשות זאת. לא נראה, אם כך, שהם התאמצו במיוחד להשיג אותו.

במקום חבטות מהירות ועוצמתיות, הזכר הראשון נתן לדג דחיפות קלות, פעם לכאן ופעם לכאן, כאילו מנסה לראות מה הוא יעשה. "הוא מראה חוסר החלטיות" אמר גרג או'קורי-קרו (O’Corry-Crowe), שהוביל את המחקר, לאתר Science News. "הדג עושה תנועה דרמטית, והחיה הגדולה הזו נרתעת לאחור וכאילו עושה, וואו!".

למה הם עשו זאת? אנחנו יכולים רק לשער. צ'אר ארקטי אינו ידוע כחלק מהתפריט הקבוע של הנרוואלים – אם כי לא ברור אם זה בגלל שהם אכן לא נוהגים לאכול את הדגים הללו, או שאנחנו פשוט לא יודעים עליהם מספיק. ייתכן, אומרים החוקרים, שהנרוואלים ששחו מאחורי הדג ניסו לברר מה זה המין החדש הזה, שלא פגשו קודם לכן. אומנם נרוואלים נראים אוכלים דגים קטנים יותר מאותו מין בסרטון השני, אך הוא צולם מאוחר יותר. ייתכן גם שהזכר הבוגר ניסה להדריך את הזכר הצעיר יותר בדרכי הציד. אנחנו לא יודעים הרבה על המבנה החברתי של הנרוואלים, ועוד פחות מכך על אם קיימת אצלם למידה חברתית – אבל אנחנו יודעים שקרובי משפחתם הדולפינים לומדים בקלות זה מזה.

לא יודעים הרבה על המבנה החברתי של הנארוולים. קבוצת נארוולים | צילום: NOAA/OAR/OER | Dr. Kristin Laidre

משחקים בחופשת הקיץ

יכול להיות גם שההתנהגות של הנרוואלים לא נועדה למטרה מסוימת, מעבר לשעשוע. בעלי חיים רבים משחקים, ביניהם כמובן גם דולפינים. משחק נעשה לרוב בתקופות רגועות, בהן אין הרבה טורפים באזור, ואין תחרות עזה בתוך הקבוצה כמו בתקופת הרבייה. האם זה המצב במקרה של הנרוואלים? התשובה היא, שוב, שקשה לענות על כך בוודאות – כי אנחנו יודעים כל כך מעט על הלווייתנים האלו. אבל אנחנו יודעים שאוגוסט, החודש בו צולמו הסרטונים, אינו תקופה של חיזור ורבייה, ושבתחילת הקיץ הנרוואלים נודדים למים רדודים יותר סמוך לחוף. החוקרים סבורים שזו עשויה להיות תקופה רגועה יחסית עבורם.

או'קורי-קרו אמר ל-Science News שמשום שהתנאים באזור הארקטי קשים כל כך, אנשים חושבים לעיתים קרובות שבעלי החיים שגרים שם נמצאים במאבק מתמיד להישרדות. אבל המחקר הנוכחי רומז לנו שיש להם לפעמים גם זמן לחקור, ואולי לשחק, במשך "חופשת הקיץ" שלהם. 

בהודעה לעיתונות הוסיף או'קורי-קרו שהמחקר בעזרת כטב"מים מאפשר להשיג מידע שלא ניתן להשיג בדרך אחרת, ועשוי להיות חשוב במיוחד בתקופה של שינויי אקלים. "כדי להבין איך הנרוואלים מושפעים מהשינויים באזור הארקטי, וכיצד הם מסתגלים אליהם, אנחנו צריכים מחקרי שדה שישתמשו בכלים יצירתיים ולא פולשניים כמו כטב"מים, שיכולים לצפות בהם בסביבתם הטבעית בלי להפריע להם", אמר. "מחקרים כאלו הם המפתח להבנה של השפעת ההתחממות הגלובלית על החיות המסתוריות הללו".