על פי מחקר חדש, רשתות הקורים של עכבישים מסוימים מצופות בטיפות ארס משתק
עכבישים ממשפחת הגלגלניים (Araneidae) צדים את טרפם בעזרת רשתות ציד דביקות שהם טווים. הרשתות בנויות מקורי משי בעלי תכונות שונות, חלקם חזקים פי כמה מפלדה אך גמישים כמו גומי, ואחרים מצופים בטיפות קטנות ודביקות. טרף המתנגש בקורים, כגון דבורה חסרת מזל, נדבק לטיפות רבות ונלכד, ואז העכביש ממהר לעברו, מחדיר לגופו ארס בנשיכה ועוטף אותו במשי. עניין פשוט למדי.
אולם, יתכן שרשתות עכבישים הן לא מלכודת דבק פסיבית, שרק אוחזת בטרף עד להגעת העכביש. על פי מחקר חדש הקורים מהם הן מורכבות מצופים בארס, שאולי משתק את הטרף ועוזר להחזיק אותו במקומו.
כדי לגלות זאת בחנו החוקרים, פרנסיאלה אסטבס (Esteves) מאוניברסיטת מדינת סאו פאולו ועמיתיה, נקבות של העכביש הגלגלני Trichonephila clavipes, מתת-משפחת הנפיליים (Nephilinae). עכבישות ענקיות אלה, שאורך גופן עשוי להגיע לארבעה סנטימטרים, טוות רשתות מעגליות וזהובות שקוטרן כמטר כמלכודת לחרקים מעופפים כגון זבובים, צרעות, דבורים, פרפרים ואפילו שפיריות.
אסטבס ועמיתיה בחנו את בלוטות המשי של העכבישות ובדקו אילו גנים פעילים בהן ואילו חלבונים נמצאים בתוכן. החוקרים גם ניתחו את הרכב החומרים הנמצאים בטיפות הדביקות על הקורים עצמם. הם מצאו מגוון של רעלנים, כולל רעלנים עצביים שנפוצים בארס עכבישים ומוכרים מבעלי חיים אחרים, כמו עקרבים, צרעות או חלזונות ימיים.
כדי לבדוק אם הרעלנים שמצאו יכולים לשתק את הטרף הנלכד ברשת אספו החוקרים טיפות מהקורים והזריקו אותן, בריכוזים שונים, לחרקים שהן הטרף הטבעי של העכבישות – דבורי הדבש (Apis mellifera). הדבורים איבדו את יכולת התנועה במהרה, וחלקן אף מתו מהחומר שהוזרק להן.
החוקרים בדקו את החלבונים בבלוטות המשי של העכבישות, וגם את החומרים הנמצאים בטיפות הדביקות על הקורים עצמם. נקבת העכביש Trichonephila clavipes עומדת על הרשת שטוותה | SPL, M.H. Sharp
במעבדה כן, בעולם האמיתי…?
אבל כדי לשתק את הדבורים הרעלנים המצפים את קורי העכבישות צריכים לחדור לגופן, ולרשת הרי אין מנגנון הזרקה. עם זאת, בין החומרים שאסטבס ועמיתיה גילו בטיפות הדביקות ומלאות הרעלנים, נמצאו חומצות שומן רבות. חומצות אלו ממיסות את ציפוי השעווה המגן הנמצא בשכבה העליונה של השלד החיצוני של הדבורים, וכך עשויות לפתוח דרך גישה לרעלנים. בנוסף מצאו החוקרים בטיפות ובבלוטות המשי אנזימים וחומרים מפרקים אחרים, שיכולים לעזור לרעלנים לחדור לטרף שנלכד ברשת ולהתפשט בגופו. הם אף עשויים להתחיל בתהליך הכנת הטרף לעיכול.
לצד הרעלנים והאנזימים מצאו החוקרים בבלוטות המשי ובקורים רכיבים בעלי פעילות ידועה נגד חיידקים ופטריות. רכיבים אלה ככל הנראה מגנים על הרשת, וגם על הטרף, מפני זיהומים.
אולם, אף שהחוקרים הראו שרשתות הציד של העכבישים מצופות בארס משתק, הם לא הביאו עדות ישירה לכך שהן משתקות את הטרף בעולם האמיתי. יתכן שהארס המצפה את הקורים לא משמש לציד, אלא מגן על הקורים, על הטרף או על העכבישות מפני מזיקים או מתחרים. מחקר מ-2011, למשל, הראה שעכבישה אחרת מתת-משפחת הנפיליים מצפה את הקורים שלה בחומר דוחה נמלים. כדי להראות שהארס על הקורים אכן עוזר לצוד, אסטבס ועמיתיה יצטרכו לבדוק אם טרף שנדבק לרשת הופך למשותק במגע, גם בלי שבני אדם מזריקים לו טיפות מלאות רעלנים.
