ניסוי הכלים
של המגפה השחורה

לפני כ-5,000 שנה, במהלך תקופת האבן החדשה (התקופה הנאוליתית), התרחשה התמוטטות אוכלוסין בצפון אירופה. ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הזאת מעידים על צניחה חדה במספר בני האדם שחיו באזורים שעד אז היו די מאוכלסים – בהתחשב בתקופה ובגודל המוגבל של הקהילות הכפריות ששכנו שם בימים ההם. היסטוריונים וארכיאולוגים מתקשים לגבש הסבר מוסכם אחד לשאלה מה גרם לאוכלוסייה להצטמצם בפתאומיות. מחקר חדש מפנה כעת את האצבע אל אויב מוכר וקטלני, שהשמיד חלק ניכר מאוכלוסיית אירופה בימי הביניים, אלפי שנים מאוחר יותר – חיידק הדֶבֶר... אם כי שונה במקצת.

בניסיון לפענח את הסיבה להתמוטטות הנאוליתית ביקשו ארכיאולוגים משבדיה ומדנמרק לחפש סימנים למגפות גדולות בתקופה הזאת. לשם כך הם חפרו בתשעה אתרי קבורה מהתקופה הנאוליתית בשתי המדינות הסקנדינביות והוציאו מהם בסך הכול 174 דגימות מ-108 שרידי גופות שהשתמרו במצב שמאפשר לעשות להם בדיקה גנטית מקיפה. השרידים כללו קצת יותר גברים מנשים, בשל טיב הקבורה והשאריות שהשתמרו.

את החומר הגנטי שהוצא מהגופות השוו למאגר גנטי ענק של מחוללי מחלה שפוגעים בבני אדם. ב-18 מהגופות – אחת משש – נמצא חומר תורשתי של חיידקי דבר. הדגימות הנגועות נמצאו בכל אתרי הקבורה בדרום שבדיה ובדנמרק, דבר שמעיד על מגפה מפוזרת מבחינה גיאוגרפית. תארוך הדגימות העלה שהמחלה התפרצה בכמה גלים לאורך 120 שנה, ושהגל האחרון היה כנראה החמור והקטלני ביותר. אחד מהגורמים שחיזקו את ההשערה הזאת הוא שבין קורבנות המחלה בגל האחרון היו אנשים ממשפחות שונות, דבר שעשוי להעיד כי המחלה הכתה במקביל בכמה מקומות יחד, וכל החולים נדבקו באותו חיידק ומתו פחות או יותר באותו זמן. בניגוד לכך, בהתפרצויות מקומיות היינו מצפים למצוא חיידקים שונים באזורים שונים.

קטלה מיליונים רבים לאורך ההיסטוריה וייתכן שקשורה להתמוטטות אוכלוסין בצפון אירופה לפני 5000 שנה. מגפת הדבר בעת העתיקה בעיני אמן צרפתי בן המאה ה-18 | מקור: Library Of Congress / Science Photo Library

לא חד-משמעי

מגפה שקוטלת 17 אחוז מהאוכלוסייה היא אירוע קשה ללא ספק, אך עדיין אי אפשר להתייחס אליו כהתמוטטות אוכלוסין. אולם החוקרים מציינים שיש להתייחס למספר הזה בעירבון מוגבל, שכן הממצאים משקפים רק את מי שנטמנו בקברים מסודרים ושגופותיהם השתמרו במצב שמאפשר בדיקות DNA. במגפה השחורה של ימי הביניים, למשל, היו קהילות שלמות שנמחקו, בלי שייוותרו מי שיקברו את המתים.

יש גם הבדל חשוב בין המגפות. אף שבשני המקרים מדובר במגפת דבר, החיידק אינו בדיוק אותו חיידק. למגפה השחורה המפורסמת של ימי הביניים היה אחראי החיידק ירסיניה פסטיס (Yersinia pestis). גם בקברים הסקנדינביים התגלו חיידקי ירסיניה פסטיס, אך מדובר בזן מוקדם יותר של החיידק, שעוד נשארו בו רצפים גנטיים של החיידק ירסיניה פסאודוטוברקולוזיס (Yersinia pseudotuberculosis), השייך לאותה משפחה אבל שונה מחיידק הדבר המוכר. חלק מההבדלים בין החיידקים עשויים להיות משמעותיים – למשל לחיידקים מהקברים חסר הגֵּן שאיפשר לקרוביהם המאוחרים יותר להתפשט באמצעות פרעושים.

אחראי למגפת הדבר בימי הביניים ושונה מהזן שהתגלה בקברים הסקנדינביים. החיידק ירסיניה פסטיס | Kateryna Kon / Science Photo Library

המחקר אומנם מראה שבתקופת ההתמוטטות הנאוליתית הייתה בסקנדינביה מגפת דבר נרחבת, אך לא די בזה כדי להוכיח שזו הייתה הסיבה העיקרית או הבלעדית לקריסה של אוכלוסיית צפון אירופה. אי אפשר להסיק מהנתונים מה היה שיעור התמותה בפועל מהמגפה או שיעור התחלואה באוכלוסייה. אך הממצאים מעניינים ומוסיפים עוד נדבך להבנתנו את מהלך ההתפשטות של מגפות קטלניות בחברות אנושיות.