שימוש בתאי חיסון מהונדסים הביא לשיפור משמעותי במצבם של חמישה חולים קשים ולהפוגה מלאה בתסמיניהם
טיפול חד-פעמי באמצעות תאים מהונדסים של מערכת החיסון, שניתן לחולי זאבת (לופוס) הוביל להפוגה ממושכת במחלה. הטיפול מבוסס על גישה שפותחה במקור לטיפול בסרטן. בשנת 2017 אישר מינהל המזון והתרופות בארצות הברית את השימוש בה לטיפול בחולי סרטן הדם לוקמיה לימפובלסטית חריפה, וכעבור שנה הורחב האישור גם לסוגים מסוימים של סרטן בלוטות הלימפה.
במקביל נבחנת האפשרות להתאים את השיטה לטיפול במחלות נוספות, כגון מחלות לב וכלי דם. המחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Medicine, בוחן כעת את השימוש בה גם לטיפול במחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה מערכת החיסון של החולה תוקפת בטעות רקמות בריאות בגופו.
כשהגוף תוקף את עצמו
זאבת היא מחלה כרונית שמלווה את החולים בה לאורך כל חייהם מרגע שהתפרצה. הצורה הנפוצה ביותר שלה נקראת זאבת אדמנתית מערכתית. שמה של המחלה ניתן לה כנראה כבר במאה ה-13, בהשראת הפריחה האופיינית על פני החולים שמזכירה את הכתמים על פניהם של זאבים.
המחלה רווחת בכל העולם, אך שכיחותה משתנה ממקום למקום. אף שלא ידוע בדיוק מה גורם לזאבת האדמנתית המערכתית, התפתחותה נובעת כנראה משילוב של גורמים גנטיים, הורמונליים וסביבתיים. היא פוגעת בעיקר בנשים בגיל הפוריות, אך גם גברים ואפילו ילדים אינם חסינים לה.
הזאבת מתאפיינת בתקופות של התלקחות, שבהן מופיעים התסמינים, ותקופות של הפוגה ביניהן. מערכת החיסון של החולים, שתפקידה לזהות גורמים זרים שחודרים לגוף, כמו חיידקים, פטריות ונגיפים, מזהה בשוגג את תאי הגוף עצמם כגורם זר ותוקפת אותם.
אצל חולי זאבת, תאים של מערכת החיסון שאחראים על ייצור נוגדנים (תאי B) מייצרים נוגדנים עצמיים – כלומר נוגדנים שפועלים נגד מרכיבים של תאי הגוף התקינים, ומזעיקים תאים אחרים להשמידם. כתוצאה מכך נפגעות רקמות רבות ופורצת מחלה רב-מערכתית קשה. תסמיניה העיקריים הם פריחה על העור, עייפות, חום, כאב ונפיחות במפרקים, והנזק עלול להתפשט לכליות, לעור, ללב, לריאות ואפילו למוח. במקרים חמורים במיוחד המחלה עלולה להסתיים במות החולה.
הטיפולים הקיימים, ובהם סטרואידים, נוגדי דלקת ותרופות שמדכאות את מערכת החיסון, נועדו לרסן את התגובה החיסונית ולהפחית את עוצמת התסמינים. אך לטיפולים הללו יש תופעות לוואי והם אינם מרפאים את החולה.
שמה של המחלה ניתן לה בהשראת הפריחה האופיינית על פני החולים שמזכירה את הכתמים על פניהם של זאבים. | אילוסטרציה: MONICA SCHROEDER / SCIENCE PHOTO LIBRARY
גישה חדשה לטיפול
צוות חוקרים מאוניברסיטת פרידריך אלכסנדר בגרמניה בדקו את השימוש בשיטה חדשנית הקרויה CAR-T, שפותחה במקור במכון ויצמן למדע, ומבוססת על הנדסה גנטית של תאים במערכת החיסון. הרעיון הוא לתכנת מחדש תאי דם לבנים, שתפקידם הרגיל הוא להרוג תאים סרטניים או תאים נגועים בנגיפים ולהטיל עליהם משימה חדשה. באמצעות הנדסה גנטית גורמים להם להשמיד דווקא את התאים שמייצרים את הנוגדנים העצמיים אצל החולים.
לצורך המחקר גייסו החוקרים חמישה חולי זאבת מערכתית אדמנתית בגילאי 24-18. החולים, שכללו ארבע נשים וגבר אחד, לא הגיבו לטיפולים הקיימים וסבלו מפגיעות מצטברות באיברי גופם, ועל כן אושר להם להשתתף בניסוי כטיפול חמלה.
במסגרת הטיפול ביצעו שינויים גנטיים בתאי דם לבנים (תאי T) שנלקחו מדמם של החולים, והחזירו אותם לגופם אחריו. התאים המהונדסים התרבו במהירות והחלו לפעול נגד התאים המזיקים. בעקבות זאת כמות התאים יוצרי הנוגדנים ירדה באופן דרמטי אצל כל חמשת החולים וכך גם כמות הנוגדנים המזיקים. תסמיני הזאבת שלהם פחתו וכולם הפסיקו לצרוך את התרופות נגד המחלה.
הסכנה בטיפול כזה היא שהתאים המהונדסים פוגעים גם בתאים יוצרי נוגדנים תקינים, הדרושים כדי להילחם בזיהומים. כתוצאה מכך החולים עלולים להיות רגישים יותר למחלות זיהומיות. בהקשר הזה פורסם בשנה שעברה מאמר בכתב העת New England Journal of Medicine שעקב אחרי החולה הראשונה שקיבלה את הטיפול הניסיוני, ונהנתה אז מהפוגה של שלושה חודשים במחלה. כיום, שנה וחצי מאוחר יותר, היא עדיין בריאה ולא נוטלת תרופות.
החוקרים הבחינו כי בתחילה ירד מספר התאים יצרני הנוגדנים בגופה כתוצאה מהטיפול, אך חמישה חודשים לאחר מכן החל מספרם לעלות מחדש, בלי שתסמיני המחלה יתחדשו. התברר שתאי החיסון לא נעלמו לצמיתות והייצור שלהם התחדש כעבור כמה חודשים. יתר על כן, הם נראו תאים בריאים שלא פוגעים בגוף. גם ארבעת החולים האחרים, שנכנסו לניסוי מאוחר יותר, נהנו מהפוגה של 12-5 חודשים לפחות במחלה – וגם הם חזרו לייצר תאים יוצרי נוגדנים כחודשיים אחרי הטיפול.
נראה כי הטיפול מאתחל מחדש את מערכת החיסון של חולי זאבת וגורם לגופם לחזור לייצר תאים בריאים, אך צריך להמשיך ולעקוב אחרי החולים כדי לראות שהשינוי אכן עקבי ומתמשך. בנוסף נמצא שהתפקוד של מערכת החיסון של החולים לא נפגע במלואו. הטיפול פגע בתאים מייצרי הנוגדנים, אך החסינות של החולים למחלות שהם חוסנו להן בעבר, כמו אבעבועות רוח, חצבת, חזרת, אדמת, טטנוס ודיפתריה, לא ניזוקה.
מתכנתים מחדש תאי דם לבנים, ומטילים עליהם משימה חדשה - להרוג תאי דם לבנים חולים. | אילוסטרציה: JACOPIN / BSIP / SCIENCE PHOTO LIBRARY
פוטנציאל גדול
בכל טיפול חדש עולה בראש ובראשונה שאלת הבטיחות. במקרה הזה, תופעות הלוואי של הטיפול היו קלות. אצל חלק מהחולים התפתח תהליך דלקתי קל. שלושה חולים סבלו מעלייה בחום הגוף, שטופלה ביעילות באמצעות תרופות.
"הפוטנציאל של CAR-T בעיצוב מחדש של מערכת החיסון והשגת הפוגה במחלה אצל חולים שעמידים לטיפולים אחרים הוא מרגש", אומרת הראומטולוגית ג'ין יין-ז'ין לין (Lin) מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שלא הייתה מעורבת בניסוי. "המעקב [אחרי החולים - א"ז] עדיין קצר מדי כדי לדעת אם ההפוגה תימשך לטווח הארוך. ייתכן שהתאים החדשים שנוצרו יחזרו עם הזמן לייצר נוגדנים עצמיים".
לשימוש בגישה הזאת לטיפול במחלות אוטואימוניות עשוי להיות פוטנציאל רב. עם זאת, המחקר נמצא עדיין בתחילת הדרך ונותרו הרבה שאלות פתוחות. ראשית, הטיפול נוסה על חמישה חולים בלבד וצריך להרחיבו לחולים נוספים. כמו כן לא ברור אם הוא יועיל גם לחולים שמצבם קשה יותר. נכון לעכשיו גם לא ברור כמה זמן תימשך ההפוגה במחלה ואם הטיפול יכול להוביל להחלמה מלאה ולריפוי.
מכשול נוסף הוא עלותו הגבוהה של הטיפול. מאחר שטיפולי CAR-T מותאמים באופן אישי לכל מטופל, ודורשים הליך מורכב של הנדסה גנטית, הם יקרים מאוד. לפיכך, גם אם הטיפול יאושר, הוא לא יהיה בהישג ידם של כל החולים, וסביר להניח שישמש רק כמוצא אחרון לחולי זאבת במצב קשה שאינם מגיבים לטיפולים הרגילים. למרות זאת, הממצאים מעודדים. אם ניסויים קליניים שייעשו בשנים הבאות יאשרו שהטיפול יעיל ובטוח, הוא עשוי לתת בעתיד תקווה לחולים במחלה חשוכת המרפא הזאת.
