סמנים גנטיים חדשים לסרטן השד

מחקר ענקי, בהשתתפות 300 אוניברסיטאות ומכוני מחקר מכל רחבי העולם, גילה סמנים גנטיים חדשים לסרטן השד. החוקרים מקווים שהתגליות החדשות יסייעו להסביר מדוע נשים מסוימות נוטות יותר מאחרות לחלות בסרטן השד, ומדוע גידולים מסוימים קשים יותר לטיפול.

במחקר, שחבק חמש יבשות ויותר מ-550 מעבדות מחקר שונות, ביניהן בטכניון בישראל, מופה הגנום של כ-50 אלף נשים חולות סרטן השד וכמאה אלף נשים בריאות. מטרת המחקר הייתה לגלות שינויים גנטיים ב-DNA שיכולים להעיד על סיכון גבוה יותר לפתח סרטן השד. ממש כשם שהמוטציה בגן BRCA1, שעלתה לכותרות כשהשחקנית השחקנית אנג'לינה ג'ולי כרתה בגללה את הרחם והשדיים כטיפול מונע, מעידה על סיכון גבוה לפתח סרטן השד או סרטן השחלות.

סרטן השד היא מחלה מורכבת, שמתחלקת לכמה סוגים ונובעת מגורמים רבים. אחד הדברים שמבדילים בין הסוגים השונים של המחלה הוא נוכחותו או היעדרותו של קולטן להורמון המין הנשי אסטרוגן. כ-80 אחוז מהגידולים הממאירים בשדיים הם חיוביים לקולטן לאסטרוגן, כלומר התאים שלהם מתחלקים בתגובה לנוכחותאסטרוגן. תרופה שחוסמת את היכולת של הקולטן לקשור אליו את ההורמון יכולה לבלום את התרבות התאים, אבל לא תעזור כלל לנשים שהסרטן שלהן שלילי לקולטן הזה, ואצלן ההורמון אינו משפיע על הגידול.

במחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Genetics, ביקשו החוקרים לחפש שינויים גנטיים שמופיעים בעיקר אצל נשים עם סרטן שלילי לקולטן האסטרוגן. לשם כך ערכו מחקר תצפיתי של קישור גנומי (Genome-Wide Association Study, או בקיצור  GWAS), שבו קובעים את הרצף של כל הגנום ומחפשים רצפים שמופיעים בקישור גבוה לתכונה או למחלה מסוימת. רצף כזה יכול להיות אפילו שוני בבסיס אחד באזור מסוים ב-DNA. השינויים האלה, שיכולים להופיע בתוך הגנים או באזורים אחרים ב-DNA, עשויים לשמש סמנים גנטיים לסרטן.

הגילוי של סמנים גנטיים  נוספים להתפתחות סרטן השד חשוב מאוד. דוגמה טובה לכך היא הסמנים שהתגלו בגנים BRCA1 ו-BRCA2. לנשים עם מוטציה באחד מהגנים הללו יש סיכוי של יותר מ-85 אחוז לפתח סרטן בשד או בשחלות.

תוצאות המחקר אכן גילו סמנים חדשים לסרטן השד, ואיששו את קיומם של סמנים אחרים שהתגלו במחקרים קודמים. החוקרים זיהו עשרה סמנים חדשים שהופיעו בעיקר אצל נשים שחלו בסרטן שלילי לקולטן האסטרוגן – סוג אלים של סרטן שד שלא מגיב לטיפול הורמונלי. כמו כן מצאו קשר בין הסיכון להתפתחות סרטן כזה לקיומם של עוד כ-105 סמנים, המאופיינים בשינויים קטנים של בסיס אחד בגנום. ביחד, 125 הסמנים שנמצאו מסבירים כ-14 אחוז מהסיכון המשפחתי לחלות בסרטן שד אלים מהסוג הזה.

שאלה של בקרה

רוב הסמנים שהתגלו לא נמצאו בגנים עצמם, כלומר באזורים ב-DNA שנושאים את הקוד לייצור חלבונים, אלא דווקא באזורים שקשורים לבקרה על ביטוי הגנים. העובדה שהתגלו סמנים ספציפיים רק לסרטן השד האלים שלא מגיב לטיפול הורמונלי מעידה גם ששני סוגי הסרטן הללו (עם הקולטן או בלעדיו) מתפתחים במנגנונים שונים לגמרי, כך שמבחינה מעשית מדובר במחלות אחרות, שדורשות טיפולים אחרים.

חלק מהסמנים החדשים שהתגלו נפוצים מאוד באוכלוסייה ומופיעים אצל קרוב למחצית מהנשים, כולל הבריאות שביניהן, ואילו סמנים אחרים יופיעו רק אצל אחת ממאה נשים. ההשפעה המשולבת של כמה סמנים יחד עשויה להגדיל מאוד את הסכנה.

"הממצאים מוסיפים באופן משמעותי להבנתנו את הבסיס התורשתי לסרטן השד", מסביר דאג איסטון (Easton) מאוניברסיטת קיימברידג', אחד ממובילי המחקר. "בנוסף לזיהוי סמנים גנטיים חדשים, הצלחנו לאשר סמנים רבים שחשדנו בהם בעבר. יש כמה דפוסים ברורים בגרסאות הגנטיות שיסייעו לנו להבין מדוע נשים מסוימות נוטות יותר לחלות לסרטן השד, ואילו גנים ומנגנונים מעורבים בכך".

התמונה בסרטן שד הרבה יותר מורכבת למעשה, ובפועל זיהו לא פחות מעשרה סוגים שונים של סרטן שד שלכל אחד מהם יש חתימה גנטית ייחודית. הממצאים החדשים עשויים לעזור בזיהוי וחיזוי סיכונים משופר, הן עבור כלל האוכלוסייה והן עבור נשים שנושאות את הסמנים הללו. ובכל זאת, עדיין נדרשת חקירה נוספת, במיוחד על נשים ממוצא שאינו אירופי.