פילים ללא חט

סימן ההיכר המזוהה ביותר עם פילים, פרט אולי לחדק, הוא החטים שלהם. שיני השנהב הארוכות האלו הפכו את הפילים למטרה: בכל שנה עשרות אלפים מהם נטבחים בציד לא חוקי, והחטים המרשימים שלהם נמכרים בכסף רב בעיקר ביפן ובשווקים שחורים ברחבי העולם. באזורים מסוימים באפריקה הציד המסיבי הוביל לאבולוציה מהירה של פילים ללא חטים.

אחד המקומות בהם קטל הפילים היה חמור במיוחד הוא מוזמביק שבאפריקה הדרומית, בה התחוללה מלחמת אזרחים במשך 15 שנה, מ-1977 ועד 1992. וכפי שקורה רבות במהלך התפרצויות אלימות, הצדדים הלוחמים לא הסתפקו בטבח בני אדם – הם צדו פילים כדי למכור את השנהב שלהם וכך לממן את המשך המלחמה. מתוך יותר מ-2,500 פילי סוואנה אפריקנים (Loxodonta africana) שחיו בפארק הלאומי גורונגוסה לפני פרוץ הקרבות נותרו רק כ-240 בסיומם, כלומר 90 אחוז מאוכלוסיית הפילים הושמדה.

הציידים הרגו את הפילים והפילות בשביל החטים שלהם, אך מיעוט מנקבות הפילים האפריקנים חסרות חטים באופן טבעי. לציידים אין עניין בהן, כך שלאחר המלחמה חלק גדול מהפילים ששרדו היו נקבות כאלו. שכיחותן באוכלוסייה בפארק עלתה כמעט פי שלושה, מ-19 אחוז מהנקבות לפני המלחמה ל-51 אחוז מאלה ששרדו אותה.

מחקר חדש שפורסם ב-Science מראה ששינוי זה בהרכב האוכלוסייה נוצר בעקבות ברירה טבעית ואבולוציה מהירה. הוא גם חושף את הגנים הקשורים להיעלמות החטים.

בתוך 15 שנה נעלמו 90 אחוזים מהפילים במוזמביק, שניצודו עבור החטים שלהם. ערימה של חטים | Shutterstock, Svetlana Foote

אין זכר לחטים

החוקרים, כולם מארצות הברית, הראו שלברירה הטבעית חלק גדול בהצלחתן של הנקבות ללא החטים. הם חישבו ומצאו שהסיכוי של נקבה כזו לשרוד את תקופת המלחמה גדול פי חמישה מהסיכוי של נקבה עם חטים, כלומר לנקבות חסרות החטים היה יתרון גדול על פני הפילים האחרים. כמו כן, התכונה גנטית ועוברת בתורשה: שליש מהצאצאיות של כלל הנקבות ששרדו את המלחמה גם כן חסרות חטים.

אך אילו גנים מעורבים באובדן החטים? התכונה מופיעה רק בנקבות: מבין כ-800 פילים שחיים כיום בפארק לא ידוע על אף זכר חסר חטים. לכן הסיקו החוקרים שהתכונה קשורה לכרומוזום המין X ושהיא קטלנית לזכרים, כנראה עוד ברחם.

בפילים, כמו ברוב היונקים, לנקבות יש כמעט תמיד שני כרומוזומי X שקיבלו מהוריהם, ולזכרים בדרך כלל יש כרומוזום X, שקיבלו מאימם, וכרומוזום Y שקיבלו מאביהם. החוקרים שיערו שחלק מכרומוזומי ה-X באוכלוסייה נושאים מוטציות, שינויים, שקשורים לחוסר בחטים וגם עשויים להיות קטלניים. אם לנקבת פיל יש שני כרומוזומי X ואחד מהם נושא את המוטציות האלו, כרומוזום X השני שלה שכולל גנים תקינים יכול להציל אותה – היא תהיה ללא חטים, אך תחיה. בזכר יש רק כרומוזום X אחד, ולכן אם יש בו מוטציה קטלנית הזכר ימות, כי אין לו עותק נוסף שיציל את חייו.

התכונה מופיעה רק בנקבות - לא ידוע על אף זכר חסר חטים. פיל עם חטים ארוכים | Shutterstock, Donovan van Staden

אכן, לפילות חסרות חטים היו פחות צאצאים זכרים מאשר לפילות עם חטים. רק שליש מהצאצאים שלהן היו זכרים, בעוד שני שליש היו נקבות. מבין הנקבות האלו, חצי היו בעלות חטים וחצי ירשו מאמן כרומוזום X עם המוטציות, ולכן היו ללא חטים.

כדי לגלות את זהות הגנים לקחו החוקרים דגימות דם מ-11 פילות חסרות חטים ושבע פילות בעלות חטים, קבעו את הרצף הגנטי שלהן וחיפשו הבדלים בין הקבוצות. הם מצאו על כרומוזום X גן בשם AMELX, שמוכר מיונקים אחרים ומוטציות בו קשורות לפגיעה בהתפתחות השיניים, אך אינן הורגות זכרים. עם זאת, השכנים של הגן בכרומוזום X הם חיוניים, ואם הם פגועים או חסרים התוצאה קטלנית לזכרים. בבני אדם, אישה שחסר לה הגן AMELX ואחד משכניו נולדה עם פגמים שונים בפנים ובשיניים. אחת השיניים החותכת הצדדיות שלה, השיניים החותכות שצמודות לניבים, חסרה והשנייה קטנה במיוחד. שיניים אלה הן השיניים שהפכו אצל פילים לחטים. החוקרים מצאו בפילות חסרות החטים מוטציה בגן נוסף, MEP1a, שמוטציות בו קשורות לאובדן שיניים, אם כי גן זה לא ממוקם על כרומוזום X.

לפילות חסרות חטים היו פחות צאצאים זכרים. פילה גדולה ללא חטים עם פילון, בדרום אפריקה | Shutterstock, JONATHAN PLEDGER

לכל דבר יש מחיר

המחקר הזה הוא המחקר הראשון שמראה שצייד פילים מסיבי יכול לגרום לאבולוציה מהירה שלהם, וגם חושף את הגנים שהובילו לכך במקרה של מוזמביק. השינוי הזה אולי הציל את הפילים, או יותר נכון את הפילות, ממוות מהיר, אך ההשפעה שלו על אוכלוסיית הפילים ועל הסביבה כולה עוד לא ידועה.

"חטי פילים הם כלי רב שימושי לקילוף קליפת עצים, לחפירה כדי לחשוף מינרלים חיוניים, או מקורות מים תת קרקעיים," אמר שיין קמפבל סטייטון (Campbell-Staton), ממובילי המחקר, לאתר Business Insider. "אם אין לך את החטים שלך, ההתנהגות שלך משתנה – את לא דוחפת יותר עצים ומפילה אותם כי את לא יכולה להסיר מהם את קליפתם".

התנהגות הפילים בעלי החטים, כגון הפלת עצים או הריגתם, משפיעה על הסביבה: היא שומרת על הסוואנה שלא תהפוך ליער ויוצרת מקומות מחייה ליצורים אחרים. מסיבה זו אובדן החטים עלול לשנות את כל המרקם האקולוגי באזור נרחב.

בנוסף, מאחר שהתכונה קטלנית לזכרים היא מקטינה את כמות הצאצאים הכוללת של הפילים. דבר זה מאט את קצב ההתאוששות של אוכלוסיית הפילים, ועלול לזרז את הכחדתם אם שוב יהיה זינוק בטבח פילים, וחלק גדול מהזכרים – שהרי להם יש חטים – יעלמו.