קן לציפור, מפטרייה נגד נמלים

בפארק פאלו ורדה שבקוסטה ריקה, לחלק מהעצים יש שומרי ראש מיוחדים, קטנים אך נחושים. העצים שנהנים מההגנה הזו הם עצי שיטה מהמין Vachellia collinsii, שכמו עצים אחרים מאותה משפחה ברחבי העולם, מקיימים יחסי סימביוזה הדדית עם נמלים. העץ מעניק לנמלים צוף עשיר בסוכר וגופיפי מזון מיוחדים, שגדלים בקצות העלעלים שלו, וגם קוצים תפוחים וחלולים שבתוכם הן יכולות לקבוע את ביתן. בתמורה הנמלים מגינות על העץ מפני טורפים: הן תוקפות חרקים שאוכלים את העלים, ועקיצותיהן יכולות להרתיע גם יונקים גדולים, כמו צבאים וטפירים. באפריקה הן מצליחות למנוע אפילו מפילים לאכול את עלי השיטה. הנמלים מגינות על העץ גם מצמחים טפיליים, וממהרות לסלק כל צמחייה זרה. 

יש סוג אחד של עצמים זרים שכן נראים על ענפיהם של עצי השיטה בקוסטה ריקה: קיני ציפורים. ציפורים לא מעטות, מכמה משפחות, בונות את קיניהן על עצי השיטה – ונראה שהן מעדיפות אותם על פני עצים אחרים. יש יתרון מסוים במגורים על עץ שנמלים מגינות עליו: הן עוקצות ומסלקות כל חיה שמתקרבת לענפים, כולל טורפים כמו נחשים וחוטמנים, שמנסים לחמוס את הביצים או את הגוזלים. מצד שני, הנמלים עלולות לתקוף בעצמן את הגוזלים, או לפרק את הקן. הן אומנם קטנות, אבל רבות מאוד ותוקפניות מאוד, ויכולות בהחלט לגרום נזק ממשי ואפילו להרוג גוזלים רכים. 

הן יכולות – אבל לא נראה שהן עושות זאת. רוב הציפורים שמקננות על עצי השיטה מגדלות את הגוזלים שלהן בהצלחה, והנמלים נמנעות מלהיכנס לקינים, או אפילו ללכת עליהם. "זה נראה לי מוזר מאוד שהנמלים לא פגעו בגוזלים", אמרה האקולוגית רייזה קורטס-רומיי (Cortés-Romay) מבוליביה לאתר Science News. "אז התחלתי לחשוב מנקודת המבט של הציפורים: איך הן מונעות מהנמלים לעשות את זה?"

שומרות העצים. נמלים מהמין Pseudomyrmex spinicola מגינות על עצי השיטה מחרקים אחרים, ואפילו מנחשים ומיונקים | צילום:  JJ Jackson, iNaturalistNZ, CC BY-NC

פטרייה בקן

קורטס-רומיי תהתה אם לחומר שממנו בנויים הקינים יש השפעה. היא התמקדה בשני מיני ציפורים, טירן זיתני (Tolmomyias sulphurescens) ופזאי מפוספס-גב (Icterus pustulatus). שני המינים מקננים לעתים קרובות בין ענפי השיטה, וחומר הבניין המועדף עליהם הוא קורי תפטיר (rhizomorphs) – סיבים דקים, דמויי חוטים, שמייצרות פטריות מהסוג Marasmius. הקורים הללו צומחים על ענפי העצים ביער, וציפורים רבות משלבות אותם בקיניהן, לעתים בשכבות החיצוניות ולעתים בשכבה הפנימית, ה"ריפוד" של הקן. מחקרים קודמים הצביעו על כמה יתרונות אפשריים לשימוש בקורים: הם חזקים ודוחים מים, וכחלק מהשכבה החיצונית של הקן יכולים להקנות לו עמידות בפני פגעי מזג האוויר. בנוסף יש להם, כמו לפטריות רבות, תכונות אנטי-בקטריאליות, וכשהם משמשים לריפוד הקן הם עשויים לתרום לבריאות הגוזלים. 

בניגוד לרוב מיני הציפורים האחרים, הטירנים והפזאים, שבונים את קיניהם בעצי השיטה, לא רק משלבים כמה קורי תפטיר בקן שבנוי מזרדים או מחומר אחר – הם בונים את הקן כולו, או כמעט כולו, מקורי הפטרייה. יחד עם חוקרת נוספת, סברינה אמדור ורגאס (Vargas), יצאה קורטס-רומיי לבדוק איזו השפעה, אם בכלל, יש לקורים הללו על הנמלים. במאמר שפרסמו לאחרונה מתארות החוקרות את ממצאיהן: הנמלים נרתעות ממגע עם הקורים, ומתנהגות כמו נמלים שנחשפו לחומר רעיל. נראה שחומר הבנייה של הקן הוא זה שמגן עליו ועל יושביו מפני "שומרות הראש" התוקפניות של העצים. 

נראה שחומר הבניה מגן על הקן מפני הנמלים. פזאי מפוספס גב בונה קן | צילום: Imogen Warren, Shutterstock

נמלים שיכורות?

החוקרות הניחו בין ענפיהם של 30 עצי שיטה צרורות קטנים של קורי תפטיר, ובמקומות אחרים על הענפים צרורות של סיבי חומר צמחי בגודל דומה, שאינם עשויים מפטרייה. הן עקבו אחר הנמלים, מהמין Pseudomyrmex spinicola, כאשר אלו בחנו את שני סוגי הסיבים, ותיעדו את התנהגותן. 

לאחר שהנמלים נגעו בקורים במחושיהן, או נשכו אותם, הן החלו לנקות את עצמן, כפי שהן עושות בתגובה לחומר בעל ריח או טעם דוחה. הן גם הגבירו את מהירות הליכתן, אולי כדי להתרחק מהחומר שהן תפסו כמסוכן. בנוסף הן החלו לבצע פעולות מוזרות ולא אופייניות: נשכו נמלים אחרות בסביבתן, הסתובבו במעגלים כאילו אינן  מצליחות למצוא את הכיוון הנכון ללכת בו, ושוטטו בצורה מוזרה, חסרת מטרה לכאורה, עם פניות פתאומיות ולא מוסברות. ההתנהגויות האלו מזכירות את מה שנראה אצל נמלים שנחשפו לחומר רעיל או בעל השפעה נוירולוגית, והן לא נראו אצל נמלים שנגעו בסיבים הצמחיים. 

"בפעם הראשונה שראיתי את ההתנהגויות האלה, נדהמתי", אמרה קורטס-רומיי. "הנמלים האלו מאוד תוקפניות. לראות משהו שמשפיע עליהן ככה, זו ממש תגלית".

הנמלים נמנעות ממגע עם הקינים בעצי השיטה, כנראה בגלל הפטרייה. פזאי מפוספס גב בונה קן | צילום: Pierre Williot, Shutterstock

החוקרות עדיין לא יודעות מהם החומרים בקורי התפטיר שגורמים לנמלים להתנהג בצורה משונה כזו, ואיך הם משפיעים עליהן. הן משערות שמדובר בחומרים נדיפים מסוימים שהפטרייה פולטת, אולי כדאי להגן על עצמה מפני חרקים. 

טוד אליוט (Elliott), ביולוג אוסטרלי שלא היה מעורב במחקר, העיר שידועים לנו 176 מינים של ציפורים שמשתמשים בקורי התפטיר של הפטריות הללו בקיניהם, ולכן, לדבריו, לא מפתיע לגלות שהם מספקים הגנה כימית כלשהי. "זה מעלה שאלות רבות לגבי הכימיה של החומרים שמשתחררים", הוסיף, "ואם הם ייחודיים למין הזה של הנמלים ולפטרייה הזו, או שמצבים דומים מתרחשים במערכות אקולוגיות ברחבי העולם".