שוב מתחילים מבראשית

כמעט שנתיים אחרי שיגור החללית הישראלית הראשונה לירח, משימה שהסתיימה בהתרסקותה של בראשית בשלבי הנחיתה הסופיים, הכריזה היום עמותת SpaceIL על השקת פרויקט "בראשית-2" - שיגור חללית ישראלית שנייה לירח, עם תאריך יעד שאפתני: המחצית הראשונה של שנת 2024, בעוד קצת יותר משלוש שנים. על פי התוכנית מדובר במשימה מורכבת יותר, לא חללית אחת שתנחת בשלמותה על הירח, אלא חללית שתתפצל במסלול סביב הירח לשלושה חלקים: לוויין (מקֶפֶת) שימשיך לחוג סביב הירח, ושתי נחתות קטנות. "כל נחתת תנחת באתר אחר, במועד אחר ועם משימה מדעית אחרת", אמר מנכ"ל SapceIL שמעון שריד. "המקפת תישאר במסלולה מספר שנים, ותמשיך לבצע משימות מדעיות".

בטקס ההשקה בבית נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הוצגו גם השותפים של SpaceIL למיזם: התעשייה האווירית, שבנתה את בראשית-1, וצפויה לבנות גם את החללית השנייה, וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. כמו כן, אמורים להיות למשימה גם שותפים בינלאומיים. גורמים המעורבים במשימה אמרו לאתר מכון דוידסון כי נראה שהתעשייה האווירית תבנה את הלוויין עצמו, וכי מתקיימים מגעים עם גופים נוספים לבניית הנחתות, בהם סוכנות החלל של איחוד האמירויות וסוכנות החלל האירופית. עם זאת, טרם סוכם דבר.

לחללית בראשית-1 היתה משימה מדעית עיקרית של חקר שדות מגנטיים בירח, ומשימה משנית בשיתוף נאס"א לאיתור מדויק של מיקומה בעזרת לייזר, באמצעות מחזיר אור שהותקן עליה. את המשימות המדעיות הוביל פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, אך שתיהן לא הניבו תוצאות בעקבות ההתרסקות. לדברי מקורות המעורבים במשימה, צוות של העמותה בוחן הצעות למשימות מדעיות לשילוב בחללית החדשה, אך לעת עתה לא התקבלו החלטות בעניין.

מתווה המשימה המתוכנן: שתי נחתות ולוויין שימשיך להקיף את הירח | הדמיה: SpaceIL

תכנון מחדש

על פי הנתונים שנמסרו היום, משקלה של החללית החדשה צפוי להיות 630 קילוגרמים בשיגור, קצת יותר מבראשית-1 (ששקלה 585 ק"ג). כשלושה רבעים ממשקל החללית המקורית היה הדלק שנדרש לשינויי המסלול כדי להגיע לירח, להאטה כדי להיכנס למסלול סביבו, ובעיקר לנחיתה. נראה שעל פי המתווה המתוכנן, החללית החדשה תצרוך פחות דלק, משום שאין כוונה להנחית את כולה, אלא רק נחתות קטנות יחסית, הדורשות לפיכך פחות דלק. על פי התכנון שהוצג, משקלה של כל נחתת יהיה כ-120 קילוגרמים בשיגור, כמחציתו - דלק.

נראה כי על פי התכנון ההנדסי החדש בראשית-2 לא תשתמש במנוע ראשי גדול, כמו שעשתה קודמתה, אלא תבצע את התמרונים בעזרת מנועי הנחתות וכמה מנועים קטנים יותר. אף על פי שהכוונה המוצהרת של העמותה היא להשתמש כמה שיותר בידע שנרכש במשימת בראשית-1, נראה שהשינוי ההנדסי המתוכנן במבנה החללית ידרוש תכנון מחדש של כמה וכמה ממרכיבי המשימה.

התכנון הזה גם צפוי להשפיע על לוח הזמנים המתוכנן. בעמותה, כאמור, מדברים על שיגור במחצית הראשונה של 2024 - לוח זמנים שאפתני לחללית שעדיין נמצאת בשלבים מוקדמים יחסית של תכנון על הנייר. גורמים הבקיאים במשימות חלל מעריכים כי עמידה בלוח הזמנים הזה תהיה מאתגרת מאוד, אם כי לא בלתי אפשרית. במיזם בראשית-1 עברו כשמונה שנים מהתכנון הראשון עד לשיגור, אבל בזמן הזה התכנון עבר גלגולים רבים, ובסופו של דבר הפיתוח, התכנון והייצור של החללית בגרסתה הסופית ארכו כארבע שנים - הישג שהיה קרוב לנס בהתחשב במשאבים שעמדו לרשות המיזם, והושג בין השאר בזכות עבודה מרשימה מאוד של צוותי ההנדסה בעמותת SpaceIL ובתעשייה האווירית.

תכנון ראשוני. דגם של בראשית-2 שהוצג בטקס בבית הנשיא. משמאל: הלוויין ובתוכו אחת הנחתות, מימין: הנחתת בחוץ עם רגלי נחיתה פתוחות

שאלה של כסף

הגורם העיקרי שישפיע על גורלה של בראשית-2 יהיה המימון. בעמותה הודיעו כי תקציב המשימה יהיה דומה לתקציב של בראשית-1, כ-100 מיליון דולר. כחמישית מעלות הזו שולמה לחברת SpaceX האמריקאית עבור שיגור החללית, והשאר נועד למימון התכנון, הפיתוח, קניית רכיבים ומערכות, ייצור החללית, בדיקות ועלויות נוספות. במקור, העמותה הוקמה כדי להשתתף בתחרות X-Prize של גוגל, שהציעה פרס של 30 מיליון דולר, לצוות הראשון שינחית חללית על הירח, אך התחרות נסגרה בסופו של דבר בלי זוכים. SpaceIL גייסה את רוב המימון מתרומות, כשהתורם העיקרי, נשיא העמותה מוריס קאהן, מימן מכיסו כ-40 מיליון דולר וסייע לגייס תורמים גדולים נוספים, בהם משפחת אדלסון.

עד כה לא הכריזה העמותה על גיוס משמעותי של מימון לבראשית-2, חוץ ממיליון דולר פרס ניחומים מה-X-Prize ומיליון נוספים מקרן משפחת בלווטניק. שר המדע הקודם, אופיר אקוניס, הבטיח בשעתו כי משרדו יסייע לבראשית-2 ב-20 מיליון שקלים, סכום כפול מהתמיכה של הממשלה בבראשית-1. גורמים המעורים בתחום החלל מעריכים עם זאת כי יהיה קשה מאוד לעמוד בתקציב המתוכנן, 100 מיליון דולר, נוכח ההשקעה הדרושה בפיתוח החללית החדשה.

ידע וחינוך

משימת בראשית-1 הגיעה, למרות הכישלון בסיום, לכמה הישגים מרשימים. זו הייתה החללית הקטנה ביותר ששוגרה לירח, הראשונה ששוגרה במסגרת פרטית והראשונה ששוגרה כמטען משני (המטען העיקרי של טיל השיגור היה לוויין תקשורת). ישראל הייתה למדינה השביעית בעולם שמכניסה חללית למסלול סביב הירח, ועשתה זאת בתקציב קטן בהרבה מקודמותיה.

הידע שנצבר במיזם הקודם תורגם גם לשימוש מסחרי. מפעל "חלל" של התעשייה האווירית, שבנה את בראשית-1, שותף של חברת Firefly האמריקאית, המתמודדת עם החללית Genesis ("בראשית באנגלית") במכרז של נאס"א לשיגור חלליות לא מאוישות לירח, לקראת חידוש הטיסות המאוישות במסגרת תוכנית "ארטמיס". החללית האמריקאית היא גירסה כמעט זהה של בראשית הישראלית, ומבוססת על הידע והפיתוחים ששייכים עכשיו לתעשייה האווירית.

משימת בראשית-2, לפחות בתכנון הראשוני, עשויה לשבור שיאים נוספים. זה יהיה הניסיון הראשון להציב על הירח שתי נחתות במשימה אחת, אלה יהיה הנחתות הקטנות ביותר עד כה על הירח, ולפי התוכנית גם הזולות ביותר. הצלחה במשימה הזו תהיה הוכחה ליכולות הטכנולוגיות של ישראל, בתחום החלל, גם בשוק האזרחי והמסחרי.

לצד כל אלה, יש את המשימה החינוכית. SpaceIL הוקמה קודם כל כעמותה חינוכית, שמטרתה לעודד ילדים ונוער ללמוד מדעים והנדסה בעזרת המשימה לירח. פעילותה של בראשית-1 לוותה בפעילות חינוכית רבה בבתי ספר, בגני ילדים, במרכזים קהילתיים, בחוגים ובשלל אירועים ציבוריים, והכוונה כעת היא להמשיך בפעילות זו ולהשתמש במשימת החלל לא רק כדי להראות את היכולות של ישראל בתחום, אלא גם כדי להבטיח שהיכולות האלה יישמרו בדורות הבאים. גם בטקס בבית הנשיא השתתפו תבלמידים מכמה יישובים בארץ, שהיו מעורבים במשימת בראשית-1.

האירוע בבית הנשיא. מימין: כפיר דמרי, ממייסדי SpaceIL; שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע; שר המדע יזהר שי; נשיא המדינה ראובן ריבלין; יריב בש ממייסדי SpaceIL; מנכ"ל SpaceIL, שמעון שריד; מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי | צילום: חיים צח, לע"מ

לחזור עם הזהב

"אנו יוצאים לדרך חדשה ומורכבת, שבסופה אנו מקווים כי לא אחת אלא שלוש חלליות ינחתו על הירח", אמר הנשיא ריבלין בטקס ההכרזה. "אירועים אלה מסמנים מפני אמיתי במעורבותה של מדינת ישראל בחקר החלל ומציבים אותנו בשורה אחר עם מעצמות החלל בעולם, השואפות אל מעבר לאופק. המסע של בראשית-2 לחלל הוא מסע ייחודי. אם יצליח, ואני בטוח שהוא יצליח, יאפשר הפרויקט לפרוץ את גבולות הידע האנושי ויסייע לנו להבין טוב יותר את היקום שבו אנו חיים". ריבלין התייחס גם להשקת המיזם בעיצומו של משבר הקורונה העולמי: "השקתה של בראשית-2, מעבר להיותה מאורע היסטורי בישראל, היא הזדמנות לרענן את נקודת המבט שלנו ולהזכיר לנו את האחריות שלנו כלפי כדור הארץ, להבטיח את בריאותו של הכוכב שלנו ואת בריאותם של האנשים החיים עליו".

שר המדע, יזהר שי, אמר באירוע: "ישראל כבר נחשבת למעצמה בתחום החלל הצבאי, והעשור הבא הוא העשור של החלל האזרחי. אנו בעיצומה של גיבוש תוכנית חלל אזרחית, ובראשית-2 הוא אחת מפרוייקטי הדגל, שיעזרו לנו ליצור את ההשפעה של בראשית-1, אפקט אפולו. שבע מדינות כבר הביעו עניין בפרויקוט הזה, בהן איחוד האמירויות, ומעבר לליווי התקציבי, אנו מסייעים למיזם ביצירת הקשרים הבינלאומיים. השמיים הם לא הגבול, הם הדרך לדבר הגדול הבא. כשאנו פורצים גבולות והולכים אל הלא נודע, הרבה דברים טובים קורים".

"אנו מרגישים כאילו בפעם הראשונה השתתפנו באולימפיאדה חזרנו עם מדליית כסף. עכשיו אנו רוצים לחזור עם הזהב", אמר לאתר דוידסון יריב בש, אחד משלושת המייסדים של SpaceIL. "היו לה הישגים מדהימים במשימה הראשונה, אבל היא לא הסתיימה כמו שרצינו. עכשיו אנו רוצים לעשות את זה יותר נכון, יותר גדול ויותר טוב".

אירוע השקת בראשית-2 בבית נשיא המדינה: