שמש בעספייא, ירח באיטליה:
השבוע בחלל

תופסים שמש על הכרמל

בעספייא שבכרמל נחנך היום (חמישי) מצפה השמש הלאומי של ישראל למטרות מחקר וחינוך. את המצפה "סולאריס" בנתה ומפעילה חברת Space Valley, שמקימה תשתיות חינוך, מחקר וקהילה בנושא חלל, בעיקר בפריפריה בצפון הארץ, במימון של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובתמיכת מועצת עספייא, שהעמידה לרשותו את המבנה במרכז הצעירים של היישוב.

המצפה מפעיל ארבעה טלסקופי שמש בקוטר 102 מילימטר, כל אחד מצויד במסנן אחר, המאפשר לקלוט את פליטת האור של יסודות שונים, המאפיינים אזורים שונים בשמש ובאטמוספרה שלה, ולחקור את הכרומוספרה (קווי מימן), השכבות החמות (קווי סידן), הפוטוספרה (קווי נתרן) והאזורים עם השראה מגנטית חזקה (קווי מגנזיום). בנוסף יש בו שני טלסקופים לתצפיות בלילה, אחד בקוטר 300 מילימטר לחקר גרמי שמיים עמוקים, והאחר בקוטר 180 מילימטר לחקר מערכת השמש וכוכבי הלכת. בנוסף הוא כולל מרכז מבקרים שבו אפשר לצפות על מסך גדול בשידור מהטלסקופים בזמן אמת.

אפשר לחקור את הפעילות של אזורים שונים בשמש, לפי אורכי הגל שנפלטים מהם. אחד מצילומי השמש שנעשו במצפה החדש | צילום: Space Valley

"המצפה מיועד למחקר מכל הרמות, ממחקר אקדמי ועד בית ספר יסודי, ומכיוון שהטלסקופים דיגיטליים לגמרי, אנו יכולים לתת שירות לכל אחד בכל מקום. מתוכנן לנו למשל שיתוף פעולה עם מצפה השמש של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, כי אנו יכולים לצלם להם את השמש בזמן אמת כשבארצות הברית לילה", הסבירה מנכ"לית Space Valley, ד"ר מרינה חץ, בריאיון לאתר מכון דוידסון. "אנו מקווים גם לשתף פעולה עם חוקרים מתחומים אחרים, למשל מחקרים רפואיים על חשיפה לקרינה שיוכלו להתבסס על פעילות השמש שאנו מודדים".

מקווים לשיתופי פעולה רבים, וגם לשמש מוקד לנוער מהיישוב. הכניסה למרכז המבקרים של טלסקופ סולאריס | צילום: Space Valley

המצפה הוקם בעספייא לפי מדיניות סוכנות החלל לקדם פעילות אסטרונומית בפריפריה ובמגזר הלא-יהודי. משרד המדע הקציב להקמתו 1.15 מיליון ₪, ועוד 600 אלף ₪ להפעלות במשך שלוש שנים, אך הסכום הזה אינו מספיק. "השקענו גם כסף שלנו, ואנו מנסים לגייס עוד שיתופי פעלה וגופים שיתמכו", אמרה חץ. "החזון שלנו הוא שהמצפה בעספייא יהפוך למוקד עלייה לרגל של תלמידים שצמאים לחוויית הלמידה, ויניב עבודות גמר שייכתבו בשלוש שפות – ערבית, עברית ואנגלית – עם שיתוף פעולה בין אסטרונומיה ואסטרופיזיקה לתחומים אחרים, ועם עמיתים מכל העולם, גם במדינות ערב ידידותיות. אנו מקווים שהמצפה גם יהפוך מוקד משיכה לצעירים של עספייא, שיבואו ללמוד, אחר כך להדריך וימשיכו לצמוח איתנו כשותפים לדרך".

המצפה כבר התחיל לפעול עם קבוצה ראשונה של תלמידי חקר מחטיבת הביניים בדליית אל כרמל, והוא גם פתוח לקהל רחב ומבקרים אחרים, בתיאום מראש.

מיועד גם למחקרים אקדמיים בארץ ובחו"ל. אחד משני צמדי טלסקופי השמש במצפה "סולאריס" | צילום: Space Valley

אבני בניין לחיים התגלו באסטרואיד

חוקרים שניתחו את הדגימות שנטלה משימת אוזיריס-רקס של נאס"א מהאסטרואיד בֶּנוּ גילו כי הדגימה הכילה לא פחות מ-16 אלף סוגים של מולקולות אורגניות, בהן 14 מ-20 חומצות האמינו שמהן מיוצרים כל החלבונים בטבע, וחמשת הבסיסים שמרכיבים את ה-DNA וה-RNA – החומר התורשתי של כל החיים בכדור הארץ. החללית נטלה את הדגימה ב-2021, ובספטמבר 2023 הצניחה את מכל הדגימות האטום במדבר יוטה, שם אספו אותו מדענים של נאס"א לניתוח הרכב הדגימות. הממצאים פורסמו השבוע בשני מאמרים מדעיים, אחד בכתב העת Nature, והאחר ב-Nature Astronomy.

החוקרים מעריכים כי האסטרואיד הוא שריד של גוף גדול יותר, כ-100 קילומטרים אורכו, שנוצר בחלקה החיצוני של מערכת השמש בראשית ימיה. חומרים רדיואקטיביים חיממו את הקרח במרכזו למי מלח נוזליים, מה שאיפשר לריכוז הגבוה של אמוניה להגיב עם חומרים אחרים וליצור את המולקולות המורכבות יותר. לדברי החוקרים, הממצאים מרמזים כי באזורים רבים במערכת השמש הצעירה היו תנאים להיווצרות אבני בניין של חיים, ומגדילים את הסיכויים למצוא חיים של ממש במקומות נוספים במערכת השמש.

16 אלף סוגי מולקולות בדגימה של כ-120 גרם. חוקרים של נאס"א במרכז החלל ג'ונסון אוספים דגימות קרקע מהחלק החיצוני של הקפסולה, לפני פתיחתה | צילום: NASA

בדרך לירח עוברים באיטליה

סוכנות החלל של איטליה מצטרפת למיזם "בראשית" – החללית הישראלית אל הירח. מנכ"ל סוכנות החלל של ישראל, אורי אורון, ונשיא הסוכנות האיטלקית, תיאודורו ולנטה (Valente) חתמו ביום שני בכינוס רמון בתל אביב על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בנושא המשימה השאפתנית שמפתחת עמותת SpaceIL  להנחתת שתי חלליות על הירח, ולוויין שימשיך להקיף אותו תקופה ארוכה. בראשית 2 היא משימת המשך לבראשית 1, החללית הפרטית הראשונה שנכנסה למסלול סביב הירח, אבל התרסקה עליו בניסיון הנחיתה ב-2019. הפרויקט נקלע לקשיים כלכליים לאחר שהתורמים העיקריים פרשו ממנו לפני כשנתיים, ומאז מנסה העמותה להשלים את המימון החסר למיזם שעלותו נאמדת לפחות ב-100 מיליון דולר.

פרטי ההסכם טרם גובשו סופית, והם אמורים להיסגר בפגישה של אנשי SpaceIL עם סוכנות החלל האיטלקית בחודש הבא. "אנחנו נדון בתצורת המערכת, באילו מטענים יהיו על כל חללית, ומה תהיה חלוקת העבודה", אמר מנכ"ל SpaceIL, שמעון שריד, לאתר מכון דוידסון.

ולנטה אמר לאתר מכון דוידסון כי אינו יכול לפרט מה תקציב המיזם, אך הדגיש "יש לנו את כל הכסף שאנו צריכים". על פי ההבנות שהושגו, ממשלת ישראל תצטרך להשוות את סכום ההשתתפות של איטליה במיזם. "יש לנו סכום ראשוני, אבל הוא עדיין לא מספיק", אמר מנכ"ל סוכנות החלל, אורי אורון, לאתר מכון דוידסון. "אנחנו במשא ומתן עם משרד האוצר על השגת הסכום הנוסף. זו השקעה בעלת חשיבות אמיתית בהנדסה, בהרכבה, במחקר ובחינוך. יש לישראל הזדמנות יוצאת דופן למנף קשרים בינלאומיים ולהשיג הישגים יוצאי דופן ומעוררי השראה". "פרויקט בראשית 2 יהפוך את ישראל ממדינת חלל למעצמת חלל", הדגיש מנכ"ל SpaceIL שמעון שריד. "זו משימה בסדר גודל של מעצמות, עם שתי נחיתות בשני צדי הירח, דבר שלא נעשה עד היום. היא נוצרה בזכות הרבה השראה, ואסור לוותר על זה".

צריך לגייס תקציב ולגבש את הפרטים הסופיים. מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון (משמאל) חותם על ההסכם עם עמיתו מאיטליה, תיאודורו ולנטה | צילום: איתי נבו

מכל מלא, בבקשה

סוכנות המדע והטכנולוגיה של יפן בחרה בחברת "אסטרוסקייל" (Astroscale) שיש לה מרכז פיתוח בישראל לפתח טכנולוגיה של תדלוק לוויינים בחלל, במסגרת פרויקט פיתוח רחב יותר שאמור להתפרס על פני חמש שנים בעלות כוללת של כ-80 מיליון דולר.

אסטרוסקייל נמצאת בבעלות תאגיד יפני, ובסוף 2023 זכתה במכרז יפני להדגמת יכולות לסיפוק פסולת חלל. לאחרונה היא הדגימה בהצלחה מעקב של לוויין שלה אחר פיסה גדולה פסולת חלל, במקרה זה שלב של טיל יפני ישן, ובעזרת אמצעי חישה מתקדמים וראייה ממוחשבת הלוויין התקרב אל הטיל הישן, חקר את מסלולו וניתח את מצבו.

"לתדלוק בחלל יש תפקיד מרכזי בפיתוח תחום שירות ותחזוקת לוויינים. תדלוק בחלל צפוי לספק גמישות למשימות חלל, יאפשר הארכת חיים של לוויינים תקולים ואף יאפשר משימות חלל חדשות הדורשות תמרונים רבים במסלול, כל זאת על ידי התגברות על אילוצי מחסור בדלק", אמר מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל, אופיר עזריאל.

 
היכולת להתקרב ללוויין בביטחה היא גם המפתח לתדלוק. לוויין זיהוי הפסולת של אסטרוסקייל | הדמיה: Astroscale