פינגווינים זוטרים נשארים עם בני זוגם לכל החיים – לפעמים. כל שנה חלק מהזוגות נפרדים, ומחקר חדש מראה שבשנים בהם שיעור ה"גירושין" גבוה יותר, הצלחת הרבייה של המושבה כולה נמוכה יותר
לכבוד יום ולנטיין, שנחגג במקומות רבים כחג האהבה, בואו ונסתכל על זוגות אוהבים מעולם החי, וספציפית, על עופות. עופות רבים יוצרים זוגיות יציבה, שנמשכת לאורך כל חייהם. בני הזוג לרוב נפרדים בסוף עונת הרבייה, כאשר הגוזלים שלהם פורחים מהקן, אך שבים ומוצאים אחד את השנייה בשנה הבאה, ובונים שוב קן יחדיו. אבל לפעמים, החיים המשותפים של הזוגות המכונפים הם לא גן של שושנים. ממש כמו אצל בני האדם, גם הזוגיות המסורה-למראה של העופות עלולה להסוות בעיות ומריבות.
לפני שמונה שנים בדיוק, ביום ולנטיין 2017, כתבנו כאן על כך שמחקרים גנטיים חשפו את הנטיות הבוגדניות של ציפורים רבות: לעתים קרובות למדי, הגוזלים בקן לא היו צאצאיו של בן זוגה ה"רשמי" של אמא שלהם. כן, גם ציפורים נוהגות להתפרפר, ולהזדווג עם זכרים אחרים.
זו לא הבעיה היחידה שעלולה להתעורר בחיי הזוגיות הציפוריים. כמו אצלנו, גם בעולם בעלי הכנף לא כל הנישואים מחזיקים מעמד לנצח, ולפעמים בני הזוג מחליטים לפרק את הקן. "גירושין" של זוגות עופות – וכן, זה השם הרשמי שנתנו לכך החוקרים – מוגדרים כמצב בו זכר ונקבה מקימים יחד קן בשנה מסוימת, אך בעונת הרבייה הבאה, אף ששניהם עדיין בחיים, הם לא חוזרים אחד לשנייה אלא מוצאים בן ובת זוג חדשים להקים איתם משפחה.
שיעור גירושין גבוה מוריד את מספר הגוזלים במושבה. פינגווינים זוטרים מהמושבה בפילים איילנד | צילום: Phillip Island Nature Parks
לגירושין יכולות להיות כל מיני סיבות. לעתים בני הזוג מתקשים למצוא זה את זה בתחילת עונת הרבייה, או שאחד מהם מגיע מוקדם יותר לאזור שבו הם בונים את הקן והשני מאחר. במקרים אחרים הזוג מחליט לפרק את החבילה לאחר שבעונה הקודמת לא הצליח להעמיד צאצאים. כאשר זה קורה, גירושין יכולים להיות פתרון טוב: בני הזוג עשויים למצוא פרטנרים אחרים שאולי יתאימו להם יותר, וכך להגביר את סיכוייהם להעביר את הגנים שלהם לדור הבא. אבל לפחות לטווח הקצר, שיעור גירושין גבוה מוריד את מספר הגוזלים או האפרוחים במושבת העופות – כך עולה ממחקר חדש שבחן זוגות של פינגווינים באוסטרליה.
הפינגווין הקטן ביותר
על פיליפ איילנד, אי קטן בדרום מזרח אוסטרליה, חיים כשלושים אלף פינגווינים זוטרים (Eudyptula minor), המין הקטן ביותר של פינגווין. מחקרים רבים נערכים על האוכלוסייה הזו, והעופות מתוייגים בתגים אלקטרוניים. במושבה נמצאות גם מאה תיבות קינון, וחוקרים מאוסטרליה בחנו את הזוגות המקננים שם במשך 13 עונות רבייה. הם בדקו אם הפינגווינים בחרו באותם בני זוג שנה אחרי שנה, או שהחליפו בני זוג; כמה צאצאים הצליחו לגדל; וגם כמה זמן בילו במסעות ציד בים. בנוסף תיעדו החוקרים משתנים סביבתיים, כמו טמפרטורה וכמות משקעים.
פינגווינים זוטרים נחשבים למונוגמיים, אך כמו אצל עופות מונוגמיים אחרים, גם אצלם לא כל הזוגות מחזיקים מעמד לאורך השנים. "תיעדנו 250 מקרי גירושין מתוך בערך אלף זוגות במהלך המחקר", אמר ריצ'רד ריינה (Reina), החוקר הבכיר החתום על המאמר, בהודעה לעיתונות.
כמו שנראה גם בעופות אחרים, הפינגווינים נטו להיפרד אם בעונות קודמות לא הצליחו להעמיד צאצאים. "בזמנים טובים, הם לרוב נשארים עם בני הזוג שלהם, אפילו שיש לעתים קרובות השתובבויות מהצד", אמר ריינה. "אבל אחרי עונת רבייה לא מוצלחת, הם יכולים לנסות למצוא בן זוג חדש לעונה הבאה, וכך להעלות את הסיכוי להצלחת הרבייה".
בזמנים טובים הם לרוב נשארים עם בני הזוג, אפילו שיש לעתים קרובות השתובבויות מהצד. משפחה של פינגווין זוטר יוצאת מהמאורה שלה | צילום: JJ Harrison, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons
יותר גירושין, פחות גוזלים
250 הזוגות שהתגרשו במהלך המחקר לא התחלקו שווה בשווה בכל עונות הרבייה: היו שנים שבהן שיעור הגירושין היה גבוה יותר, ושנים שבהן פחות זוגות פירקו את הקן. החוקרים מצאו שבשנים בהן שיעור הגירושין היה נמוך, יותר גוזלים הגיעו לבגרות. המשתנה הזה, כמה זוגות התפרקו, היה מנבא טוב יותר להצלחת הרבייה במושבה מאשר אורך מסעות הציד של הפינגווינים, או תנאי הסביבה. אומנם רבים מה"גרושים" הקימו משפחה חדשה עם בן זוג אחר, אבל הם נאלצו להשקיע זמן במציאת בן או בת זוג חדשים ובחיזור, ולעתים גם במאבקים עם יריבים – ונראה שזה השפיע על הצלחת הרבייה שלהם. בנוסף, אין שום הבטחה שהזוגיות החדשה תעבוד טוב יותר מזו הקודמת. מחקרים על עופות ים אחרים, כמו סולה אוסטרלית (Morus serrator) וסולה כחולת רגל (Sula nebouxii), הראו שזוגות שנשארו יחדיו משנים קודמות הצליחו יותר בגידול הצאצאים בהשוואה לזוגות חדשים, אולי משום שהם כבר מכירים זה את זה. ייתכן שזה המצב גם אצל הפינגווינים.
"הממצאים שלנו מדגישים כמה חשוב לקחת בחשבון גם את הדינמיקה החברתית, לצד גורמים סביבתיים, כשאנחנו מתכננים אסטרטגיות לשימור מינים פגיעים של עופות ים", אמר אנדרה כיארדיה (Chiaradia), חוקר נוסף החתום על המאמר.
גורמים שונים יכולים להשפיע על הנטייה של זוגות להיפרד, ביניהם, כך מתברר ממחקר שהתפרסם לפני כמה חודשים, שינויי האקלים. החוקרים מצאו שאירועי מזג אוויר קיצוניים, שנהיים נפוצים יותר ויותר, מובילים לאחוזי גירושין גבוהים יותר אצל ציפורים מונוגמיות. אם נצליח להבין טוב יותר את הגורמים המשפיעים על התופעה הזו, אולי נוכל לנקוט בפעולות שיובילו לצמצום מספר הזוגות המתגרשים, וכך להעלות את הצלחת הרבייה אצל הפינגווינים הזוטרים – ואצל עופות אחרים. יותר זוגות אוהבים, שחוזרים אחד לשנייה שנה אחר שנה, יובילו ליותר גוזלים ואפרוחים. חג אהבה שמח!