תחנה פרטית חדשה?
השבוע בחלל

החברה האמריקאית Vast הודיעה כי חתמה על הסכם עם ספייס אקס לשיגור תחנת החלל הפרטית הראשונה על גבי טיל פלקון 9 בשנת 2025. על פי ההסכם, זמן קצר לאחר מכן תשגר ספייס אקס לתחנה חללית דרגון ובה ארבעה אנשי צוות, שעשויים לשהות בה עד חודש. "אנו נרגשים מאוד לצאת למסע הזה, ולשגר את תחנת החלל הראשונה ואת הצוות הראשון שלה, אמר מנכ"ל Vast, ג'ד מקיילב (McCaleb) בהודעה לעיתונות. "אלה הצעדים הראשונים בחזון ארוך הטווח שלנו לשגר תחנות גדולות הרבה יותר, עם כבידה מלאכותית, למסלול סביב כדור הארץ, ומעבר לו". 

החברה שהוקמה לפני כשנתיים בלבד, מתכוונת למכור את כרטיסי הטיסה לתחנת החלל שלה לאסטרונאוטים פרטיים, במחיר שעדיין לא פורסם, אבל כבר אפשר להירשם לטיסה באתר שלה. כוונת החברה היא להציב בשלב הראשון את התחנה הראשונה במסלול סביב כדור הארץ, ובהמשך לחבר אליה רכיבים נוספים שיגדילו אותה בהדרגה. בכך היא מתחרה בחברת Axiom, הבונה בשלבים תחנת חלל פרטית על גבי תחנת החלל הבינלאומית. הרכיב הראשון שלה מיועד לשיגור לתחנה הבינלאומית בתחילת 2025, כשהמטרה היא תחנה עצמאית עד סוף העשור. 

על פי ההודעה של Vast, החברה מתכננת להקים בהמשך תחנת חלל באורך 100 מטרים, שתסתובב סביב עצמה כדי ליצור כבידה מלאכותית. רכיבי התחנה הענקית ישוגרו בסטארשיפ של ספייס אקס, לפי התוכנית. לדבריהם, ניסוי בטכנולוגיה של סיבוב עצמי ליצירת כבידה מלאכותית יבוצע כבר בתחנה הקטנה הראשונה. בינתיים החברה פרסמה רק מעט פרטים על המפרט הטכני של התחנה שהיא מתכוונת לשגר תוך שנתיים בלבד, ולא מסרה פרטים על מקורות המימון של המיזם. 

בעבר היו לא מעט חברות שפרסמו תוכניות מבטיחות לבנייה ושיגור של תחנות חלל פרטיות, עם מעט מאוד כיסוי. עם זאת, עם חוזה שיגור חתום, ייתכן שהפעם מדובר ביותר מהבטחה ריקה. 

מכירת הכרטיסים תיפתח בקרוב. הדמיה של תחנת החלל עם חללית דרגון של ספייס אקס | מקור: vastspace.com

לוכד הלוויינים הסיני

מטוס החלל החשאי של סין נחת השבוע בתום שהות של 276 ימים בחלל. מעט מאוד ידוע במערב על המטוס ותפקודו, אך מעריכים שהוא דומה למטוס החלל האמריקאי X-37B, הנראה כמו גרסה מוקטנת ולא מאוישת של מעבורות החלל, ומשוגר מדי פעם למשימות של כמה חודשים. גם רוב פרטיהן חסויים, וכנראה הן קשורות בעיקר לריגול צבאי.

מנתונים שפרסמה החברה האמריקאית LeoLabs, המתמחה במעקב אחרי עצמים מלאכותיים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, עולה כי  בסוף אוקטובר 2022 הופיע עצם נוסף במסלול דומה מאוד לזה של מטוס החלל הסיני, וייתכן שמדובר בלוויין שהוא שחרר. בחודשים הבאים הם טסו לסירוגין יחד, נפרדו וחוזר חלילה. אי אפשר לדעת אם זו הייתה "טיסת מבנה" קרובה מאוד, או שמטוס החלל לכד שוב ושוב את הלוויין ושחרר אותו.

הדיווחים על יכולת כזו של מטוס החלל הסיני כמובן לא מוסיפים נחת למערכת הביטחון של ארצות הברית. אם סין יכולה לתפוס בחלל לוויינים של עצמה, היא תוכל בוודאי ללכוד גם לוויינים של מדינות אחרות ולשבש את פעילותם. סין לא התייחסה ליכולות של מטוס החלל. תאגיד CASC, שייצר את המטוס, הסתפק בהודעה קצרה לאחר נחיתתו, שבה נאמר כי "הפרויקט יספק גישה נוחה יותר וזולה לחלל, לשימוש עתידי בחלל למטרות שלום".

טסים ביחד ולחוד. ניתוח המעקב של חברת LeoLabs אחרי מטוס החלל הסיני והלוויין שאיתו | מקור: LeoLabs

מנקים את החלל

חברת ההזנק ClearSpace חתמה על הסכם לשיגור חללית ראשונה שלה לפינוי פסולת חלל. חברת אריאן תשגר את החללית של החברה השוויצרית על גבי המשגר Vega-C. הניסוי, שמכונה בינתיים ClearSpace-1, מתוכנן להתקיים בעוד כשלוש שנים, ב-2026.

החללית אמורה לסלק מהמסלול סביב כדור הארץ חלק מהשלב העליון של טיל וגה ששוגר בשנת 2013, ונשאר במסלול. החלק הזה, שהמסה שלו 112 קילוגרם, ישמש להדגמת היכולות של חללית הניקוי. החללית מצוידת בארבע זרועות רובוטיות, והיא אמורה ללפות את המטרה, ואז להפעיל את המנוע ולכוון את עצמה, עם הפסולת, למסלול שיביא לשריפתה באטמוספרה. בהמשך הכוונה היא לפתח חלליות כאלה לשימוש רב-פעמי, כך שהן יוכלו לפנות פסולת למסלול שיביא להשמדתה בכניסה לאטמוספרה, ואז לחזור על הפעולה שוב ושוב עם פיסות פסולת נוספת.

"יש כיום בחלל יותר מ-34 אלף פיסות פסולת בגודל של יותר מ-10 סנטימטרים, ועוד כ-6,500 לוויינים פעילים, ומספרם צפוי לגדול ליותר מ-27 אלף עד סוף העשור", אמר מנכ"ל אריאן, סטפן ישראל (Israël). "המספרים האלה ממחישים את הצורך למצוא פתרונות יצירתיים לשימור התועלת של החלל לטובת האנושות והחיים בכדור הארץ".

המימון העיקרי למיזם אמור לבוא מסוכנות החלל האירופית (ESA). זה כמובן לא הפרויקט היחיד בתחום. למשל, כבר לפני כחמש שנים הדגימה קבוצה בריטית יכולות בפינוי פסולת חלל, אך לפרויקט שלה לא היה המשך. גם החברה הבינלאומית Astroscale, שיש לה מרכז פיתוח בישראל, מפתחת בין השאר טכנולוגיות לסילוק פסולת חלל. בסופו של דבר, כדי לעבור משלב ההדגמה לעבודה מעשית, הטכנולוגיות בתחום יהיו צריכות להיות יעילות וזולות עד כמה שאפשר. רק אז אולי יהיה אפשר להתחיל לסלק פסולת חלל בצורה יעילה, ולשפר את רמת הבטיחות של הפעילות במסלול הנמוך סביב כדור הארץ.

הזרועות הרובוטיות אמורות לקטוף את הפסולת מהמסלול. הדמיה של משימת ClearSpace-1 | מקור: European Space Agency

וירג'ין מהדקת חגורות

כמעט שנתיים לאחר טיסת הבכורה המוצלחת של חברת וירג'ין גלקטיק לגבול החלל, הודיעה החברה השבוע על איוש המשימה השנייה, המתוכננת לסוף החודש, אך עדיין לא נמסר המועד הרשמי. טיסות התיירות של וירג'ין לגבול החלל נעשות בחללית קטנה ובה מפקד, טייס, ועד שישה נוסעים. מטוס ייעודי נושא את החללית לגובה של 18 קילומטר, שם היא נפרדת ממנו ומפעילה מנוע רקטי הנושא אותה לגובה של כ-90 קילומטרים, בגבול החלל. שם הנוסעים זוכים לכמה דקות של ריחוף בחוסר כבידה לפני שהחללית נופלת חזרה, ודואה בעזרת כנפיים לנחיתה על מסלול. אחרי טיסת הבכורה ביולי 2021, שבה השתתף גם המייסד והבעלים של החברה ריצ'רד ברנסון (Branson), קורקע המטוס הנושא, איב (Eve) לתקופה ממושכת ורק לאחרונה שב לפעילות.

את המשימה הראשונה יטיסו המפקד מייק מסוצ'י (Masucci) ומדריך הטיסה הראשי של החברה וסי ג'יי סטרוקו (Sturckow), והנוסעים יהיו ארבעה עובדים בכירים בחברה – שתי נשים ושני גברים. אם הטיסה תעבור בהצלחה, החברה מתכננת להתחיל להפעיל כבר בחודש יוני טיסות מסחריות של המערכת. הראשונה תהיה טיסה שקנה חיל האוויר של איטליה לצורך ניסוי בתנאי מיקרו כבידה.

לאחר מכן אמורה החברה להתחיל להציע גם טיסות תיירות לנוסעים משלמים. מחירה של טיסה כזאת צפוי לעמוד על 450 אלף דולר. בחברה מצפים להכנסות של כשני מיליון דולר מכל טיסה, שיאפשרו לה למחוק בהדרגה הפסדים של מאות מיליוני דולרים שהיא צברה בשנים האחרונות, ולעבור לרווחיות. היעד הזה תלוי גם בהשלמת ייצורן של חלליות נוספות מסדרה חדשה, דלתא, שאמורות להיכנס לשירות בעוד כשנתיים, וכל אחת מהן מתוכננת להחזיק מעמד 500 טיסות לפחות. לחברה כבר יש רשימת המתנה של מאות אנשים שקנו כרטיסים בשנים האחרונות, ואנשיה אמרו לאחרונה כי הם מקווים להגיע בהקדם לתדירות טיסות של פעם בחודש לפחות.

החללית Unity מתקרבת למסלול הנחיתה בניסוי הדאייה האחרון שנעשה בחודש שעבר, לקראת חידוש הטיסות המאוישות | צילום: Virgin Galactic

סימני מים על מאדים

רכב השטח שהפעילה סין על מאדים, ז'ורונג (Zhurong) כבר סיים כנראה את פעילותו, אבל ממצאים מהתמונות שהוא העביר מצביעים על האפשרות שהיו מים נוזלים על פני מאדים בתקופה הרבה יותר מאוחרת מכפי שסברו עד כה. מחקרים רבים, המבוססים בין השאר על ממצאים של חמשת כלי הרכב האמריקאים שנחתו על מאדים, העלו כי מאדים היה בעברו הרחוק כוכב לכת רטוב, עם אוקיינוסים, נהרות, עננים ומחזור מים כמו בכדור הארץ. לפני כשלושה מיליארד שנה הוא איבד בהדרגה את רוב האטמוספרה שלו, וכמעט כל המים התנדפו לחלל. כיום רוב המים שנותרו על פניו הם בצורת קרח ואולי גם תמלחות. יש דיווחים שטרם אומתו גם על מאגרים תת-קרקעיים של מים נוזלים.

חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים בחנו תמונות שצילם ז'ורונג במאדים, והגיעו למסקנה כי ייתכן שהיו מים נוזלים על פניו לפני כמה מאות אלפי שנים בלבד, לפחות באזור המסוים שהוא חוקר, המכונה "מישור אוטופיה". החוקרים ניתחו את מבנה דיונות החול שבו, הנוצרות עקב תנועות הרוח, ממש כמו באזורים מדבריים מסוימים או בחופי ים חוליים בכדור הארץ, והבחינו כי בקווי הרכס של חלק מהדיונות יש סדקים אופייניים וכן מבנים בצורת  מצולעים. מסקנתם החוקרים הייתה שהמבנים האלה הם מלחים או מינרלים שהיו מומסים במים, ונותרו על פני הדיונות כשהמים קפאו או התאדו.

מניתוח הממצאים הגיעו החוקרים למסקנה כי המים היו באזור אי שם בתוך טווח הזמן שבין לפני 1.4 מיליון שנה ל-400 אלף שנה, ואולי אפילו פחות. הם גם שללו את האפשרות שהמבנים נוצרו מקפיאה והתאדות של פחמן דו-חמצני, ולא מים. לדבריהם, ייתכן שאזורים מסוימים במאדים נשארו רטובים גם אחרי שרוב המים נעלמו מפני השטח של כוכב הלכת, ואולי גם היה מחזור עונתי, של מים שקפאו בחורף והתאדו בקיץ, וחוזר חלילה.

אם אכן היו מים נוזלים במאדים בתקופות מאוחרות הרבה יותר ממה שחשבנו, לפחות באזורים מסוימים, יתכן גם שהייתה שם פעילות מיקרוביאלית, ואולי נותרו בקרקע באזורים האלה צורות עמידות של חיידקים שהצליחו לשרוד. אם יתקבלו עוד חיזוקים לממצאים של החוקרים מסין, ייתכן שהחיפוש אחרי שרידי החיים על מאדים יקבל תנופה מחודשת.

פעם היה פה ים? רכב השטח הסיני ז'ורונג לצד הנחתת שלו במישור אוטופיה במאדים | הדמיה: Chinese Space Agency