מעבדה ישראלית בתחנת החלל, אבני בניין לחיים באסטרואיד, לוויין הירח הסיני וקרח בטלסקופ האירופי. סיכום השבוע ברחבי היקום
תרופות ישראליות בחלל
מערכת ניסוי של החברה הישראלית "ספייס פארמה" שוגרה הלילה (בין חמישי לשישי) לתחנת החלל הבינלאומית. לאחר שאסטרונאוטים יחברו את המערכת הסגורה לתשתיות החשמל והתקשורת של התחנה, המערכת תופעל ממרכז הבקרה של החברה בהרצליה. היא תריץ 19 ניסויים של חברת תרופות גדולה, כשהמטרה היא לבדוק ייצור של חומרים רפואיים בתנאי מיקרו-כבידה. חלבונים וחומרים אחרים מתגבשים למבנה מרחבי שונה מעט בתנאי כבידה אפסית, וזה משפיע גם על היישום הרפואי שלהם. אחד המוצרים בניסוי הנוכחי הוא נוגדן שכבר משמש לטיפול בסרטן. הגירסה החללית שלו אמורה להיות יציבה יותר, כך שיהיה אפשר לתת אותה לחולים בהזרקה תת-עורית, בלי צורך בעירוי תוך ורידי. "המשמעות היא שהחולה יוכל לקבל את הטיפול אחת לששה שבועות במקום כל שבועיים, ולא יצטרך להתאשפז בשביל כל טיפול", אמר יוסי ימין, מייסד ספייס פארמה ומנכ"ל מרכז הפיתוח שלה בישראל, לאתר מכון דוידסון.
מערכת הניסוי של ספייס-פארמה שוגרה בחללית דרגון של ספייס אקס, במשימת אספקה לא מאוישת לתחנת החלל. היא אמורה לשוב לכדור הארץ בעוד כחודש. זו כבר משימת החלל העשירית של החברה הקטנה, המעסיקה בישראל 12 עובדים בלבד, אך פועלת גם בארצות הברית, בשווייץ, בבריטניה ובצרפת. החברה גייסה עד כה כ-13 מיליון דולר, וכן קיבלה כשמונה מיליון דולר במענקים, בין השאר בסיוע של סוכנות החלל הישראלית. כעת היא נמצאת לקראת סיום סבב נוסף של גיוס 15 מיליון דולר. "בנוסף אנו מחפשים שותף אסטרטגי מתחום הפארמה, כדי להיכנס לא רק לייצור תרופות בחלל עבור לקוחות אחרים, אלא לפתח תרופות משלנו", אמר ימין.
המערכת של החברה היא קופסת מתכת מוארכת, קטנה מקופסת נעליים ממוצעת, המכילה מאות מטרים של צנרת דקיקה ומערכות מורכבות להנעת הנוזלים בתנאי מיקרו-כבידה. "בגלל ההתנהגות של נוזלים בתנאים כאלה, שיטת העבודה צריכה להיות ברמת הטיפה", מסביר ימין. "זה לא שאם הצלחנו לעשות משהו במיקרוליטר, אנחנו עכשיו יכולים להגדיל אותו למיכל של ליטר, כי זה לא יעבוד בחלל. אנחנו עובדים ביחידה של droplet (טיפה), כמו שמחשבים עובדים עם ביטים, והיום בזכות היכולות שפיתחנו אנו כבר יכולים לעבוד עם עשרות מיליוני טיפות, בטור ובמקביל".
מערכת הניסוי הנוכחית מוכוונת מחקר, והתוצר שלה יהיה בסדר גודל של גרם אחד של התרופה. "אבל במערכת באותו גודל שתהיה מוכוונת ייצור, אנו יכולים להגיע לנפח עבודה של יותר מליטר, עם 200-100 גרם של תוצר, ויכולים לשלוח עשר מערכות כאלה במקביל", אומר ימין. "בתרופה שעולה 4,000 דולר למנה, יש לנו יכולות ייצור של עשרות מיליוני דולרים".
נוסף על ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית, החברה שיגרה גם כמה לוויינים זעירים ובהם מעבדות מחקר אוטומטיות. כעת שוקדים בחברה על רכישת היכולת להנחית לוויינים כאלה, כמו שעושה החברה האמריקאית המתחרה, ורדה (Varda). במקביל הם מנהלים שיחות עם חברות חלל על שימוש עתידי בתחנות חלל פרטיות, ובמטוסי חלל למשימות ממושכות, כמו Dream Chaser.
"אחד המודלים שלנו הוא להפוך לחברת פארמה, שמפתחת את התרופות מהשלב הראשון ועד הייצור", סיכם ימין. "יש לנו כבר פטנטים על שתי תרופות שאנו יכולים לייצר גירסה שלהן במיקרו-כבידה, אבל עדיין לא הגיעו לניסויים. זה דורש השקעה רבה ואורך נשימה, אבל גם התמורה בהתאם".
בית חרושת לתרופות שיכול לעבוד על מיליוני טיפות במקביל. מערכת הניסוי של ספייס פארמה בבדיקות האחרונות לפני המסירה לשיגור לחלל | צילום: ספייס פארמה
אבני בניין של חיים באסטרואיד
כחצי שנה לאחר שהגיעה לכדור הארץ הדגימה שאספה סוכנות החלל האמריקאית מהאסטרואיד בנו (Bennu), וכחודשיים לאחר שהחוקרים הצליחו סוף-סוף לפתוח את מיכל הדגימות העיקרי, מתברר שהיה שווה לחכות. האסטרואיד מכיל שפע של חומרים מפתיעים, בעיקר כאלה הרומזים על קיומה של סביבה מימית במקום שבו נוצר סלע החלל. הדגימה הכילה 121.6 גרם של אבנים ואבק, ויש בה כמויות לא מבוטלות של גליצין, חומת האמינו הפשוטה ביותר (NH2‐CH2‐COOH) המשמשת אבן בניין לחלבונים. בנוסף, הדגימה מכילה מינרלים שנוצרים בסביבה מימית, כמו פילוסיליקטים (Phyllosilicates), ומינרלים שבמטאוריטים רבים קשורים למולקולות מים כמו פחמות (קרבונטים, תרכובות המכילות את הקבוצה הכימית CO3), סולפיטים (SO3), אוליבין ומגנטיט. הדגימה מכילה גם כמות מפתיעה של מגנזיום זרחתי (Mg3(PO4)2) – מינרל שקיים בעצמות ובחומר צמחי, אבל לרוב לא נמצא במטאורידים, משום שהוא נהרס בקלות.
רוב הממצאים לגבי הרכב האסטרואיד עולים בקנה אחד עם הערכות שהתבססו על ניתוח מרחוק של הרכבו הכימי, על בסיס מכשירי החללית אוזיריס רקס. "הצלחנו עם החישה מרחוק", אמר הגיאולוג הרולד קונולי (Connolly) מאוניברסיטת רואן בניו ג'רזי, "וזה משפיע ישירות על האופן שבו אנו מנתחים את הרכב הדגימה ובוחנים את השערותינו".
החוקרים מקווים כי בחינה מדוקדקת של החומרים המרכיבים את האסטרואיד והיחסים ביניהם תאפשר לפענח את ההיסטוריה הגיאולוגית של גרם השמיים שבו נוצר בֶּנוּ. על פי ההשערות, בנו התנתק מאסטרואיד גדול יותר יותר אי שם במהלך התקופה שבין שני מיליארד שנה ל-700 מיליון שנה לפני זמננו. "אנחנו רק בשלב מוקדם מאוד של ניתוח המידע, ויש עוד הרבה מאוד דברים שאנו לא יודעים", אמר טים מקוי (McCoy ) ממכון סמית'סוניאן בוושינגטון, המנתח חלקים מהדגימה.
דגימות שמרמזות על עבר רטוב. קפסולת הדגימה מיד לאחר הנחיתה במדבריות יוטה בספטמבר 2023 | צילום: NASA/Keegan Barber
הירח מתחמם
סין שיגרה השבוע לוויין אל הירח, שאמור לשמש תחנת ממסר לחלליות שיפעלו סביבו או ינחתו עליו. הלוויין קצ'יאו 2 (Queqiao-2), שוגר ביום שלישי על גבי טיל לונג מרץ' 8 ממרכז החלל הסיני ונצ'נג (Wenchang) באי היינן. הוא אמור להיכנס למסלול אליפטי גבוה יחסית מעל הירח, כך שיוכל לסייע בעברת תקשורת גם למשימות לקוטב הדרומי של הירח וגם לצד הרחוק שלו. אחת מהן מתוכננת כבר בחודשים הקרובים: משימת צ'אנג-אה 6 (Chang’e 6), שבה תנסה סין להנחית בפעם הראשונה משימה לאיסוף דגימות קרקע מהצד הרחוק של הירח ולשיגורן לכדור הארץ.
כמה ימים קודם לכן שיגרה סין לירח שתי חלליות למטרה שלא פורסמה. המידע על המשימה הזו פורסם רק לאחר שהתברר שהחלליות, DRO-A ו-DRO-B, לא הצליחו להיכנס למסלולן. המשימה המסתורית רק מוסיפה לדאגה האמריקאית מפני תוכנית החלל של סין, ובכיר בחיל החלל האמריקאי שב והביע חשש מפני אפשרות שלתוכנית החלל הסינית, בכלל זה תוכנית הירח שלה, יש גם רכיבים התקפיים. "אלה סכסוכים ארציים שאנו מקווים למנוע, וגם לא רוצים בהם, אך הסבירות גוברת והולכת שהם יגיעו גם לחלל, או אפילו יתחילו שם", אמר הגנרל אנתוני מסטליר (Mastalir), מפקד אזור הודו והאוקיינוס השקט בחיל החלל.
תוכנית הירח האדומה מעוררת חששות בארצות הברית. טיל לונג מרץ' 8 עם הלוויין קצ'יאו 2 על כן השיגור בוונצ'נג | צילום: Huang Guochang/Xinhua
קרח מכאן ומכאן
טלסקופ החלל האירופי אוקלידס, ששוגר בשנה שעברה כדי לנסות ולפענח את סודות החומר האפל והאנרגיה האפלה, נאלץ להתמודד עם אפלולית משלו לאחר שקרח החל להצטבר על אחד הרכיבים האופטיים שלו. סוכנות החלל האירופית, ESA, הודיעה כי מעט אדי מים שנספגו מהאוויר בזמן הרכבת הטלסקופ שוחררו לריק של החלל, אך לרוע המזל התעבו וקפאו דווקא על אחד מרכיבי המראות של הטלסקופ. מדובר כנראה בשכבת קרח בעובי של פחות מאלפית המילימטר, אך היא מספיקה כדי לפגוע באיכות הצילום.
התקלה התגלתה לאחר שמפעילי טלסקופ החלל זיהו ירידה בעוצמת האור של כוכבים מסוימים שהטלסקופ צילם שוב. הבעיה אינה נדירה בטלסקופי חלל, ויש דרכים לפתור אותה, כמו הפניית הטלסקופ לעבר השמש לזמן מה. בסוכנות האירופית מנסים כבר כמה חודשים לגבש הליך בטיחותי, שיאפשר לחמם את הרכיבים האופטיים בלי לפגוע בביצועיהם בשל חשיפה לאור חזק ולטמפרטורות גבוהות. בינתיים לא נמסר מתי בכוונתם להפעיל את ההליך. כמו כן, בסוכנות מעריכים שהטלסקופ ימשיך לפלוט אדי מים, כך שנראה שיצטרכו לחזור מדי פעם בפעם על תהליך ההפשרה, כדי לנקות את הקרח מהמראה.
מחיפוש אחר חומר אפל עד חזרה לתקופת הקרח. טלסקופ החלל האירופי אוקלידס | הדמיה: ESA
