דגל ישראל על הירח

ספק רב אם רוב יושבי בית הקפה והפיצריה בקומת הקרקע של בניין משרדים צנוע בשכונה מנומנמת ביהוד, מעלים על דעתם שארבע קומות מעליהם, בין משרדי עורכי דין למכוני קוסמטיקה, בונה צוות קטן של מהנדסים שתי נחתות שאמורות להגשים את החלום הישן, ולהציב את דגל ישראל על הירח. הנַחֶתֶת קטנה באופן מפתיע – קטנה הרבה יותר מחללית "בראשית" המקורית, שאחרי חודשיים של מסע ארוך ועתיר הישגים, סיימה את דרכה בהתרסקות מפוארת על הירח.

הדגם בגודל מלא שמשמש כעת לניסויים ראשוניים במשרדים והסדנאות של עמותת SpaceIL ונחשף כאן לראשונה, נראה כמו שידת ספרים ביתית בגובה מטר וחצי, עשויה מאלומיניום עבה במיוחד. אלא שבניגוד לשידה הממוצעת, לנחתת הזו יש ארבע רגליים מתקפלות, שאמורות להציב אותה בשלום על פני הירח. הרגליים נראות פשוטות למדי, עד שהמהנדסת בעלת השם המחייב סהר פרץ, מתחילה להסביר על הדרישות שהן יצטרכו לעמוד בהן, מניסויי הרעדה שידמו את טלטולי השיגור ועד מבחני הפלה מגובה. מנגנון הפתיחה של הרגליים הוא קפיצי, בלי מנגנונים חשמליים, הידראוליים או כל סיבוך אחר שיהיה מועד יותר לקלקול בחלל. כל מה שצריך הוא שחרור תפס שמחזיק את הרגליים המקופלות סמוך לגוף הנחתת. על תפקודם המוצלח של כל אחד משמונת התפסים, בארבע הרגליים של שתי הנחתות, תקום או תיפול נחיתה מוצלחת על הירח. וזה רק אחד מאלפי דברים שצריכים לתפקד היטב כדי שהמשימה אכן תצא לפועל. לכן, מסבירה פרץ, מחירו של כל תפס כזה הוא כ-50-40 אלף דולר. כשמכפילים את זה בשמונה רגליים, מתחילים לקבל מושג למה גם משימת ירח פשוטה ביותר מגיעה עם תג מחיר של תשע ספרות. בדולרים.  

שומרים על הרגלים. סהר פרץ (מימין) עם ליאב רוטנברג מצוות התוכנה של SpaceIL עם דגם ניסויי הרגליים של הנחתת | צילום: איתי נבו

לעשות דברים יחודיים

הרעיון להנחית חללית ישראלית על הירח נולד בסוף שנת 2010 אצל שלושה מהנדסים צעירים, יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שהחליטו – למרות ניסיונם המוגבל בתום החלל – להתמודד על פרס של חברת גוגל, 20 מיליון דולר לגוף לא-ממשלתי שיצליח להנחית חללית על השכן שלנו. הפרויקט הפך להיות עמותת SpaceIL;  שלושת המייסדים פינו את מקומם למהנדסי חלל מקצועיים ושותפות הדוקה עם התעשייה האווירית; העלות האמירה ל-100 מיליון דולר שגויסו ברובם מתרומות של נדבנים; והחללית, שעברה כמה וכמה גלגולים, קיבלה את השם "בראשית", ושוגרה לירח ב-2019, הרבה אחרי שהתחרות המקומית הסתיימה בלי זוכים.

בראשית ריתקה את תשומת הלב הציבורית כשהתמודדה בדרך לירח עם כמה תקלות, אבל אחרי מסע של כחודשיים במסלול חסכוני בדלק שהתאים לממדיה הצנועים, היא ביצעה בהצלחה את התמרון המורכב של כניסה למסלול סביב הירח, והפכה את ישראל למדינה השביעית בלבד שעושה זאת. שבוע לאחר מכן, הסתיים ניסיון הנחיתה במפח נפש, כשעקב שרשרת תקלות היא הגיעה אל פני הירח במהירות גבוהה מדי והתרסקה.

"כבר באירוע הנחיתה הבטיחו ראש הממשלה בנימין נתניהו, והנדבן מוריס קאהן (שמימן כ-40 אחוז מעלות בראשית – א"נ) שיהיה המשך לפרויקט, אבל לקח לנו בערך שנה להתגבש מחדש, ולהבין מה זה אומר לעשות שוב. היה ברור לנו שאנו לא רוצים לחזור על אותה משימה. משהו ב-DNA של SpaceIL זה לעורר השראה, ולעשות דברים ייחודיים", אומר כפיר דמרי, אחד משלושת המייסדים וכיום משנה למנכ"ל עמותת SpaceIL. "גייסנו מנכ"ל חדש, שמעון שריד, בחנו הרבה משימות חלל אפשריות, אפילו משימה למאדים. בסופו של דבר התכנסנו סביב הרעיון לחזור לירח עם כמה חלליות. בהתחלה חשבנו על ארבע נחתות, אבל בסוף החלטנו על שתיים כדי לשמור על מסגרת תקציב דומה לזו של בראשית 1 – כ-100 מיליון דולר".

הרבה הצלחות בדרך הארוכה, אך היא הסתיימה בהתרסקות. תמונת הסלפי של בראשית ממש לפני תמרון הנחיתה על הירח, אפריל 2019 | מקור: SpaceIL 

דבר שלא נעשה מעולם

בסוף שנת 2020 הציגה העמותה בבית נשיא המדינה, ראובן ריבלין, את המתווה למשימת בראשית 2, ודיברו אז על נחיתה על הירח במחצית הראשונה של 2024. מאז המועד נדחה למחצית השנייה של 2025, גם הוא עדיין לא סופי, משום שהעמותה עדיין לא חתמה על חוזה שיגור. "אנו מנהלים כעת משא ומתן על שיגור המשימה, ונראה שהשיגור יהיה עם ספייס אקס", אומר דמרי. זו החברה ששיגרה ב-2019 בהצלחה רבה את בראשית 1.

משימת בראשית 2 תורכב כאמור משתי נחתות קטנות, המיועדות לנחות כל אחת באזור אחר של הירח. הראשונה בצד הקרוב, זה שפונה תמיד לכדור הארץ, מה שמאפשר מעקב אחר הנחיתה בזמן אמת. לאחר מכן אמורה הנחתת השנייה לנחות בצד הרחוק של הירח, משימה מאתגרת במיוחד שעד כה רק חללית אחת – של סין – הצליחה לבצע. "שתי נחיתות במשימה אחת זה דבר שלא נעשה מעולם", הדגיש דמרי.

עד שינחתו על הירח, או לפחות ינסו, שתי הנחתות יהיו צמודות לחלק העיקרי של החללית – מַקֶּפֶת, או לוויין, שאמורה להמשיך לחוג סביב הירח במשך כמה שנים, הרבה אחרי סיום פעילותן של הנחתות, המתוכננות לתפקד על פני השטח רק ימי ארץ אחדים.

כרגע מכוונים ליוני 2025. שעון הספירה לאחור במשרדי SpaceIL ביהוד בשבוע שעבר | צילום: איתי נבו

לראות את הנחיתה

המערכת המשולבת של המקפת והנחתות תהיה גדולה מעט מהחללית של משימת בראשית 1, מידות של כ-3x1.7 מטרים, ובגובה מטר וחצי, מדובר על חללית בגודל של מיני-ואן. המסה הכוללת שלה בשיגור צפויה להיות כ-1,060 קילוגרם. 760 קילוגרם למקפת, מתוך זה כמעט שלושה רבעים הם משקל הדלק הדרוש לתמרונים בדרך לירח, לכניסה למסלול סביבו ולשינויי המסלול לקראת שחרור כל נחתת ואחריו. המסה של כל נחתת תהיה כ-150 קילוגרם, מתוך זה כ-90 קילוגרמים של דלק, המיועד לתמרון אחד ויחיד: נחיתה רכה על פני הירח מגובה של כמה עשרות קילומטרים.

"חלק גדול מהמערכות של בראשית 2 מבוססות על פיתוחים של בראשית 1, כמו המבנה הכללי של המקפת והנחתות, וחלק ממערכות הבקרה, בהן עוקבי הכוכבים, המסייעים לקבוע את כיוון החללית ומדי התאוצה, ה-IMU", מסבירה דניאלה גיא רון, מהנדסת המערכת של בראשית 2 ומנהלת המקטע הקרקעי של המשימה, הכולל בין השאר את הסימולטור ותחנות הקרקע. "ההבדלים הגדולים בין המשימות הם במערכות הנחיתה. במקום המנוע הראשי ושמונה מנועי דחף קטנים שהיו בבראשית 1, הנחתות יהיו מצוידות בעשרה מנועי דחף קטנים, thrusters, שישמשו גם בכיוון שלהן ובעיקר בנחיתה. גם מערכות הנחיתה עצמן יהיו משוכללות יותר, ובנוסף על שני מדי-טווח-לייזר, לכל נחתת, אחד לגובה רב ואחד לגובה נמוך, יהיו לכל נחתת שתי מערכות ראייה ממוחשבת המבוססות על צילום ועיבוד התמונה בזמן אמת כדי לזהות את המקום המדויק על סמך התמונות, ולהבטיח נחיתה בטוחה". את אחת משתי המערכות תספק חברת הסטרט-אפ הישראלית "לולב" שהקים נעם לייטר, מהנדס בצוות הבקרה של בראשית 1.

לייטר הוא לא היחיד מיוצאי בראשית 1 שחוזר לסיבוב השני כספק חיצוני. גם אסף לוין, שהיה ראש תחום התוכנה במשימה המקורית, ייסד חברה משלו, סים דוט ספייס, וזכה עימה במכרז לספק את שירותי הסימולציה ובדיקת המערכות לנחתות של בראשית 2.

הספק החיצוני העיקרי במשימה יהיה מפעל "חלל" של התעשייה האווירית, שיבנה את המקפת, בעוד העמותה תבנה את הנחתות. לאחר מכן, שילוב המערכות – אינטגרציה, בשפה המקצועית – יבוצע גם הוא בתעשייה האווירית, וגם הבדיקות של החללית המשולבת.

ההבדלים הגדולים הם במערכות ההנעה ובמערכות הנחיתה. שרטוט של המקפת ושתי הנחתות של בראשית 2 | מקור: SpaceIL

צמחים ותרופות

לחללית בראשית 1 היה מכשיר מדעי אחד, למדידת שדות מגנטיים מקומיים במהלך הנחיתה, וכן מחזיר לייזר שנועד לאפשר ללוויין הירח האמריקאי LRO למדוד במדויק את המרחק אליה לאחר הנחיתה. בסופו של דבר אף אחת מהמשימות המדעיות לא צלחו עקב התרסקותה. במשימה הבאה הכוונה היא לקחת את המדע רחוק עוד יותר, ולשלב במשימה ניסויים פורצי דרך. מתוך עשרות הצעות שהוגשו לניסויים במשימה, בחרה ועדה מדעית ארבעה ניסויים מרכזיים.

הנחתת המתוכננת לנחות בצד הקרוב של הירח תישא ניסוי להנבטת צמחים על הירח. את הניסוי יבצע תאגיד Lunaria One, הכולל נציגים של אוניברסיטת בן גוריון, ושורת אוניברסיטאות באוסטרליה ובדרום אפריקה. מערכת הניסוי תכלול מתקן אטום עם זרעים וסביבה מבוקרת, ומערכת השקיה שתפעל לאחר הנחיתה על הירח. מכיוון שהנחתות מתוכננות לתפקד רק כמה ימים, המעקב אחרי הזרעים יימשך שלוש יממות בלבד, בתקווה שבזמן הקצר הזה יהיה אפשר להפיק תובנות שיועילו בהמשך גם לתחנות מחקר או למושבות קבע על הירח.

הנחתת השנייה, שאמורה לנחות בצד הרחוק של הירח, תישא עימה מד קרינה קוסמית שתספק סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א. הסכם ההבנות לשיתוף פעולה בין העמותה לסוכנות האמריקאית נחתם רק לפני כשלושה חודשים, בכינוס החלל הישראלי בתל אביב.

שני ניסויים מדעיים נוספים יתבצעו במקפת. בניסוי אחד, בהובלת פרופ' שרה אייל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תיבחן לאורך זמן עמידותן של תרופות נפוצות בסביבה הקשה של החלל העמוק. הניסוי יתבצע במעבדה זעירה של החברה הישראלית ספייס פארמה, ובמהלכו יעקבו החוקרים אחרי שינויים בהרכב הכימי של כמה תרופות, כדי להבין באיזו מידה צפויות להישמר פעילותן ויעילותן במשימה ממושכת לעומק החלל.   

הניסוי השני של המקפת יעקוב אחר שינויים כימיים ופיזיקליים באדמת הירח באמצעות מצלמה היפר-ספקטרלית, המצלמת באורכי גל רבים, של חברת Noorha. המצלמה מבוססת על טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת בן גוריון.

"הניסויים נבחרו על פי החשיבות המדעית שלהם, אבל גם על פי האימפקט הציבורי וההשפעה החינוכית שעשויה להיות להם", מדגיש דמרי. "מעבר לכך הם נדרשו להתאים לחללית ולמשימה מבחינת משקל, נפח, צריכת חשמל וכן הלאה".

"ייתכן שלארבעת הניסויים האלה נצליח לצרף בהמשך עוד ניסויים קטנים מבחינת הדרישות", אומר פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, מדען המשימה של בראשית 2. אהרונסון היה המנהל המדעי של בראשית 1, והוביל את ניסוי המגנטומטר. אבל מבחינתו, בראשית 2 היא רק פלטפורמה מדעית אחת, וחלק מהפריחה של פעילות החלל הישראלית בשנים האחרונות. "אם לפני כמה שנים לא היה אופק לחלל אזרחי בארץ, היום יש שלל חלליות, מכשירים מדעיים וניסויים ישראליים שמשוגרים לחלל – מהניסויים של משימת רקיע בתחנת החלל, דרך טלסקופ החלל העתידי אולטראסט, ועד המכשיר המדעי ששוגר רק לאחרונה לצדק. המסר ליום העצמאות ה-75 הוא שיש לישראל תוכנית חלל עם המשכיות, ואני בטוח שגם לבראשית יהיה המשך גם אחרי בראשית 2".

"בכל מקום שזה אפשרי שילבנו במשימה טכנולוגיה ישראלית", מוסיפה גיא רון. "בין אם מדובר במערכות שלמות, או ברכיבים בתוך מערכות, כמו מעבדים ישראליים במצלמות הנחיתה".

גם לבראשית יהיה המשך. מדען המשימה עודד אהרונסון עם חללית בראשית הראשונה | צילום: SpaceIL

הנדסת חלל לכל ילד

מבחינת SpaceIL, המשימה העיקרית של בראשית אינה המדע, או אפילו הנחיתה על הירח, אלא ההשפעה החינוכית שלה. העמותה קמה בראש ובראשונה כדי להשתמש במשימת הירח ככלי לעידוד נערות ונערים ללמוד מדעים וטכנולוגיה, ובאמצעות מערך גדול של מתנדבים היא מפעילה חוגים, קורסים והרצאות בבתי ספר, ואפילו בגני ילדים, וגם לציבור הרחב. "במשימת בראשית 1 אנו מעריכים שכשני מיליון ילדים נחשפו לתכנים שלנו. מיליון בארץ, ומיליון בפעילות דומה עם ICenter, גוף חינוכי שפועל בצפון אמריקה", אומר דמרי. "במשימת בראשית 2 אנו רוצים להגיע ליותר ילדים, ביותר מדינות".

בחרנו במשימה ארוכת-טווח גם כדי להשפיע על יותר ילדים בצורה עמוקה יותר. כפיר דמרי עם דגם החללית | צילום: SpaceIL

אחד הפרויקטים החשובים המתוכננים במשימה הוא שימוש במקפת כמקור מידע למחקרים של תלמידים. "החלום הוא שהילדים לא רק יתרגשו מהמשימה, אלא ייקחו חלק פעיל במחקר", מדגיש דמרי. "הרעיון הוא שתלמידות ותלמידים בגיל חטיבת הביניים יעברו קורס בסיסי בהנדסת חלל, שאנו מפתחים בשיתוף סוכנות החלל הישראלית ומשרד החינוך עם חברות ללמידה דיגיטלית, ירכשו את הידע להוריד מידע מהחללית ויוכלו לעשות מחקרים משלהם על בסיס הנתונים שיקבלו. הבחירה שלנו במשימה ארוכת טווח, עם מקפת שתפעל שנים, קשורה גם לאימפקט החינוכי ולהזדמנות לעשות פרויקט כזה".

המשימה החינוכית לא מסתיימת במדע עצמו, וכוללת גם חינוך לשוויון. בתוכנית משותפת עם קרן פרסול (Parasol) בחרו SpaceIL ונציגי הקרן חמש נשים שישתלבו בפעילות העמותה, בעזרת מלגות בסכום כולל של חצי מיליון דולר. אחת מהן היא סהר פרץ, שפגשנו קודם, המתכננת את רגלי הנחיתה.

הרעיון הוא שהתלמידים והתלמידות ישתלמו בהנדסת חלל. לוח בקרה לבדיקת מערכת ההפעלה של עשרת מנועי הדחף של הנחתת | צילום: איתי נבו

לנחות עם שחר

אז איך תתבצע המשימה בפועל? מכיוון שמדובר בחללית בגודל בינוני, בראשית 2 צפויה להיות מטען משני בטיל השיגור שייקח אותה לחלל, כמו בראשית 1 (שהייתה החללית הראשונה בהיסטוריה ששוגרה לירח לא במטען עיקרי של הטיל). גם המסלול שלה לירח צפוי להיות דומה לזה של קודמתה: מסלול אליפטי סביב כדור הארץ שיוגדל בהדרגה במשך כחודשיים, עד שיחצה את מסלולו של הירח.

"לאחר הפעלת המנועים לכניסה למסלול סביב הירח, המקפת תתמקם במסלול מעגלי בגובה של כ-300 קילומטר", מסבירה גיא רון. "לאחר מכן היא תפעיל שוב את המנועים כדי לרדת למסלול אליפטי, שיביא אותה הרבה יותר קרוב לפני הירח. משם היא תשחרר את הנחתת הראשונה, לנחיתה בצד הקרוב של הירח. הנחיתה אמורה להימשך 20-15 דקות, ולהיות אוטונומית. היא אמורה להתבצע בבוקר הירחי (כלומר תחילת "יום" מואר שנמשך כ-14 ימי ארץ – א"נ) בקו רוחב גבוה יחסית, כך שיש סיכוי טוב שנשרוד את הצהריים על הירח, שבו הטמפרטורות מגיעות לשיא, אבל הנחתות לא מתוכננות לשרוד את הלילה הירחי. ההנחה היא שהנחתת תפעל 7-3 ימי ארץ".

לאחר שחרור הנחתת הראשונה תחזור המקפת למסלול גבוה עם הנחתת השנייה, וכעבור שבוע עד שישה שבועות תבצע תמרון דומה לשחרור הנחתת השנייה לקראת נחיתתה, הפעם בצד הרחוק. "זו תהיה נחיתה מאתגרת הרבה יותר, כי לא יהיה לנו שום קשר ישיר עם הנחתת", מציינת גיא רון. "המקפת תהיה תחנת הממסר שלה, מה שאומר שיהיו לנו 15-10 דקות תקשורת עימה כל שעתיים, ונוכל לקבל הרבה פחות מידע. אפילו אחרי הנחיתה יהיו לנו שעתיים של כסיסת ציפורניים עד שנדע אם היא הצליחה. כמהנדסים היינו מעדיפים לבצע את שתי הנחיתות בצד הקרוב של הירח, ואם חלילה הנחיתה הראשונה לא תצליח, יש סיכוי טוב שנעביר את הנחיתה השנייה לצד הקרוב".  

בימים אלה הצוות של SpaceIL עם אהרונסון והצוות המדעי, נמצאים בעיצומם של התהליכים לבחירת אתרי הנחיתה על הירח. התהליך הממושך כולל בחירת אתרים עיקריים ואתרים חלופיים, וכן שקלול של מגוון התנאים באתרים השונים – טופוגרפיה, תנאי התאורה, נתיבי נחיתה וכמובן אפשרויות התקשורת עם הנחתות.

יהיו לנו שעתיים של כסיסת ציפורניים. דניאלה גיא רון עם דגם החללית המשולבת ודגם נפרד של אחת הנחתות | צילום: איתי נבו

גאווה לאומית

כאמור, תג המחיר של המשימה צפוי להיות סביב 100 מיליון דולר, אם לא יהיו חריגות. עד כה הצליחה העמותה לגייס כ-90 אחוזים מהסכום – רובו הגדול מקבוצה קטנה של תורמים בעלי הון, הכוללת את מוריס קאהן, שמימן חלק ניכר מבראשית 1, פטריק ולינה דרהי ומשפחת מושָל.

"אנחנו נמצאים באזור המחיר שנקבע", מבטיח דמרי. "ואנו פועלים לגייס עוד תורמים פרטיים ועוד שיתופי פעולה שיעזרו לממן אותו בכסף או בדברים שווי כסף, כמו שימוש ברשת התקשורת של נאס"א במסגרת ההסכם עימם. היינו רוצים מאוד לקדם עוד שיתופי פעולה בינלאומיים".

סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמורה גם היא להשתתף ולממן 20 מיליון שקלים מתקציב המיזם. "נוסף על המימון אנו מסייעים בהתאמת התכנים של התוכנית ובהטמעתם במערכת החינוך, כדי שהדבר המדהים הזה יגיע לכמה שיותר ילדים", אומר מנהל סוכנות החלל, אורי אורון. "כמו כן אנו מנהלים עבורם את הקשר עם סוכנויות חלל אחרות כדי לסייע בפיתוח שיתופי פעולה".  

לפרויקט של SpaceIL יש חשיבות לאומית בכמה רמות, הדגיש אורון בשיחה עם אתר מכון דוידסון. "המדינה תרוויח ברמה הלאומית מהגדלת העניין של בני נוער במדע, טכנולוגיה וחלל. ברמה הבינלאומית, פרויקט כזה מחזק את ישראל בעולם וממצב את ישראל כאחת המדינות שמסוגלות לפעול בירח. יש פה גם גאווה לאומית. הצלחה פה תעורר עניין וגאווה גם אצל אנשים שאין להם שום קשר לחלל או לירח. זה פרויקט שחורג מגבולות התרומה הישירה, כי יש לו מעגלי השפעה נוספים".

האם ההצלחה הזו תתורגם גם להצלחה כלכלית? אורון משוכנע שכן. "קודם כול, כבר היום טכנולוגיות של בראשית 1 משמשות עוד גופים שמתכננים משימות ירח. שנית, גם אם זה לא יקרה מייד, ההון האנושי של המשתתפים במיזם הזה יניע גם תהליכים מסחריים".

"בסופו של דבר זה פרויקט ישראלי שכבר שיגר את החללית הפרטית הראשונה אל הירח, עם מהנדסים ישראלים, עם הרבה רכיבים ישראליים. זו גאווה ציונית גדולה", מוסיפה גיא רון.

"מיצבנו את ישראל כמעצמה בתחום החלל, והמיצוב הזה הוא קריטי למדינת ישראל. גם בצד של התעשייה וגם בצד החינוכי, מדגיש דמרי. "אנו מציגים את בראשית 2 כמשימה בינלאומית בהובלה ישראלית, כדי לקדם את המעמד של ישראל כמובילה בתחום החלל".

מיצבנו את ישראל כמעצמה בתחום החלל. מימין: מנהל סוכנות החלל הישראלית אורי אורון, מנכ"ל SpaceIL שמעון שריד, ד"ר ולתר פלצר מנכ"ל סוכנות החלל הגרמנית DLR וכפיר דמרי, בכינוס החלל ה-18 בתל אביב | צילום: רונן חורש, לע"מ

סוגרים מעגלים

משימת בראשית 1 מותגה – במידה רבה של צדק – כהצלחה גדולה. היא רשמה לא מעט הישגים, ואנשי הצוות שלה עשו שוב ושוב את מה שנראה בלתי אפשרי, והתגברו על תקלות וקשיים. אבל הכישלון בנחיתה הותיר תחושה של החמצה. האם הצלחה של בראשית 2 תסגור את המעגל הזה? "אני לא יכול להגיד שלא", מודה דמרי. "אבל מבחינתי זה לא מעגל – זה המשך. אנו לא עושים את אותו הדבר, אלא קופצים לפרויקט שהוא יותר משמעותי בכמה סדרי גודל. אנו לא סוגרים את המעגל אלא מגדילים אותו, כמו במסלול של בראשית לירח".

"בשם עצמי ובשם המהנדסים האחרים שנשארו, אנו מאוד רוצים את ההזדמנות השנייה הזו, והפעם להצליח", אומרת גיא רון, שהייתה מהנדסת מערכת במקטע הקרקעי של בראשית 1, עבדה בחברה ביטחונית וחזרה ל-SpaceIL לסיבוב שני. "יש לנו עכשיו בסיס טוב, אנו עובדים בצורה הרבה יותר מקצועית, ונתכונן הכי טוב שאפשר. בטוח שיהיו תקלות בדרך. אין משימת חלל שהכול עובד בה. אבל אנחנו לומדים ומתכוננים כך שנוכל להתגבר על הבעיות הקריטיות. אין ספק שזה תובעני מאוד, ויהיה תובעני עוד יותר ככל שהמשימה תתקרב. האינטנסיביות של העבודה פה היא לא משהו שאפשר לשרוד הרבה זמן", היא מחייכת ושולפת צילום שבו נראים נערה ונער מצולמים ליד בראשית 1. "יש לי שלושה ילדים – שירלי, גל ובראשית. זה קשה גם להם, אבל מצד שני הם רואים שאמא מאושרת בעבודה. כרגע המטרה שלי היא לראות את הנחיתות מצליחות, ואז לקחת לפחות חודש לנוח".

"אני לא רוצה להגיד שהמשימה הקודמת הייתה טראומה", מסכמת גיא רון. "אבל עבדנו כל כך קשה אז, פתרנו דבר אחרי דבר, כמעט הגענו, ובשנייה האחרונה זה נלקח מאיתנו. אז כן, אני רוצה לנחות בהצלחה פעמיים, זו תהיה סגירת מעגל טובה ויש עוד כמה אנשים שישמחו לתקן את החוויה של בראשית 1, שהייתה מדהימה למרות הכול".

עדיין רלוונטי: השיר של מכון דוידסון לרגל משימת בראשית: