מה הקשר בין נצנצים, משחת שיניים, סבון פנים וחולצות סינתטיות? כולם מכילים חלקיקי פלסטיק זעירים בעלי השפעה הרסנית על הסביבה הימית

במוצרי קוסמטיקה רבים, כמו משחות שיניים, סבונים וקרמים, חבויים חלקיקי פלסטיק זעירים בגודל של מילימטרים בודדים או פחות, שנקראים מיקרופלסטיק. מטרתם היא לעשות "פילינג", להוריד לכלוך ותאים מתים מהעור. לפי הערכה, כשמונה טריליון חלקיקי מיקרופלסטיק מוזרמים למי הביוב מדי יום בארצות הברית לבדה. מאחר שמפעלי טיהור מים יכולים ללכוד רק חלקי פלסטיק ופסולת גדולים יותר, המיקרופלסטיק חודר בקלות מבעד למסננים ומגיע לבסוף לסביבה הימית.

החלקיקים האלה נקראים "מיקרופלסטיק ראשוני". אליהם מצטרפים חלקיקי פלסטיק זעירים שנוצרו משחיקה ופירוק של מוצרי פלסטיק גדולים יותר. אלה נקראים "מיקרופלסטיק שניוני". מקור נוסף למיקרופלסטיק ראשוני הוא סיבי בד סינתטי כמו פוליאסטר, שמשתחררים מהבגדים במהלך הכביסה. כמו כן בני אדם משתמשים במיקרופלסטיק ראשוני לניקוי של מכונות, מנועים וספינות על ידי סילוני לחץ אוויר שמכילים את החלקיקים הזעירים. במקרים כאלה המיקרופלסטיק עלול לספוח גם מתכות כבדות, כגון עופרת.

צפו בסרטון קצר על חלקיקי מיקרופלסטיק (באנגלית):

מיקרופלסטיק בסביבה הימית

חלקי פלסטיק קטנים וגדולים יכולים לנדוד למרחקים גדולים ולהגיע לאזורים נידחים במעמקי הים, בקטבים ובאיים רחוקים. בדרכם הם יכולים לגרום נזק לציוד בתעשיות ימיות כמו דיג וחקלאות ימית, אך השפעתם על המערכת האקולוגית הימית חמורה הרבה יותר.

בעלי חיים רבים, ובכלל זה חסרי חוליות, ציפורים, דגים וזואופלנקטון (יצורים זעירים שנסחפים במים), חושבים בטעות שחלקיקי המיקרופלסטיק הם מזון או טרף ובולעים אותם. כך עלול הפלסטיק לפצוע אותם או לחסום את מערכת העיכול שלהם. חלקיקי פלסטיק גדולים, ובכלל זה שקיות ניילון, משפיעים בצורה דומה על בעלי חיים גדולים יותר, כמו צבי ים.

בחלקיקי המיקרופלסטיק, בעיקר מהסוג השניוני, יש חומרים כימיים שעלולים לזלוג החוצה ולפגוע ביצורים חיים. החומרים האלה, שכוללים בין השאר פתלטים וביספנול A, עלולים לגרום להפרעות הורמונליות, התפתחותיות ואף לסרטן. בעלי חיים שבולעים חלקיקי מיקרופלסטיק עלולים להיחשף לריכוזים גבוהים של חומרים כאלה.

התכונות הכימיות של מיקרופלסטיק גורמות לו לספוח מהמים חומרים מזהמים, כגון מתכות, ומזהמים אורגניים והידרופוביים, שנמשכים לפלסטיק. כשיצורים ימיים בולעים אותם, המזהמים חודרים לגופם ומרעילים אותם. בהמשך, בעלי חיים אחרים ניזונים מיצורים קטנים שנחשפו לחומרים המזהמים, וכך הזיהום עובר במעלה שרשרת המזון, ועלול להגיע בסופו של דבר אל הדגים ופירות הים שאנו אוכלים. בשל הניידות שלהם, חלקיקי המיקרופלסטיק המזוהמים יכולים להגיע גם לאזורים רחוקים מהשפעה אנושית ישירה ולגרום נזקים.


חיידקים על חלקיקי פלסטיק מהאוקיינוס האטלנטי | צילומים: ממאמר המחקר,et al Zettler

 

אקולוגיה חדשה

הנדידה של חלקיקי הפלסטיק מסייעת גם להפצת מינים פולשים, משום שהם מספקים מצע התיישבות עבור חסרי חוליות כגון בלוטי ים ועבור מיקרואורגניזמים ימיים.

קבוצת חוקרים מארצות הברית אספה חלקיקי פלסטיק מאזורים שונים באוקיינוס האטלנטי ובחנה את אוכלוסיית המיקרואורגניזמים על גביהם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים וריצוף גנומי. הם גילו שם מגוון עשיר של מיקרואורגניזמים, שכלל יצורים שמסוגלים להפיק אנרגיה בפוטוסינתזה, לצד טורפים ויצורים שיכולים לחיות בסימביוזה עם מיקרואורגניזמים אחרים. מדובר למעשה במעין מערכת אקולוגית בזעיר אנפין על גבי חלקיקי הפלסטיק, שהחוקרים כינו ה"פלסטיספרה".

אחד מסוגי החיידקים שנמצאו על חלקיקי הפלסטיק שייך למשפחת הוויבריו, שחלק מחבריה מסוגלים לפגוע בבני אדם (למשלה החיידק Vibrio cholera הגורם למחלת הכולרה) וביצורים אחרים כמו אלמוגים ודגים. החוקרים לא זיהו את מין החיידק הספציפי, אך התגלית ממחישה שחלקיקי הפלסטיק עלולים לשאת עימם מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות. בנוסף קיים החשש שחיידקים כאלה יפיצו גנים של עמידות לאנטיביוטיקה לחיידקים אחרים במהלך מסעותיהם ברחבי האוקיינוסים.

בתצלומי המיקרוסקופ של חלקיקי הפלסטיק שנאספו מהאוקיינוס נראו חיידקים המצויים בתוך חרירים. החוקרים שיערו שייתכן שזה מעיד שהם מפרקים את הפלסטיק. אולי מחקרים נוספים יאפשרו לבודד זני חיידקים שמסוגלים לפרק פלסטיק.

 התמודדות עם הזיהום

קצב ייצור הפלסטיק בעולם הולך ועולה ואיתו גם הזיהום הסביבתי. קשה לאמוד את תפוצת המיקרופלסטיק ואת היקף השפעתו על הסביבה הימית, בין השאר בגלל גודלם המיקרוסקופי של החלקיקים. עם זאת, הידע המדעי הקיים מצדיק הטלת איסור על השימוש במיקרופלסטיק ראשוני.

ניסיונות לנקות את הפלסטיק או לאסוף אותו בסביבה הימית אינם יעילים כל עוד פלסטיק נוסף ממשיך לזרום מהיבשה. לכן צריך להתמקד בצמצום משמעותי של הזרמת הפלסטיק לים. לשם כך נחקקו חוקים במדינות מסוימות, כמו ארצות הברית, קנדה ואנגליה, שאוסרים על השימוש במיקרופלסטיק בתכשירים קוסמטיים.

פלסטיק ומיקרופלסטיק נמצאים בסביבתנו בלי שאנחנו מודעים לכך תמיד. כאזרחים, חשוב מאוד שננקוט בצעדים לצמצום את השימוש בפלסטיק. אך כדי לחולל שינוי משמעותי נחוץ שינוי חד במדיניות המערכות הפוליטיות והכלכליות לגבי זיהום סביבתי.https://pubs.acs.org/doi/10.1021/es401288x

0 תגובות