כל גוני הקשת

לכבוד מצעד הגאווה שיערך היום בתל אביב אספנו שש דוגמאות, כמספר פסי הצבע בדגל, מתוך המגוון הרב של ההתנהגויות המיניות, אורחות החיים ומנהגי החיזור שמציע לנו הטבע.

אבות בהיריון

רוב בעלי החיים שטורחים לטפל בצאצאים שלהם, ולא רק מטילים ביצים ובורחים, משאירים את מלאכת הטיפול בידי האֵם. אמנם יש כאלה שבהם הזכרים עוזרים בגידול הצאצאים – במיוחד בין העופות והיונקים, כולל האדם – אך לרוב מדובר בשיתוף פעולה מוגבל.

עם זאת, קיימים גם מקרים נדירים שבהם האב הוא המטפל היחיד בצאצאים. אחת הדוגמאות הקיצוניות לכך היא סוסוני הים וקרוביהם האבובונים. אצל הדגים האלה, לאחר ריקוד חיזור ממושך הנקבה מטילה את ביציה באמצעות צינור הטלה לתוך כיס עור מיוחד בגופו של הזכר. הזכר מפרה את הביצים בכיס הדגירה ואוטם אותו. שם העוברים מתפתחים ומקבלים מהאב הגנה וחומרי מזון שהוא מעביר להם דרך רקמת הכיס – בדומה להיריון.

את החיזור יוזמות הנקבות, והזכרים בררנים למדי ויעדיפו במקרים רבים נקבות כמה שיותר גדולות. כמו כן, מאחר שהזכר אינו יכול להזדווג עד תום ההיריון, במקרים רבים דווקא הנקבות הן פוליאנדריות, כלומר מזדווגות עם יותר מזכר אחד. אך הזכרים אינם פראיירים: מתברר שלפחות אצל האבובונים הזכר משקיע פחות בביצים של נקבות קטנות ואף אולי "מפיל" במכוון חלק מהעוברים וניזון מהם, כדי לשמור משאבים למקרה שימצא נקבה גדולת ממדים להזדווג איתה.

סוסוני ים|science photo Library

שבעת המינים

אצל רוב בעלי החיים מוצאים שני מינים: זכרים ונקבות, ולעתים גם אינטרסקס שיש להם סימני מין זכריים ונקביים גם יחד. כל מי שיצא אי פעם לדייט יודע שיחסי הגברים והנשים מורכבים מספיק, אז מה יאמרו יצורים שיש להם הרבה יותר משני מינים בלבד?

דוגמה למצב הזה מוצאים במין של יצור חד תאי שנקרא ריסנית. הריסנית מתרבה בדרך כלל בחלוקה – רבייה אל-מינית – אך לעתים היא מזדווגת עם ריסנית ממין אחר. ובניגוד לנו, שחייבים למצוא מישהו מהמין הנגדי להתרבות איתו, לריסנית הזו יש שבעה מינים לבחור מביניהם, כאשר כל מין יכול להזדווג עם כל אחד מששת המינים האחרים, אם כי לא עם מישהו מהמין הזהה.

הצאצאים המתקבלים מהזיווג הזה יכולים להיות מכל אחד משבעת המינים, ולאו דווקא מאלה של ההורים. נראה כי מין הצאצאים נקבע באקראי: לריסנית יש שני גרעיני תא, אחד שמכיל את כל החומר הגנטי שלה, וקרוי גרעין הנבט, ואחר המכיל רק את רוב ה-DNA וקרוי גרעין גוף. גרעין הגוף הוא הגרעין הפעיל שאחראי על תכונות הריסנית, כולל מינה, אך בהזדווגות מעורב דווקא גרעין הנבט.

בסופה של ההזדווגות בין שתי ריסניות ממינים שונים מתקבלים שני צאצאים בעלי גרעין נבט חדש, הכולל כאמור את כל הגנים של הריסנית כולל אלה של כל אחד מהמינים, וגרעין גוף חדש שקובע את המין של הצאצא. בגרעין הגוף הזה נמצאים הגנים למין אחד בלבד, לאחר שששת האחרים נמחקו באקראי.

ריסנית | Science Photo Library

רביית הדרקונית הבתולה

בגלל כל הבלגן הכרוך במציאת זיווג, כגון הצורך לחזר והסכנה להידבק במחלות מין או להיטרף, אין פלא שיש חיות שוויתרו על כל הסיפור והעדיפו להתרבות בלי צורך בזכרים, ברבייה אל-מינית. התופעה נפוצה יחסית אצל חרקים, שמעמידים צאצאים ברביית בתולין שבה הנקבה מטילה ביצים לא מופרות שמהן בוקעות נקבות שהן עותק של האם שלהם. אצל בעלי חוליות התופעה הרבה יותר נדירה, אך קיימת אצל סוגים רבים של בעלי חיים, פרט ליונקים. למשל מדי פעם מתפרסמים דיווחים על כרישות שהעמידו צאצאיות שזהות כולן לאמן.

אולם מקרה מעניין של רביית בתולין דווקא מערב זכרים. לפני קצת יותר מעשר שנים התגלה כי נקבות דרקון קומודו בגני החיות צ'סטר ולונדון באנגליה הטילו ביצים שמהן בקעו דרקונים זכרים, אף על פי שלא באו כלל במגע עם זכר. איך זה התרחש?

לדרקוני קומודו יש שני כרומוזומי מין, W ו-Z, בניגוד ל-X וה-Y שלנו. דרקונים עם שני כרומוזומי מין שונים, WZ, יהיו נקבות, בניגוד למצב אצלנו שבו XY הם כמעט תמיד זכרים. דרקונים עם זוג כרומוזומי מין זהים, ZZ, יהיו זכרים. בביציות יש באופן טבעי רק חצי ממספר הכרומוזומים של הדרקונית, ולכן כל ביצית כוללת רק אחד מכרומוזומי המין. בזמן הרבייה מספר הכרומוזומים בביצית מכפיל את עצמו ומתקבלות ביציות ZZ שמהן יתפתחו זכרים. כלומר דרקונית קומודו שלא מוצאת זכר בסביבה יכולה ליצור (רק) צאצאים זכרים, ואולי אף להזדווג איתם בהמשך – אם כי גילוי עריות שכזה אינו מומלץ.

דרקונית קומודו |sutterstock

גאוותן של האלבטרוסיות

למרות האפשרות שסיגלו חלק מבעלי החיים לרביית בתולין, במקרים רבים חייבים למצוא בעל חיים מהמין הנגדי כדי להעמיד צאצאים. למרות זאת קיימות בטבע דוגמאות רבות להומוסקסואליות – התופעה שבה פרטים מאותו מין מזדווגים או מנהלים חיי זוגיות. ובחלק מהמקרים הזוגות החד-מיניים הללו אף מוצאים דרכים להעמיד צאצאים.

באי לייזאן שבאוקיינוס השקט חיים אלבטרוסים, עופות ים גדולים שיוצרים לרוב זוגיות מונוגמית למשך כל חייהם, שנמשכים כמה עשורים. עם זאת, כשליש מהזוגות באי הם של שתי נקבות. בזוגות האלה הנקבות מטילות ביצה בתורות – בשנה הראשונה אחת מהן מזדווגת עם זכר המצוי בזוגיות עם נקבה אחרת ומטילה ביצה, ובשנה השנייה הנקבה השנייה עושה את זה. עם זאת, ה"פלרטוט" מהצד לא פוגע בזוגיות שלהן והן דוגרות ומטפלות בגוזל יחד.

הנקבות לא תמיד שומרות נאמנות לבת הזוג, חלק מהנקבות שבשנה הקודמת ניהלו זוגיות עם נקבה יחברו לזכר – ולהפך. נראה כי במקרה של נקבות האלבטרוס הביסקסואליות מלייזאן, הבחירה בבת זוג היא עניין של זמינות. באי יש הרבה יותר נקבות מזכרים, לכן עדיף לנקבה להימצא בזוגיות עם נקבה אחרת ולגדל צאצא מאשר להישאר לבד ולא להעמיד צאצאים כלל.

אלבטרוסים | Shutterstock

חיצי אהבה וחלזונות הפוכים

לפעמים לא צריך לבחור בין נקבה וזכר (ולא מדובר, הפעם בביסקסואליות, אף שהיא נושא המצעד בתל אביב). חלזונות, למשל הם הרמפרודיטים. כל אחד מהחלזונות הוא גם זכר וגם נקבה ויכול לייצר גם תאי זרע וגם ביציות. חלק מהחלזונות הם זכרים ונקבות במקביל ואחרים בוקעים במין אחד, מחליפים אותו לאחר ולעתים גם חוזרים למין המקורי.

במהלך החיזור החלזונות דוקרים זה את זה ב"חיצי אהבה" שעוזרים לבן הזוג שנורה לקלוט את נוזל הזרע של היורה במקום לפרק אותו ושומרים על תקינות הביצים המופרות בעתיד. רק לאחר היריות ההדדיות החלזונות שולפים את הפין שלהם ומעבירים זה לזה זרע. תאי הזרע יפרו את הביצים וכל אחד מהחלזונות יעמיד צאצאים.

אך לא הכל פשוט בעולם החלזונות וההזדווגות דורשת התאמה בין הצדדים. בנובמבר 2016 יצאו משתמשי טוויטר והתקשורת לעזרתו של ג'רמי, חלזון גינה עם מוטציה שגרמה לו להיות הפוך מחלזונות הגינה האחרים. הקונכייה שלו מסתלסלת נגד כיוון שעון, בניגוד ליתר בני מינו, וגם איבריו הפנימיים מסודרים בצורה שלא מניחה לו להזדווג עם חלזונות גינה רגילים.

כדי לנסות למצוא לג'רמי בן זוג הפוך כמותו פנה הביולוג אנגוס דייוויסון לעזרת האומה הבריטית. עד מהרה נמצאו לג'רמי שני בני זוג כמותו –  "לפטי" ו"טומאו" (Tomeau), אך בעיותיו לא נפתרו. מתברר שלפטי וטומאו בחרו להזדווג זה עם זה וג'רמי נותר לבדו. לזוג בקעו 170 צאצאים, כולם עם קונכייה רגילה.

נקבות עם פין

הפין הוא האיבר שמעביר את תאי הזרע לתוך גוף הנקבה במהלך ההזדווגות, ועל פי רוב הוא מצוי אצל זכרים. אך גם אצל נקבות אפשר לפעמים למצוא איברים שעשויים להזכיר פין, למשל צינור ההטלה שנקבות סוסוני הים מחדירות לכיס של הזכר ומטילות באמצעותו את ביציהן. אך למרות הדמיון השטחי, עדיין מדובר בצינור ביצים ולא בפין.

עם זאת, בארבעה מיני חרקים מהסוג Neotrogla חל היפוך – לנקבות יש פין ולזכרים איבר דמוי נרתיק. כאשר החרקים הקטנים האלו, שאורכם אינו עולה על ארבעה מילימטרים, מזדווגים, הנקבה מחדירה את הפין שלה לגופו של הזכר וממקמת את ראש הפין מול פתח פליטת הזרע שלו. ההזדווגות נמשכת עד 73 שעות שבמהלכן הנקבה מעבירה לתוך גופה את תיקי הזרע של הזכר, הכוללים תאי זרע וחומרי מזון בשבילה. אצל החרקים האלה, כמו אצל סוסוני הים, הנקבות הן אלה שמתחרות על לב הזכרים ומנסות להזדווג עם כמה שיותר מהם, בין השאר כדי להשיג עוד ועוד חומרי מזון.

אם לנקבות החרקים האלו יש פין, למה אנחנו בכלל קוראים להן נקבות? מאחר שהמין (זוויג) מוגדר על פי תאי הרבייה שלו. מי שמייצר ביציות ולא תאי זרע קרוי נקבה ומי שמייצר תאי זרע אך לא ביציות הוא הזכר. בחברה האנושית קיימת מורכבות נוספת להגדרה הזאת – טרנסג'נדרים, שהזהות המגדרית שלהם כגברים או כנשים איננה חופפת את המין שלהם.

נוסף על מטרותיו האחרות, המצעד היום חוגג את מגוון התופעות והאהבות שיש בעולם האנושי. המגוון הזה כמעט מתגמד לעומת הקשת הרחבה של הנטיות וההתנהגויות המיניות שמציע הטבע, ושכאן למעלה הצגנו רק חלק קטנטן ממנה. הטבע צבעוני ומיוחד – צאו לחגוג גם אותו.