מטאורים, כוכבי הלכת הפנימיים ותחנת החלל – ינואר בשמיים

3-4.1 – מטר הקוודראנטידים

כאשר כדור הארץ חוצה ענן אבק, חלקיקי אבק נשרפים באטמוספרה, ונראים כשובלי אור. אלה המטאורים, המכונים לעיתים "כוכבים נופלים". מקורם של הקוודראנטידים בענן אבק שהותיר האסטרואיד 2003EH1, ומטר הקוודראנטידים נחשב בינוני בעוצמתו, כשבשיאו אפשר לראות במקום חשוך כ-40 מטאורים בשעה. המטאורים ייראו כאילו הם יוצאים מהגבול בין קבוצות הכוכבים רועה דובים (Bootes) והרקולס. המטר יתרחש בין ה-1 ל-5 בינואר, אבל שיאו יהיה כנראה בלילה שבין ה-3 ל-4 בינואר. הירח ישקע בחצות ויותיר שמים חשוכים המתאימים לתצפית, אם לא יהיו עננים, כמובן.

6.1 – חצי ירח ראשון

הירח ישלים רבע ממסלולו סביב הארץ (רבע ראשון) וימצא בשיא גובהו בשעות הערב.

12.1 – ירח מלא

הירח ישלים חצי ממסלולו סביב הארץ וימצא בשיא גובהו בחצות הליל.

13.1 – כוכב הלכת נוגה בריחוק מרבי מזרחי מהשמש

נוגה (ונוס) מקיף את השמש במסלול פנימי יחסית למסלולו של כדור-הארץ ולכן, לצופה על כדור-הארץ הוא נראה תמיד קרוב אל השמש – זורח מעט לפניה, או שוקע מעט אחריה. ב-13 בינואר נוגה ימצא במרחק של כ-47 מעלות מהשמש, עבור צופה מכדור-הארץ, וישקע לאחר שקיעת השמש. חפשו את הכוכב הבהיר ביותר בדרום-מערב בשעות הערב.

19.1 – כוכב הלכת חמה בריחוק מרבי מערבי מהשמש

חמה (מרקורי) מקיף את השמש במסלול פנימי עוד יותר, בהיותו כוכב הלכת הקרוב ביותר אל השמש. ב-19 בינואר הוא יימצא במרחק של כ-24 מעלות מהשמש, עבור צופה מכדור-הארץ, ויזרח מעט לפניה. זו ההזדמנות הטובה ביותר לצפות בכוכב חמה בטרם יבלע באורה של השמש הזורחת.

20.1 – חצי ירח שני

הירח ישלים שלושה רבעים ממסלולו סביב הארץ (רבע שלישי) וימצא בשיא גובהו באשמורת הבוקר.

21.1 – מעבר של תחנת החלל הבינלאומית בשמי ישראל

תחנת החלל היא העצם המלאכותי הגדול ביותר בשמים, הנע בגובה של כ-400 ק"מ מעל פני הקרקע. בשעה 5:07 לפנות בוקר היא תצא מהצל של כדור-הארץ ברום השמים (הזניט), ותגיע אל האופק בדרום מזרח ב-5:12. בהירותה בשיא הגובה תגיע למינוס 3.5 כלומר, היא תהיה דומה בבהירותה לזו של כוכב הלכת נוגה שיראה גם הוא בבהירות בשמי המערב.

28.1 – מולד הירח

הירח נמצא בין כדור-הארץ לשמש. תחילת חודש שבט.