ליקוי חמה טבעתי, ליקוי ירח חלקי ומטר מטאורים חלש: לוח האירועים האסטרונומיים לחודש הקרוב

1 בספטמבר: ליקוי חמה טבעתי. כאשר הירח נמצא בדיוק בין כדור הארץ לשמש, הוא מטיל את צלו על חלק מצומצם מכדור הארץ וחוסם את אור השמש. מכיוון שמסלולו של הירח אליפטי, לעתים הוא נמצא בנקודה רחוקה מכדור הארץ בעת ליקוי, ואז גודלו הזוויתי קטן מגודלה של השמש. במצב זה, השמש נראית כטבעת בשיאו של הליקוי. הליקוי הטבעתי שיתקיים החודש ייראה מאפריקה וממדגסקר, ולא מישראל.

16 בספטמבר: ליקוי לבנה חלקי. אירוע כזה מתחולל כאשר הירח נע באזור שכדור הארץ מטיל עליו צל חלקי. צופה על הירח יראה ליקוי חמה חלקי, ואילו צופה על הארץ יראה את אור הירח נחלש, בעודו נותר מלא. האירוע ייראה מישראל בין 19:55 ל-23:54, ושיאו יתרחש ב-21:55. מכיוון שהליקוי חלקי בלבד, יהיה קשה להבחין בדעיכת האור של הירח.

21 בספטמבר: מטר מטאורים – הפיסקידים. כאשר כדור הארץ חוצה ענן אבק, חלקיקי אבק נשרפים באטמוספרה ונראים כשובלי אור. מטר הפיסקידים הוא מטר חלש יחסית, כשבשיאו, במקום חשוך יהיה אפשר לראות כחמישה מטאורים בשעה. הירח, ימים מספר אחרי מילואו, יפריע לצופים במטר בחציו השני של הלילה, אז תדירות המטאורים תהיה בשיאה.

22 בספטמבר: יום שוויון הסתיו. ציר הסיבוב של כדור הארץ נוטה בזווית של 23.5 מעלות ביחס לאנך למסלולו. עובדה זו גורמת לאי-שוויון בין הימים ללילות בחורף ובקיץ. ביום השוויון מספר שעות החושך משתווה למספר שעות האור. ממועד זה, הלילות ארוכים יותר מהימים. הלילות ימשיכו להתארך עד דצמבר, אז יגיע מספר שעות החושך למקסימום.

28 בספטמבר: כוכב חמה יימצא בריחוק מרבי מהשמש. כוכב הלכת חמה (מרקורי) מקיף את השמש במסלול פנימי יחסית למסלולו של כדור הארץ, ולכן לצופה על כדור הארץ הוא נראה תמיד קרוב אל השמש – זורח מעט לפניה או שוקע מעט אחריה. ב-28 בספטמבר יימצא כוכב חמה במרחק של כ-16 מעלות מהשמש בעבור צופה מכדור הארץ, ויזרח כשעה לפניה. כוכב חמה יגיע לגובה של כ-13 מעלות בלבד מעל האופק בטרם ייבלע באורה של השמש, ולכן יהיה אפשר לצפות בו במשך זמן קצר בלבד, כאשר האופק פנוי מהפרעות כמו בניינים ועצים.

תוספת על חשבון הבית

בליל המדענים, 22 בספטמבר, תתקיים הרצאה לקהל הרחב על האטמוספרה של מאדים. ד"ר איתי הלוי, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, ידבר על ממצאים המרמזים על התאמתו של מאדים הקדום להיווצרות חיים פרימיטיביים, כדוגמת אלו שנוצרו על כדור הארץ. כיצד כל זה התרחש כשהשמש הייתה חלשה יותר מהיום? מה הקשר למסה האטמוספרית של מאדים? מה קובע את המסה של האטמוספרה וכיצד היא יכולה להשתנות? מה גרם למאדים לאבד את מרבית האטמוספרה שלו, ומה מונע התרחשות דומה בכדור הארץ?

2 תגובות

  • סיון

    האטמוספרה של מאדים

    שלום גד,
    ההרצאה של ד"ר איתי הלוי תתקיים ב22 בספטמבר, אולם שמידט, בשעה 17:30. בימים הקרובים תעלה לאתר תכנייה מפורטת עם אירועי ליל המדענים.

  • גד

    היכן

    היכן ההרצאה בליל המדענים? באיזו שעה?