"עשית לי התקף לב"

כשננסי לארקו בת ה-84 מפנסילבניה הלכה לראות את הרופא שלה היא חשבה שכאבי הבטן שחשה מזה כמה ימים הם רק קלקול קיבה. התסמינים הופיעו כבר ביום שישי אחר הצהריים, אבל ננסי פנתה לרופא שלה רק ארבעה ימים לאחר שהחלה להרגיש לא טוב. הרופא הניח מצידו שיש לה  אבנים בכיס המרה ואשפז אותה להסתכלות למשך הלילה. למחרת היא נשלחה הביתה.

כל אותו זמן איש לא שם לב שלארקו סבלה מהתקף לב – אפילו לא היא עצמה. זמן קצר אחרי שחזרה הביתה היא חשה כאבים בחזה. הפעם היא פנתה מיד לטיפול רפואי, ובבית החולים גילו להפתעתה שבימים האחרונים היא עברה שני התקפי לב, שהשאירו חור במחיצה שבין החדר השמאלי והימני של ליבה וגרמו נזק רב לחלק התחתון של שריר הלב. כעבור יומיים היא מתה.

התקף לב, או בשמו המדעי אוטם חד בשריר הלב, מתרחש כשאחד או יותר מעורקי הלב, שנקראים גם עורקים כליליים, נחסם. התפקיד של העורקים האלה הוא להעביר לתאי הלב חמצן וחומרים מזינים כדי שיוכלו לתפקד. כשמתרחשת חסימה בעורק כלילי, דם לא מגיע לרקמת הלב ותאים יכולים למות – מצב שעלול לפגוע בפעילות הלב. ככל שהעורק החסום מרכזי יותר כך ההתקף חמור יותר, כיוון שהאזור שנפגע יהיה גדול יותר.

מחלות לב הן סיבת המוות השנייה בשכיחותה בישראל אצל גברים מעל גיל 45 ונשים בנות 74-45 (לאחר סרטן). אצל נשים בנות 75 ומעלה זו סיבת המוות השכיחה ביותר. למעשה, אחת מתוך שלוש נשים תפתח מחלת לב במהלך חייה. מחלות לב וכלי דם מתפתחות אצל נשים בעיקר בעשור השישי והשביעי לחייהן – כעשור אחרי הגברים. נראה כי הסיבה לכך היא שנשים לפני גיל הבלות מייצרות כמויות גבוהות של אסטרוגן, שמווסת את ייצור הכולסטרול בגוף וכך מפחית את הסיכון ללקות במחלות לב.

גברים לעומת נשים

העובדה שלארקו והרופאים שלה החמיצו את התקף הלב הראשון שלה אינה יוצאת דופן – אלפי נשים שסובלות ממחלות לב וכלי דם מאובחנות מדי שנה בצורה לא נכונה. אחת הסיבות העיקריות לכך הוא השוני הרב בתסמינים של התקף לב בין גברים לנשים.

מקובל לחשוב שהתסמינים הטיפוסיים של התקף לב כוללים לחץ בחזה ותחושות דקירה בצד שמאל של החזה. בפועל התסמינים האלה אופייניים הרבה יותר לגברים. התסמינים להתקף לב אצל נשים יכולים לכלול גם תופעות שלא נראות קשורות ללב: חוסר נוחות בצוואר, בכתפיים, בחלק העליון של הגב או הבטן, קוצר נשימה, בחילה או הקאה, הזעה, סחרחורת ואפילו עייפות בלתי מוסברת. לעיתים קרובות נשים אינן מודעות לכך שהתסמינים האלה עלולים להתריע על בעיה לבבית ומייחסות אותם לצרבת, קלקול קיבה, דלקת פרקים או לחץ נפשי.

"כל נושא התקפי הלב שונה לחלוטין אצל נשים וגברים ומחייב גישה מערכתית שונה לחלוטין – משלב האבחון, דרך שלב הטיפול האקוטי ועד הטיפול התרופתי", כתב פרופ' מרק גלזרמן מבית החולים בילינסון ויו"ר החברה הישראלית לרפואה מגדרית. "התיאור הקלאסי של התקף הלב, שמופיע בכל ספרי הלימוד, הוא כאב פתאומי בחזה השמאלי שמקרין ליד שמאל. התיאור הזה אכן אופייני לגברים, אך בכ-20 אחוזים מהנשים שעוברות התקף לב הסימנים שונים לחלוטין: האישה עלולה להתלונן  על קוצר נשימה, עייפות, הזעה וכאב עמום שמקרין ללסת או לגב".

בגלל חוסר מודעות ציבורית להבדלים הללו, נשים רבות אינן פונות בזמן לטיפול רפואי. וחמור מכך – אחת מתוך ארבע נשים שמגיעות לחדר מיון עם סימנים של התקף לב יישלחו הביתה.

אלפי נשים מאובחנות מדי שנה בצורה לא נכונה. בדיקות לאחר התקף לב | Science Photo Library

הטובות לרפואה

פנייה מהירה לטיפול רפואי היא קריטית במקרה של התקף לב. לפי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל, הזמן שעובר בממוצע מרגע הופעת התסמינים הראשונים ועד שהחולה מקבל טיפול רפואי התחלתי עומד על 105 דקות אצל גברים לעומת 120 דקות אצל נשים. השוני בתסמינים המקדימים והיעדר מודעות ציבורית עלולים לעכב את הגעת הנשים לבית החולים ואף להביא לכך שיקבלו טיפול לא נכון מהצוות הרפואי.

נייר עמדה של האיגוד האמריקאי למחלות לב (AHA) משנת 2016 מדווח שתוחלת החיים של נשים בשנים שאחרי האירוע הלבבי קצרה יותר בהשוואה  לזו של גברים. הסיבות לכך קשורות לאופן שבו מזהים התקפי לב אצל נשים ומטפלים בהם, אך מתברר שגם למין הרופא המטפל יש חשיבות.

צוות חוקרים מהמחלקה למדיניות ולניהול הבריאות באוניברסיטת הרווארד ניתח מידע שתועד במשך שני עשורים בחדרי מיון בפלורידה. המידע כלל את כל המטופלים שסבלו מהתקף לב בשנים 2010-1991 והגיעו לבית החולים. הממצאים הראו שנשים נוטות למות יותר כשרופאים גברים מטפלים בהן, בהשוואה לגברים שקיבלו טיפול מרופאים גברים או נשים שטופלו בידי רופאות. החוקרים  סבורים שההבדל עשוי להיות נעוץ בכך שנשים מרגישות יותר בנוח להסביר את הסימפטומים שלהם לרופאות, ולכן סביר יותר שהרופאות הללו יצליחו לאבחן נכון את התקף הלב.

ממצאים נוספים מאותו מחקר העלו שרופאים גברים הצליחו לטפל טוב יותר בנשים אם התנסו לפני כן בטיפול בהתקף לב של נשים, אך גם כשבצוות הרפואי עבדו לצידם רופאות. אולי הרופאות טובות יותר בזיהוי של התקף לב אצל נשים, ואולי הן מלמדות את עמיתיהם איך לשאול נשים שמגיעות לבית החולים את השאלות הנכונות. כך או כך, המחקר מראה שכאשר שיעור הרופאות בחדרי המיון עולה בחמישה אחוזים, שיעורי ההישרדות של המטופלות עולות ב-0.4 אחוז.

ידע הוא כוח

מעבר לכך שצריך לעדכן את תוכנית הלימודים בבתי ספר לרפואה וללמד את הרופאים לעתיד לאבחן נכון התקפי לב גם אצל נשים, חשוב לחנך גם את הציבור. העלאת המודעות לנושאים רפואיים הוכיחה את עצמה בקמפיינים קודמים, כגון זיהוי מוקדם של סרטן השד, כי ידע הוא אכן כוח. חשוב במיוחד לעורר מודעות לגורמי הסיכון ולשמירה על אורח חיים בריא. על חלק מגורמי הסיכון אין לנו שליטה, דוגמת גנטיקה, גיל ומין, אך אנו יכולים לצמצם מאוד את הסיכון למחלות לב וכלי דם אם נימנע מעישון, נתמיד בפעילות גופנית וננקוט צעדים לטפל בגורמי סיכון אחרים כמו שומן בדם, יתר לחץ דם, סוכרת ועודף משקל.

מודעות ציבורית ופיתוח של "רפואה מגדרית" טובה יותר יביאו לשינוי המיוחל. אחרי הכול, אין שום סיבה שהתסמינים שנשים חוות בעת התקף לב ייחשבו חריגים – הרי נשים הן חצי מאוכלוסיית העולם.